תנ"ך - ויהי׀
כמלאת
הכלים
ותאמר
אל־בנה
הגישה
אלי
עוד
כלי
ויאמר
אליה
אין
עוד
כלי
ויעמד
השמן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֣י׀
כִּמְלֹ֣את
הַכֵּלִ֗ים
וַתֹּ֤אמֶר
אֶל־בְּנָהּ֙
הַגִּ֨ישָׁה
אֵלַ֥י
עוֹד֙
כֶּ֔לִי
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלֶ֔יהָ
אֵ֥ין
ע֖וֹד
כֶּ֑לִי
וַֽיַּעֲמֹ֖ד
הַשָּֽׁמֶן:
(מלכים ב פרק ד פסוק ו)
וַיְהִי׀
כִּמְלֹאת
הַכֵּלִים
וַתֹּאמֶר
אֶל־בְּנָהּ
הַגִּישָׁה
אֵלַי
עוֹד
כֶּלִי
וַיֹּאמֶר
אֵלֶיהָ
אֵין
עוֹד
כֶּלִי
וַיַּעֲמֹד
הַשָּׁמֶן:
(מלכים ב פרק ד פסוק ו)
ויהי׀
כמלאת
הכלים
ותאמר
אל־בנה
הגישה
אלי
עוד
כלי
ויאמר
אליה
אין
עוד
כלי
ויעמד
השמן:
(מלכים ב פרק ד פסוק ו)
ויהי׀
כמלאת
הכלים
ותאמר
אל־בנה
הגישה
אלי
עוד
כלי
ויאמר
אליה
אין
עוד
כלי
ויעמד
השמן:
(מלכים ב פרק ד פסוק ו)
וַהֲוָה
כְּמִשׁלַם
מָנַיָא
וַאֲמַרַת
לִברַהּ
קָרֵיב
לִי
עוֹד
מָנָא
וַאֲמַר
לַהּ
לֵית
עוֹד
מָנָא
וּפסַק
מִשׁחָא
:
כמלאת
-
ג':
מ"ב
ד
,
ו;
יר'
כה
,
יב;
יח'
ה
,
ב.
ויעמוד
השמן
-
מלבא
עוד.
[מדרש
אגדה
בבראשית
רבא
(ב"ר
לה
,
ג):
הוקיר
שער
השמן
,
ותבא
ותגד
וגו'
-
באת
ליטול
עצה
,
אם
למכור
אם
להמתין
עד
שיוקיר
עוד;
אמר
לה:
לכי
מכרי
,
כי
יש
די
לכל
נשייך
,
ולחיות
את
ובניך
בנותר
עד
שיחיו
המתים.]
ויהי
כמלאת
הכלים
-
בהגדה
ובתרגום
שלתוספתא:
"והוה
כמשלם
מניא
,
ואמרת
לברה:
קריב
לי
עוד
מאני
תבירי
דחספא
,
דמאן
דגזר
על
מאנין
ריקנין
דיתמלון
,
יגזר
על
מאני
תבירי
ויתקנן;
והוה
לקיט
מאני
תבירי
ומשוי
חד
על
חד
,
ומתחברי
במימרא
דקודשא
בריך
הוא
,
ועמודא
דמשחא
טייף
על
כלהון
עד
דשלימו
כל
פסקי
מאניא.
אמר
ברא:
לית
עוד
מנא;
שמע
עמודא
דמשחא
ופסק".
כי
אם
אסוך
שמן
-
הנה
אסוך
הוא
כלי
קטן
ישימו
בו
שמן
לסוך.
והנה
היה
זה
המופת
,
שבהריק
הכלי
הזה
היה
כל
האויר
הנכנס
שם
מתהפך
לשמן
,
בדרך
ההפך
המטה
לנחש
היה
זה
המופת
בפעם
אחת
לבד.
ולזה
צוה
אותה
שתשאל
תחלה
כלים
רקים
מאת
כל
שכניה
,
כל
מה
שאיפשר
לה
,
כדי
שיהיה
לה
מהשמן
שיעור
רב;
והיא
היתה
מוצקת
על
הכלי
,
ובהיותו
מלא
היו
בניה
מסיעים
הכלי
המלא
ושמים
לפניה
הכלי
הריק
,
באופן
שביציקה
אחת
נמלאו
כלם
זה
אחר
זה.