תנ"ך - ויבאו
אל־מחנה
ישראל
ויקמו
ישראל
ויכו
את־מואב
וינסו
מפניהם
ויבו
ויכו־בה
והכות
את־מואב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּבֹאוּ֘
אֶל־מַחֲנֵ֣ה
יִשְׂרָאֵל֒
וַיָּקֻ֤מוּ
יִשְׂרָאֵל֙
וַיַּכּ֣וּ
אֶת־מוֹאָ֔ב
וַיָּנֻ֖סוּ
מִפְּנֵיהֶ֑ם
וַיַּ֨בּוּ
וַיַּ֨כּוּ־בָ֔הּ
וְהַכּ֖וֹת
אֶת־מוֹאָֽב:
(מלכים ב פרק ג פסוק כד)
וַיָּבֹאוּ
אֶל־מַחֲנֵה
יִשְׂרָאֵל
וַיָּקֻמוּ
יִשְׂרָאֵל
וַיַּכּוּ
אֶת־מוֹאָב
וַיָּנֻסוּ
מִפְּנֵיהֶם
וַיַּבּוּ
וַיַּכּוּ־בָהּ
וְהַכּוֹת
אֶת־מוֹאָב:
(מלכים ב פרק ג פסוק כד)
ויבאו
אל־מחנה
ישראל
ויקמו
ישראל
ויכו
את־מואב
וינסו
מפניהם
ויבו
ויכו־בה
והכות
את־מואב:
(מלכים ב פרק ג פסוק כד)
ויבאו
אל־מחנה
ישראל
ויקמו
ישראל
ויכו
את־מואב
וינסו
מפניהם
ויבו
ויכו־בה
והכות
את־מואב:
(מלכים ב פרק ג פסוק כד)
וַאֲתוֹ
לְמַשׁרִיתָא
דְיִשׂרָאֵל
וְקָמוּ
יִשׂרָאֵל
וּמחוֹ
יָת
מוֹאֲבָאֵי
וַאֲפַכוּ
מִן
קֳדָמֵיהוֹן
וּמחוֹ
בְהוֹן
וְקַטִילוּ
יָת
מוֹאֲבָאֵי
:
ויבו
-
י"א
כתיב
בי"ת
וקרי
כ"ף:
יהו'
ד
,
יח;
ו
,
ה;
שו'
יט
,
כה;
ש"א
יא
,
ו
,
ט;
ש"ב
ה
,
כד;
מ"ב
ג
,
כד;
איוב
כא
,
יג;
אס'
ג
,
ד;
עז'
ח
,
יד;
נחמ'
ג
,
כ.
(וחילופיהן:
ג'
כתיב
כ"ף
וקרי
בי"ת:
ש"ב
יב
,
לא;
מש'
כא
,
כט;
דה"ב
לג
,
טז).
ויבו
בה
-
כתיב
,
וקרי
'ויכו'.
ויבו
לשון
חורבה
,
כמו:
בייא
(ראה
יומא
סט
,
ב).
ויבאו
-
באו
כאנשים
הבוטחים
,
ולא
כנלחמים;
וישראל
,
ואשר
עמהם
,
קמו
עליהם
והכום.
ויבו
בה
-
כן
כתוב
בבי"ת
,
וקרי
בכ"ף.
והכתוב
לא
מצאתי
לו
טעם
,
אלא
אם
נאמר
שהו"ו
תמורת
אל"ף
,
ויהיה
כמו:
ויבא
בה
,
כלומר:
ישראל
בא
בה;
ופירוש
בה:
בעיר
,
כלומר:
בכל
עיר
ועיר
שהיו
נסים
אלה
להמלט
שם
מפני
ישראל.
ובמסרה:
והוא
אחד
משנים
,
שקורין
'בה'
,
וסבירין
'בם';
והאחר
הוא:
"ותירוש
יכחש
בה"
(הו'
ט
,
ב).
ובמסרה
אחרת
הם
ארבעה:
"הנשארים"
(מ"ב
ז
,
יג)
-
ב'
בו.
ויבאו
אל
מחנה
ישראל
-
הנה
סבב
השם
יתברך
שבאו
כלם
שם
,
לא
כדרך
האנשים
היוצאים
למלחמה
,
אך
כדרך
האנשים
היוצאים
לשלל
,
ולזה
הכום
ישראל
בקלות.
ויכו
בה
והכות
את
מואב
-
הנה
הכתוב
ויבו
בבי"ת
,
וקרי
'ויכו'
בכ"ף.
והכוונה
בקרי
שכבר
הכום
במחנה
ההוא
שבאו
שם
,
והוא
מחנה
ישראל;
ובא
בלשון
נקבה
,
על
דרך
"אם
תחנה
עלי
מחנה"
(תה'
כד
,
ג)
-
ואחר
זה
השלימו
להכות
את
מואב
במקומותיהם.