תנ"ך - ואשה
אחת
מנשי
בני־הנביאים
צעקה
אל־אלישע
לאמר
עבדך
אישי
מת
ואתה
ידעת
כי
עבדך
היה
ירא
את־ה'
והנשה
בא
לקחת
את־שני
ילדי
לו
לעבדים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאִשָּׁ֣ה
אַחַ֣ת
מִנְּשֵׁ֣י
בְנֵֽי־הַ֠נְּבִיאִים
צָעֲקָ֨ה
אֶל־אֱלִישָׁ֜ע
לֵאמֹ֗ר
עַבְדְּךָ֤
אִישִׁי֙
מֵ֔ת
וְאַתָּ֣ה
יָדַ֔עְתָּ
כִּ֣י
עַבְדְּךָ֔
הָיָ֥ה
יָרֵ֖א
אֶת־יְהוָ֑ה
וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה
בָּ֗א
לָקַ֜חַת
אֶת־שְׁנֵ֧י
יְלָדַ֛י
ל֖וֹ
לַעֲבָדִֽים:
(מלכים ב פרק ד פסוק א)
וְאִשָּׁה
אַחַת
מִנְּשֵׁי
בְנֵי־הַנְּבִיאִים
צָעֲקָה
אֶל־אֱלִישָׁע
לֵאמֹר
עַבְדְּךָ
אִישִׁי
מֵת
וְאַתָּה
יָדַעְתָּ
כִּי
עַבְדְּךָ
הָיָה
יָרֵא
אֶת־יְהוָה
וְהַנֹּשֶׁה
בָּא
לָקַחַת
אֶת־שְׁנֵי
יְלָדַי
לוֹ
לַעֲבָדִים:
(מלכים ב פרק ד פסוק א)
ואשה
אחת
מנשי
בני־הנביאים
צעקה
אל־אלישע
לאמר
עבדך
אישי
מת
ואתה
ידעת
כי
עבדך
היה
ירא
את־ה'
והנשה
בא
לקחת
את־שני
ילדי
לו
לעבדים:
(מלכים ב פרק ד פסוק א)
ואשה
אחת
מנשי
בני־הנביאים
צעקה
אל־אלישע
לאמר
עבדך
אישי
מת
ואתה
ידעת
כי
עבדך
היה
ירא
את־יהוה
והנשה
בא
לקחת
את־שני
ילדי
לו
לעבדים:
(מלכים ב פרק ד פסוק א)
וְאִתְּתָא
חֲדָא
מִנְשֵׁי
תַלמִידֵי
נְבִיַיָא
מַצוְחָא
קֳדָם
אֱלִישָׁע
לְמֵימַר
עַבדָּך
עֹבַדיָה
בַּעלִי
מִית
וְאַתּ
יָדַעתּ
אֲרֵי
עַבדָּך
הֲוָה
דָחֵיל
מִן
קֳדָם
יְיָ
דְּכַד
קַטֵילַת
אִיזֶבֶל
יָת
נְבִיַיָא
דַייָ
דְּבַר
מִנְהוֹן
מְאָה
גֻברָא
וְאַטמַרִנוּן
חַמשִׁין
חַמשִׁין
גֻּברָא
בִמעָרְתָא
וַהֲוָה
יָזֵיף
וּמוֹכֵיל
לְהוֹן
בְּדִיל
דְּלָא
לְאוֹכָלוּתְהוֹן
מִנִכסוֹהִי
דְאַחאָב
מִן
קֳדָם
דְּאִנוּן
אֻנסָא
וּכעַן
רָשׁיָא
אֲתָא
לְמִדבַּר
יָת
תְּרֵין
בְּנַי
לֵיהּ
לְעַבדִּין
:
מנשי
בני
הנביאים
-
אשת
עובדיה
היתה.
כל
'בני
הנביאים'
שבמקרא
,
תרגומו:
"תלמידי
נבייא"
(ת"י).
והנושה
-
הוא
יהורם
בן
אחאב
,
שהלוהו
בריבית
מה
שזן
את
הנביאים
בימי
אביו;
במדרש
רבי
תנחומא
(תנח'
משפטים
ט).
לכך
נאמר
בו
"ויך
את
יהורם
בין
זרועיו"
(מ"ב
ט
,
כד)
,
שפשטן
ליטול
ריבית.
ואשה
אחת
מנשי
בני
הנביאים
-
אשת
עובדיה
הייתה.
כל
'בני
הנביאים'
שבמקרא
,
תרגומו:
"תלמידי
נבייא".
והנשה
-
זה
יהורם
בן
אחאב.
ואשה
אחת
-
אמרו
(פר"כ
ב
,
א)
שהיתה
אשת
עובדיהו.
עבדך
אישי
מת
-
תרגם
יונתן:
"עבדך
עובדיה
בעלי
מית
,
ואת
ידעת
ארי
עבדך
הוה
דחיל
מן
קדם
יי'
,
כד
קטילת
איזבל
רשיעתא
ית
נבייא
דיי'
,
דבר
מנהון
מאה
גברין
ואטמרינון
חמשין
חמשין
במערתא
,
והוה
יזיף
ומוביל
להון
,
בדיל
דלא
לאוכלותהון
מנכסוהי
דאחאב
,
מן
קדם
דאינון
אונסא;
וכען
הא
רשיא
אתא
למדבר
ית
תרין
בני
ליה
לעבדין":
ובתרגום
שלתוספתא:
"עוד
מאתן
ושתין
וחמשא
זמנין
צוחת
איתת
עובדיה
כי
האי
גוונא
,
ולא
הוה
משגח
,
ולא
ידעא
מה
למעבד
,
עד
דאזלא
לבי
קברי
וצוחא:
דחלא
דיי'!
דחלא
דיי'!
ואשתמע
לה
קלא
מביני
מיתיא:
מאן
הדין
'דחלא
דיי''
דקא
בעית?
ארבע
איקרו
'דחלא
דיי'':
אברהם
ויוסף
ואיוב
ועובדיה;
איתיבת
ואמרה:
לא
בעינא
אלא
האי
דכתיב
ביה
'דחלא
דיי'
לחדא';
כד
אודעוה
קבריה
,
הות
קא
מתפלשא
בקבריה
,
וקא
צוחה
ואמרה:
מרי!
מרי!
היכא
רוחצני?
בשעתא
די
דמכתא
,
אמרית
לך:
למאן
את
שביק
לי
וית
תרין
בני?
ואתיבתני
דרבון
עלמא
רחיץ
לי
,
ואמר
לי:
לשבוק
יתמך
ואנא
אקיים
וארמלתך
עלי
תתרחיץ
(ראה
יר'
מט
,
יא);
וכדו
לא
נשכח
משזיב.
ויתמי
נמי
צוחי
ואמרי:
קבלן
,
אבא!
קבלן
,
אבא!
אתיב
עובדיה
ואמר
לה:
זילי
ליך
לגבי
אלישע
בפורתא
דמשחא
דאשתאר
גביך
,
ולברכיך
ביה;
דאנא
כי
אטמרתינהו
למאה
נבייא
במערתא
בלחמא
ומיא
,
לא
אטפיין
בוציני
דמשחא
מיניהו
לא
ביממא
ולא
בליליא
,
לידכר
ליה
נביא
מילי
דידי
לקודשא
בריך
הוא
,
וישלם
לכו
מה
דאוזפיניה
,
דהכי
אמר
קרא:
מוזיף
למרי
עלמא
יי'
כל
מאן
דרחים
על
עניא
(ראה
מש'
יט
,
יז);
ובכן
אזלת
ואודעתיה
לאלישע
כולי
האי".
והנושה
בא
לקחת
-
בדרש
(תנח'
משפטים
,
ט):
מי
היה
זה?
יהורם
בן
אחאב;
עובדיה
קיים
"כספו
לא
נתן
בנשך"
(תה'
טו
,
ה)
,
ויהורם
הלוה
ברבית;
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
עד
עכשיו
הוא
חי?
יבוא
יהוא
ויהרגהו;
שנאמר
"בנשך
נתן
ותרבית
לקח...
לא
יחיה"
(יח'
יח
,
יג);
וכתוב
"ויהוא
מלא
ידו
בקשת
ויך
את
יהורם
בין
זרועיו
ויצא
החצי
מלבו"
(מ"ב
ט
,
כד)
-
על
שהקשה
לבו
ופשט
זרועיו
ליטול
רבית.
ואשה
אחת
מנשי
בני
הנביאים
-
ידוע
,
כי
בני
הנביאים
היו
כלם
יראים
את
יי'
,
ולזה
אמרה
כי
עבדך
היה
ירא
את
יי'
,
ולא
היה
עובד
עבודה
זרה;
ואמרה
זה
,
כי
רוב
ישראל
היו
עובדים
עבודה
זרה
אז.