תנ"ך - ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את־השמן ושלמי את־נשיכי נשיך ואת בניכי ובניך תחיי בנותר: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתָּבֹ֗א וַתַּגֵּד֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיֹּ֗אמֶר לְכִי֙ מִכְרִ֣י אֶת־הַשֶּׁ֔מֶן וְשַׁלְּמִ֖י אֶת־נִשְׁיֵ֑כי נִשְׁיֵ֑ךְ וְאַ֣תְּ ֻבָנַ֔יִכי וּבָנַ֔יִךְ תִּֽחְיִ֖י בַּנּוֹתָֽר: פ (מלכים ב פרק ד פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַתָּבֹא וַתַּגֵּד לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְכִי מִכְרִי אֶת־הַשֶּׁמֶן וְשַׁלְּמִי אֶת־נִשְׁיֵכי נִשְׁיֵךְ וְאַתְּ ֻבָנַיִכי וּבָנַיִךְ תִּחְיִי בַּנּוֹתָר: פ (מלכים ב פרק ד פסוק ז)

טקסט בלבד:

ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את־השמן ושלמי את־נשיכי נשיך ואת בניכי ובניך תחיי בנותר: פ (מלכים ב פרק ד פסוק ז)

תיקון קוראים:

ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את־השמן ושלמי את־נשיכי נשיך ואת בניכי ובניך תחיי בנותר: פ (מלכים ב פרק ד פסוק ז)
וַאֲתָת וְחַוִיאַת לִנבִיָא דַייָ וַאֲמַר אִיזִילִי זַבִּינִי יָת מִשׁחָא וְשַׁלְמִי לְמָרֵי חוֹבְתִיך וְאַתּ וּבנַך תִּתפַּרנְסִין בְּמָא דְיִשׁתְּאַר :

מכרי - ב': מ"ב ד , ז; דה"א ט , ח. בניכי (כתיב; ובניך קרי) - י"ב חסר ו"ו בראש תיבה וקרי: מ"ב ד , ז; יש' נה , יג; מש' כג , כד; כז , כד; איוב ב , ז; איכה ב , ב; ד , טז; ה , ג , ה , ז (פעמיים); *דנ' ב , מג.

מכרי - ב'; את - השמן - ל'; נשיכי - נשיך קרי; ֻבניכי - ובניך קרי; תחיי - ל'; בנותר - ל'.

ויעמוד השמן - מלבא עוד. [מדרש אגדה בבראשית רבא (ב"ר לה , ג): הוקיר שער השמן , ותבא ותגד וגו' - באת ליטול עצה , אם למכור אם להמתין עד שיוקיר עוד; אמר לה: לכי מכרי , כי יש די לכל נשייך , ולחיות את ובניך בנותר עד שיחיו המתים.]

ותבא ותגד לאיש האלהים - שנתקיימה נבואתו.

ושלמי את נשיך - "ושלמי למרי חובתיך" (ת"י). ובתוספתא: "וכד אתרחיש לה ההוא ניסא , אמרה ליה לנביא דיי': אית עלי עשור מהאי מישחא , או לא? אמר לה: בעליך זן נביאיא דיי' במילתא דליכא עליה כלל עשורא , ואף את לית על משחך עשור , דמן ניסא הוא; והדרה ואמרה ליה: מה נעביד מבני אחאב , אי שמעו עלי ואנסי לי? מתיב ואמר לה: דסגר פומא דכלבי דמצראי , ועתיד למיסגר פום אריותא דדניאל , יטמטם עיניהון דבני אחאב ויסגר אודניהון , דלא ליבאשו ליך; ויהבת אודיתא ותושבחתא ואזלת".

ותבא ותגד לאיש האלהים - הנה לא רצתה לעשות מזה השמן דבר אם לא בעצת הנביא , כי לא היתה יודעת מה רצון הנביא בזה. ושלמי את נשייך - רוצה לומר: פרעי את חוביך , כטעם "לוה רשע ולא ישלם" (תה' לז , כא).
ריכוז קישורים