תנ"ך - ויקח את־בנו הבכור אשר־ימלך תחתיו ויעלהו עלה על־החמה ויהי קצף־גדול על־ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקַּח֩ אֶת־בְּנ֨וֹ הַבְּכ֜וֹר אֲשֶׁר־יִמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֗יו וַיַּעֲלֵ֤הוּ עֹלָה֙ עַל־הַ֣חֹמָ֔ה וַיְהִ֥י קֶצֶף־גָּד֖וֹל עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּסְעוּ֙ מֵעָלָ֔יו וַיָּשֻׁ֖בוּ לָאָֽרֶץ: פ (מלכים ב פרק ג פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וַיִּקַּח אֶת־בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר־יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל־הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף־גָּדוֹל עַל־יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ: פ (מלכים ב פרק ג פסוק כז)

טקסט בלבד:

ויקח את־בנו הבכור אשר־ימלך תחתיו ויעלהו עלה על־החמה ויהי קצף־גדול על־ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ: פ (מלכים ב פרק ג פסוק כז)

תיקון קוראים:

ויקח את־בנו הבכור אשר־ימלך תחתיו ויעלהו עלה על־החמה ויהי קצף־גדול על־ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ: פ (מלכים ב פרק ג פסוק כז)
וּנסֵיב יָת בְּרֵיהּ בּוּכרָא דַּעֲתִיד דְּיִמלוֹך תְּחוֹתוֹהִי וְאַסְקֵיהּ עֲלָתָא עַל שׁוּרָא וַהֲוָה רְגַז רַב עַל יִשׂרָאֵל וְאִסתַּלַקוּ מִנֵיהּ וַאֲתוֹ לְאַרעָא דְיִשׂרָאֵל :

וישבו לארץ - ל'.

ויקח את בנו הבכור - בפסיקתא דפרשת שקלים (פר"כ ב , ה) נדרש , ששאל את עבדיו: מה טיבה של אומה זו , שנעשים לה ניסים כאלה? אמרו לו: אביהם אברהם בן יחיד היה לו , ואמר לו הקדוש ברוך הוא: הקריבהו לפני , ורצה להקריבו. אמר להם; אף הוא בן בכור יש לו , ילך ויקריבנו לעבודה זרה. על החמה - חסר וי"ו , שהיה עובד לחמה. ויהי קצף גדול על ישראל - שנזכרו עוונותם , שאף הם שוחטין בניהם לעבודה זרה , ואינן ראויין לנס.

וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו - כיון שראה שלא יכול לו , אותה שעה , ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו , ויעלהו עלה - מלך אדום , הניח בנו בערבון ביד מלך מואב , שלא יפשע בו; כיון שראה מלך מואב שעלה עליו מלך אדום לעזור את ישראל להלחם בו , לקח מלך מואב את בנו של מלך אדום שעתיד למלוך תחתיו , והעלהו עולה על החומה , כדי שיראהו מלך אדום. ויהי קצף גדול על ישראל - מלך אדום קצף על ישראל , שאיבד את בנו בשבילם.

ויקח את בנו הבכור - פירש אדני אבי ז"ל , כי בן מלך אדום הראוי למלוך תחתיו היה ברשות מלך מואב , ומפני זה בא עם שני המלכים , כי חשב להוציא בעזרתם בנו מתחת יד מלך מואב; וכשחשב מלך מואב להבקיע אל מלך אדום ולא יכול , לקח בקצפו את בן מלך אדום והעלהו אל החומה , ושרפו לעיני אביו; וזהו ויעלהו עולה , ששרפו כמו ששורפין העולה. ויהי קצף גדול על ישראל - ממלך אדום , כי חשב כי בעזרתם יוציא בנו מתחת יד מלך מואב; וזהו שאמר הכתוב "על שרפו עצמות מלך אדום לשיד" (עמ' ב , א). ורבי , אחי , רבי משה פירש , כי כאשר חשב מלך מואב להבקיע אל מלך אדום , אז לקח בנו באותה מלחמה , חֲטָפוֹ מהם והעלהו לחומה , ושרפו לעיני אביו. ויהי קצף גדול על ישראל ממלך אדום , שלא עזרוהו להצילו מידם. ובדרש (פר"כ ב , ה): ויעלהו עולה - שאל מלך מואב: מפני מה אומה זו ראויים לניסים האלה? אמרו לו: אברהם אביהם העלה את בנו עולה; אמר: אף אני אעשה כן , והעלה את בנו עולה. וחלקו בדבר , רוב מהם אמרו (פר"כ שם; סנה' לט , ב): לשם שמים העלה אותו , וזהו שאמר: ויהי קצף גדול על ישראל - שנתקצף הקדוש ברוך הוא עליהם; כי מלך מואב לא חמל על בנו כשחשב לעשות בו רצון האל , וישראל היו מקציפים אותו בכל יום. והוא חשב לעשות רצון האל , ואינו , כמו שאמרו (תענית ד , ב): "אשר לא צויתי" (יר' ז , לא) - זה יפתח שהעלה את בתו , "ולא עלתה על לבי" (שם) - זה מישע מלך מואב שהעלה את בנו. ומהם אמרו (פר"כ ב , ה; סנה' לט , ב) , כי לעבודה זרה העלהו; ומפני זה חסר ו"ו החמה , כי היה עובד לחמה והעלה את בנו לשמה; ומה שאמר ויהי קצף גדול - שנזכרו עונותיהם של ישראל באותה שעה , שגם הם היו שורפין את בניהם לעבודה זרה; ואמר הכתוב "וכמשפטי הגוים... לא עשיתם" (יח' ה , ז) - כמתוקנים שבהם לא עשיתם , כמקולקלים שבהם עשיתם. וישבו לארץ - כל אחד מהם שב לארצו. ובדרש (סנה' שם): באותה שעה ירדו שונאיהם שלישראל למדרגה התחתונה; וישבו כתוב חסר , כלומר: וישבו לארץ - כמו "וישבו אתו לארץ" (איוב ב , יג).

אז לקח במחנה מלך אדום בנו הבכור של מלך אדום אשר ימלוך תחתיו , והעלהו עולה על החומה - רוצה לומר: ששרף אותו , כאמרו "על שרפו את עצמות מלך אדום לשיד" (עמ' ב , א). והנה הביא זה הענין קצף גדול על ישראל - רוצה לומר , שכעסו מאד על שקרה זה המקרה הרע למלך אדום שבא לעזור להם; או יהיה הרצון בזה , שהיה למלך אדום קצף גדול בעבור ישראל , כי בסבתם קרה לו זה.

בנו - בכנוי למלך מואב; וזה כי עשה מבנו עולה לאלהיו על החומה , לפרסם ובפני הצרים , וכל זה כדי שיחמול אלהיו עליו ויגף אויביו; גם כדי שאויביו ירחמו עליו וילכו , כמו שעתיד לזכור אחר כן; ובאור אלה הענינים 'אוצר יי'' יבא. ויהי קצף גדול על ישראל וגו' - כי עמנו השוטים התפעלו מזה , ויתעצבו האנשים מאד , כי היו סבה להשחית זה הבן , ולכן ויסעו מעליו.
ריכוז קישורים