תנ"ך - ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש־חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרי דב־יונים בחמשה־כסף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֨י רָעָ֤ב גָּדוֹל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וְהִנֵּ֖ה צָרִ֣ים עָלֶ֑יהָ עַ֣ד הֱי֤וֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר֙ בִּשְׁמֹנִ֣ים כֶּ֔סֶף וְרֹ֛בַע הַקַּ֥ב חִרי דִּב־יוֹנִ֖ים בַּחֲמִשָּׁה־כָֽסֶף: (מלכים ב פרק ו פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חִרי דִּב־יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף: (מלכים ב פרק ו פסוק כה)

טקסט בלבד:

ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש־חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרי דב־יונים בחמשה־כסף: (מלכים ב פרק ו פסוק כה)

תיקון קוראים:

ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש־חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרי דב־יונים בחמשה־כסף: (מלכים ב פרק ו פסוק כה)
וַהֲוָה כַפנָא רַבָּא בְּשׁוֹמְרוֹן וְהָא אִנוּן צָיְרִין עֲלַהּ עַד דַּהֲוָה רֵישָׁא דִחמָרָא מִזדַּבַּן בִּתמָנַן כְּסַף וְרִבעַת קַבָּא דְּזֵיבַל מַפְּקַת יוֹנַיָא בַּחֲמֵישׁ סִלעִין דִּכסַף :

והנה צרים - ל'; חרי - דב קרי.

הדיביונים (בנוסחנו: דב - יונים) - זבל הזב מן היונים (ראה מגילה כה , ב).

דביונים - זבל הזב מן היונים.

ראש חמור - כמשמעו , כי הבהמות הטמאות והשקצים היו אוכלים מפני הרעב; וכן תרגם יונתן: "ריש חמרא". ויש מפרשים (השרשים: 'חמר'): מעשר החומר (ראה יח' מה , יא); והוא רחוק. חריונים - כן כתוב , וקרי 'דביונים'. ופירוש: צואת יונים; והכתוב הוא אומר מה שיוצא מחור היונים , והקרי לשון נקייה יותר: מה שזב מן היונים - ותרגום "זוב" (וי' טו , כה): "דוב" , וכן תרגם יונתן: "דזבל מפקת יוניא". והיו מבערים אש בצואת היונים , כי לא היו להם עצים , כי מפני המצור לא היו יכולים לצאת מן העיר לחטוב עצים ביער. ואדני אבי ז"ל פירש דביונים: מה שבזפק היונים; היונים היו יוצאין ואוכלין התבואה ונכנסין לעיר , והיו אנשי העיר לוקחין מה שבזפק היונים ואוכלין; כי מפני המצור היה הרעב.

ורובע הקב חורי יונים - פירשו בו: צואת יונים , כי היא יוצאת מחוריהם , וכמוהו "לאכול את חוריהם" (מל"ב יח , כז). ולא אשער מה היה השתמשותם ברעב בצואת היונים , ואפשר כי לרוב השחתת האויבים יבול הארץ היו גרגירי הזרעים נמצאים מאד בחוץ , והיו היונים אוכלים מהם לשובע , ומרוב אוכלם מהם היו נמצאים מהזרעים ההם קצת בצואתם , כי לא יוכלו לעכל כל הכמות ההוא.
ריכוז קישורים