תנ"ך - ונבשל את־בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את־בנך ונאכלנו ותחבא את־בנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַנְּבַשֵּׁ֥ל אֶת־בְּנִ֖י וַנֹּאכְלֵ֑הוּ וָאֹמַ֨ר אֵלֶ֜יהָ בַּיּ֣וֹם הָאַחֵ֗ר תְּנִ֤י אֶת־בְּנֵךְ֙ וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ וַתַּחְבִּ֖א אֶת־בְּנָֽהּ: (מלכים ב פרק ו פסוק כט)

וּבַשֵׁילנָא יָת בְּרִי וַאֲכַלנָהִי וַאֲמַרִית לַהּ בְּיוֹמָא אֻחרָנָא הַבִי יָת בְּרִיך וְנֵיכְלִנֵיהּ וְאַטמַרַת יָת בְּרַהּ :

האחר - ג': מ"ב ו , כט; דה"ב ג , יא , יב. ותחבא - ב' חסר (בלישנא): מ"א יח , יג; מ"ב ו , כט.

האחר ג' ונבשל את בני וכנפי הכרובים וכנף הכרוב סופי פסוק' .

ונאכלהו - ל'; האחר - ג'; ותחבא - ל' וחס'.

ותחביא את בנה המת , ורוצה לאוכלו לבדה (ראה פס"ר כט).

ותחבא את בנה - מת , ורוצה לאוכלו לבד.

ותחביא את בנה - שתאכלנו לבדה; או רחמה עליו להחיותו.

ותחביא את בנה - רוצה לומר: למלטו שלא יאכלוהו , כי אולי תהיה לה הצלה ממקום אחר.