תנ"ך - ויעמד את־פניו וישם עד־בש ויבך איש האלהים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּעֲמֵ֥ד אֶת־פָּנָ֖יו וַיָּ֣שֶׂם עַד־בֹּ֑שׁ וַיֵּ֖בְךְּ אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים: (מלכים ב פרק ח פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַיַּעֲמֵד אֶת־פָּנָיו וַיָּשֶׂם עַד־בֹּשׁ וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים: (מלכים ב פרק ח פסוק יא)

טקסט בלבד:

ויעמד את־פניו וישם עד־בש ויבך איש האלהים: (מלכים ב פרק ח פסוק יא)

תיקון קוראים:

ויעמד את־פניו וישם עד־בש ויבך איש האלהים: (מלכים ב פרק ח פסוק יא)
וְאַסחַר יָת אַפּוֹהִי וְאוֹרֵיך עַד סַגִּי וּבכָא נְבִיָיא דַייָ :

ויעמד - ד': *במ' יא , כד; מ"ב ח , יא; תה' קז , כה; איוב לד , כד. בש - ג' חסר (בלישנא): מ"ב ב , יז; ח , יא; יר' מח , יג.

בש ג' חס' ויפצרו בו עד בש ויעמד את פניו ובש מואב מכמוש .

ויעמד - ד'; בש - ג' חס'.

ויעמד את פניו - פנים של צער שלו , שהיה מבקש לבכות , העמידם שלא יבכה בפני חזאל; וישם לבו לעמוד ולהתאפק עד בוש - כמו 'בושש' - ולא יכול להתאפק , ויבך.

ויעמד את פניו - פנים של צער; צער שלו שהיה מבקש לבכות , העמידו שלא יבכה בפני חזאל , וישם לבו לעמוד ולהתאפק. עד בש - כמו "כי בושש" (שמ' לב , א).

ויעמד את פניו וישם עד בוש - פירוש: העמיד פניו לצד אחר שלא יראה חזאל; ושם ידיו על פניו עד זמן רב , שהיה מתאפק מלבכות ולא יכול , ויבך. ותרגם יונתן: "ואסחר ית אפוהי ואוריך עד סגיא , ובכא נביא דיי'". ובוש - פועל עבר מנחי העי"ן , בשקל "הבקר אור" (בר' מד , ג); ו"בושש משה" (שמ' לב , א) - פועל עומד מן המרובע , בשקל "כונן" (יש' נא , יג). ועולליהם תרטש - עניינו: הפלת העוללים על הקרקע או בקירות דרך אכזריות. ותרגם יונתן: "תטרף" , דומה למה שאמרו רבותינו ז"ל (משנה חולין ג , ג): או שטרפה בכותל. והרותיהם תבקע - הנשים ההרות , וכן תרגם יונתן: "ומעדיתהון תבזע"; וזה מדרך אכזריות.

ויעמד את פניו - רוצה לומר , שכבר התאפק להעמיד פניו שלא יבכה , ושם ידיו על פניו שלא יראהו חזאל בוכה , ולא יכול להמנע מלבכות.
ריכוז קישורים