תנ"ך - ויבא הספר אל־מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את־נעמן עבדי ואספתו מצרעתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֵ֣א הַסֵּ֔פֶר אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר וְעַתָּ֗ה כְּב֨וֹא הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֵלֶ֔יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־נַעֲמָ֣ן עַבְדִּ֔י וַאֲסַפְתּ֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹ: (מלכים ב פרק ה פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֵא הַסֵּפֶר אֶל־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר וְעַתָּה כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת־נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ: (מלכים ב פרק ה פסוק ו)

טקסט בלבד:

ויבא הספר אל־מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את־נעמן עבדי ואספתו מצרעתו: (מלכים ב פרק ה פסוק ו)

תיקון קוראים:

ויבא הספר אל־מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את־נעמן עבדי ואספתו מצרעתו: (מלכים ב פרק ה פסוק ו)
וְאַיתִי אִגַּרתָּא לְוָת מַלכָּא דְיִשׂרָאֵל לְמֵימַר וְכֵן כְּתִיב בַּהּ וּכעַן כְּמֵיתַא אִגַּרתָּא הָדָא לְוָתָך הָא שַׁדַּרִית לָך יָת נַעֲמָן עַבדִּי וְתַסֵינֵיהּ מִסְגִירוּתֵיהּ :

ויבא - נ"א: ראה מ"א ב , מ. ואספתו - ב': דב' כב , ב; מ"ב ה , ו. מצרעתו - ג': ראה לעיל , ג.

ואספתו - ב' אל תוך ביתך.

לאמר עתה כבא הספר הזה וגו' - הספר אמר לו: ועתה כבוא הספר הזה וגו'. ואספתו מצרעתו - 'אסיפה' במצורע הוא לשון רפואתו , כי בהתרפאו הוא נאסף אל תוך בני אדם , ובחליו הכל בדילין הימנו.

אל מלך ישראל לאמר - הספר אמר לו: ועתה כבוא הספר הזה אליך וגו'. ואספתו - 'אסיפה' במצורע היא לשון רפואתו , כי בהתרפאותו הוא נאסף אל תוך בני אדם , ובחוליו הם בדילין ממנו.

ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר - הביא הספר אל מלך ישראל , ודברי הספר היו: ועתה כבא הספר הזה אליך; היו בתחילת הספר דברים אחרים , אלא הדברים הצריכים ספר הכתוב.

ואספתו מצרעתו - רוצה לומר , שתרפאהו מצרעתו. ונקראת הרפואה מהצרעת 'אסיפה' , כי הצרעת תעשה מהאחד רבים , כי מפני תגבורת החום העפושי יחלש מאד החום הטבעי הקושר הבעלי חיים ומשים אותו אחד , ולזה תמצא במצורע שכבר יפלו איבריו; ולזה אמר בזה המקום ברפואת המצורע "וישוב בשרך לך וטהר" (להלן , י) , כי המצורע אין בשרו לו , כמו שזכרנו , כי אין בו הדבר שקושר בשרו בו.

לאמר ועתה וגו' - הטעם: כענין אמרו "אמר עם הספר" וגו' (אס' ט , כה) , כלומר: כתוב בספר כך וכך.
ריכוז קישורים