תנ"ך - ויאמר אליו לא־לבי הלך כאשר הפך־איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את־הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לֹֽא־לִבִּ֣י הָלַ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֧ר הָפַךְ־אִ֛ישׁ מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ לִקְרָאתֶ֑ךָ הַעֵ֞ת לָקַ֤חַת אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ וְלָקַ֣חַת בְּגָדִ֔ים וְזֵיתִ֤ים וּכְרָמִים֙ וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַעֲבָדִ֖ים וּשְׁפָחֽוֹת: (מלכים ב פרק ה פסוק כו)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא־לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ־אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ הַעֵת לָקַחַת אֶת־הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת: (מלכים ב פרק ה פסוק כו)

טקסט בלבד:

ויאמר אליו לא־לבי הלך כאשר הפך־איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את־הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות: (מלכים ב פרק ה פסוק כו)

תיקון קוראים:

ויאמר אליו לא־לבי הלך כאשר הפך־איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את־הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות: (מלכים ב פרק ה פסוק כו)
וַאֲמַר לֵיהּ בְּרוּחַ נְבוּאָה אִתחַוַה לִי כַּד אִתהֲפֵיך גֻּברָא מֵעַל רְתִכֵּיהּ לְקַדָּמוּתָך הֲשָׁעָא הִיא לָך דִּנסֵיבתָּא כַספָּא וּנסֵיבתָּא לְבוּשַׁיָא וְחַשֵׁבתָּא בְלִבָּך לְמִקנֵי זֵיתִין וְכַרמִין וְעָן וְתוֹרִין וְעַבדִין וְאַמהָן :

לקראתך - ד': שמ' ד , יד; במ' כ , יח; מ"ב ה , כו; מש' ז , טו. העת - ב' בפתח: מ"ב ה , כו; חגי א , ד. ולקחת - ד': *בר' ל , טו; מג , יח; מ"ב ה , כו; מל' ב , יג. וצאן ובקר - ב': שמ' יב , לח; מ"ב ה , כו.

העת ב' פת' העת לקחת את הכסף העת לכם אתם .

לקראתך - ד'; העת - ב'; ולקחת - ד'; וצאן ובקר - ב' וגם ערב.

העת לך לקחת את הכסף - להתעשר ולקחת ממנו בגדים זתים וכרמים וגו'?

לא לבי הלך - וכי לא לבי הלך כאשר הפך איש וגו'? בתמיה; וכן תירגם יונתן: "ברוח נבואה איתחווה לי , כד אתהפיך" וגו'. העת לקחת את הכסף - להתעשר ולקחת ממנו בגדים וזיתים וגו'? וכן תירגם יונתן: "דנסיבתא ית כספא ונסיבתא ית לבושיא , וחשבתא בליבך למקני זיתין וכרמין" וגו'.

לא לבי הלך - בתמיה; כלומר , כי לבי ומחשבתי היה עמך בלכתך , וידעתי מה שהלכת ועשית. העת - פתח הה"א , והיא לתמיה; כלומר: אם עת שהלכת לקחת לא ידעתי? וזתים וכרמים - כתרגומו: "וחשבת בלבך למיקני זתין וכרמין ועאן ותורין" וגו'; כלומר: חשבת מן הכסף לקנות לך כל זה.

לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו וגו' - רוצה לומר: לא הלך ממני לבי , שיעלם ממני מה שעשית כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך , והוא נעמן , כי בודאי אני יודע כל זה. ולזה נתן ענשו על זה שתדבק בו ובזרעו צרעת נעמן לעולם - רוצה לומר: כל ימיהם; או עד היובל , על דרך "ועבדו לעולם" (שמ' כא , ו).

לא לבי הלך - רוצה לומר: הכח הנבואי לא נפרד. העת לקחת את הכסף וגו' - הנה הכסף והבגדים היו למנה בכונה ראשונה בָּעצם , וזתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות בכונה שנית ובַמִקרה; וכמו זה אמרתי (מ"כ ח"ב ע' 75 ) על "תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אותך בהן" (בר' ל , כו). והַמְשֵיל על זה ואור לך , ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים