תנ"ך - ויהי
היום
ויעבר
אלישע
אל־שונם
ושם
אשה
גדולה
ותחזק־בו
לאכל־לחם
ויהי
מדי
עברו
יסר
שמה
לאכל־לחם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֨י
הַיּ֜וֹם
וַיַּעֲבֹ֧ר
אֱלִישָׁ֣ע
אֶל־שׁוּנֵ֗ם
וְשָׁם֙
אִשָּׁ֣ה
גְדוֹלָ֔ה
וַתַּחֲזֶק־בּ֖וֹ
לֶאֱכָל־לָ֑חֶם
וַֽיְהִי֙
מִדֵּ֣י
עָבְר֔וֹ
יָסֻ֥ר
שָׁ֖מָּה
לֶאֱכָל־לָֽחֶם:
(מלכים ב פרק ד פסוק ח)
וַיְהִי
הַיּוֹם
וַיַּעֲבֹר
אֱלִישָׁע
אֶל־שׁוּנֵם
וְשָׁם
אִשָּׁה
גְדוֹלָה
וַתַּחֲזֶק־בּוֹ
לֶאֱכָל־לָחֶם
וַיְהִי
מִדֵּי
עָבְרוֹ
יָסֻר
שָׁמָּה
לֶאֱכָל־לָחֶם:
(מלכים ב פרק ד פסוק ח)
ויהי
היום
ויעבר
אלישע
אל־שונם
ושם
אשה
גדולה
ותחזק־בו
לאכל־לחם
ויהי
מדי
עברו
יסר
שמה
לאכל־לחם:
(מלכים ב פרק ד פסוק ח)
ויהי
היום
ויעבר
אלישע
אל־שונם
ושם
אשה
גדולה
ותחזק־בו
לאכל־לחם
ויהי
מדי
עברו
יסר
שמה
לאכל־לחם:
(מלכים ב פרק ד פסוק ח)
וַהֲוָה
יוֹמָא
וַעֲבַר
אֱלִישָׁע
לְשׁוּנֵם
וְתַמָן
אִתְּתָא
דָחֲלַת
חִטאִין
וְאַתקֵיפַת
בֵּיהּ
לְמֵיכַל
לַחמָא
וַהֲוָה
בִּזמַן
מִעדּוֹהִי
מִתפְּנֵי
לְתַמָן
לְמֵיכַל
לַחמָא
:
מדי
עברו
-
ב':
מ"ב
ד
,
ח;
יש'
כח
,
יט.
יסר
-
ג'
חסר:
מ"ב
ד
,
ח;
מש'
ט
,
ד
,
טז.
מדי
עברו
ב'
ויהי
מדי
עברו
יסר
מדי
עברו
יקח
אתכם
.
יסר
ג'
חס'
ויהי
מדי
עברו
יסר
מי
פתי
מי
פתי
.
מדי
עברו
-
ב';
יסר
-
ג'
חס'.
ושם
אשה
גדולה
-
ראיתי
בפרקי
דרבי
אליעזר
(לג):
אחותה
של
אבישג
השונמית
היתה.
גדולה
-
חשובה.
והיה
מדי
עברו
באותה
העיר
,
יסור
אל
ביתה
לאכל
לחם.
יסור
-
לשון
הווה:
היה
סר
שמה.
ושם
אשה
גדולה
-
חשובה.
יסר
שמה
-
לשון
הווה:
היה
סר
שמה.
אשה
גדולה
-
חשובה
,
בעלת
נכסים
ובעלת
השם.
ובדרש
(פר"א
לג)
,
כי
אחותה
שלאבישג
השונמית
היתה
,
והיתה
אמו
שלעידוא
הנביא.
ויונתן
תרגם:
"דחלת
חטאין".
ושם
אשה
גדולה
-
רוצה
לומר:
אשה
חשובה
ונכבדת.
ותחזק
בו
לאכל
לחם
-
אחשב
,
שהשתדלה
בכל
עוז
שיאכל
לחם
אז
בביתה
,
ושיבא
שם
בכל
עת
שיהיה
בעיר
שונם.
ואחשוב
,
שלא
נתפרסם
לה
עדיין
מעלת
אלישע
,
אך
היה
דרכה
להביא
לביתה
מה
שתוכל
מהאורחים
הבאים
בעיר;
וזה
,
כי
זה
היה
בתחלת
ענין
אלישע
,
לפי
מה
שיראה
מהזמן
,
שהיה
זה
קודם
מה
שאמר
אלישע
"מחר
סאה
סלת
בשקל
וסאתים
שעורים
בשקל
בשער
שומרון"
(מ"ב
ז
,
א);
וזה
שכבר
בנתה
העליה
אחר
זה
,
ולקץ
שנה
מעת
בא
שם
אלישע
ילדה
בן
,
וגדל
הבן
ההוא
עד
שכבר
יצא
אל
הקוצרים
ואמר
לאביו
"ראשי
ראשי"
(להלן
,
יט)
,
ואחר
זה
אמר
לה
שתצא
לגור
באשר
תגור
,
"כי
קרא
יי'
לרעב
וגם
בא
אל
הארץ
שבע
שנים"
(מ"ב
ח
,
א)
,
ואחר
שבע
שנים
סר
הרעב;
וכשתחקור
בזה
,
תמצא
שזה
היה
אצל
תחלת
צמיחת
נבואת
אלישע
,
ולזה
אינו
מן
הפלא
אם
לא
היה
מפורסם
לה
שיהיה
נביא.
ויתכן
שחקרה
מעניניו
כשראתה
עָבְרוֹ
אצלה
תמיד
,
מפני
ראותה
כל
מנהגיו
בתכלית
מהשלימות
,
ואז
נתבאר
לה
שהוא
איש
אלהים
קדוש.