תנ"ך - ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וֶֽאֱלִישָׁע֙ הַנָּבִ֔יא קָרָ֕א לְאַחַ֖ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ חֲגֹ֣ר מָתְנֶ֗יךָ וְ֠קַח פַּ֣ךְ הַשֶּׁ֤מֶן הַזֶּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְלֵ֖ךְ רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד: (מלכים ב פרק ט פסוק א)

טקסט וניקוד:

וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד: (מלכים ב פרק ט פסוק א)

טקסט בלבד:

ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד: (מלכים ב פרק ט פסוק א)

תיקון קוראים:

ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד: (מלכים ב פרק ט פסוק א)
וֶאֱלִישָׁע נְבִיָיא קְרָא לְחַד מִתַּלמִידֵי נְבִיַיָא וַאֲמַר לֵיהּ זָרֵיז חַרצָך וְסַב מָנָא דְמִשׁחָא הָדֵין בִּידָך וְאִיזֵיל לְרָמֹת גִּלעָד :

לאחד - ז' בפתח (בלישנא): דב' כח , נה; ש"ב א , טו; מ"ב ט , א; יש' כז , יב; יח' מו , יז; זכ' יא , ז (פעמיים). חגר - ד': ש"ב כ , ח; מ"ב ד , כט; ט , א; תה' מה , ד. (ואחד: וחגור - מש' לא , כד.) וקח - י"ג: ראה מ"א ד , כט. ולך - י"א: ראה מ"ב ו , ג.

לאחד - ז'; חגר - ד'; ולך - י"א.

ואלישע הנביא קרא וגו' - באותו הפרק שהיה יהורם חולה ביזרעאל. לאחד מבני הנביאים - יונה בן אמיתי היה (ראה סע"ר יח). חגור מתניך - כל 'חגירת מתנים' לשון זירוז גבורה הוא; לפי שהיה שולחו בדבר הסכנה , זֵירְזוֹ.

ואלישע הנביא קרא וגו' - אותו הפרק שהיה יורם חולה ביזרעאל. לאחד מבני הנביאים - יונה בן אמיתי. חגר מתניך - כל 'חגורת מתנים' לשון זירוז הוא; לפי שהיה שולחו לדבר סכנה , צריך זירוז.

לאחד מבני הנביאים - אמרו (סע"ר יח) כי יונה בן אמתי היה. חגור מתניך - אמר לו זה , כדי שילך במהרה וישוב במהרה בעוד שאין יהורם , שהלך להתרפא ביזרעאל (מ"ב ח , כט); וכן אמר לו "ונסתה ולא תחכה" (להלן , ג). וקח פך השמן - למה צוה למושחו , והלא אין מושחין מלכי ישראל? אמרו רבותינו ז"ל (הוריות יא , ב): מפני מחלקתו שליהורם בן אחאב. וזה השמן לא היה שמן המשחה , כי לא היו מושחין בו אלא מלכי בית דוד; אלא שמן אפרסמון היה. ואמרו (מגילה יד , א): שאול ויהוא שנמשחו בפך , לא נמשכה מלכותן; דוד ושלמה שנמשחו בקרן , נמשכה מלכותן. ולך רמות גלעד - והלא רמות גלעד היתה ביד מלך ארם , ואחאב שהלך לקחת אותה מידו מת במלחמה ההיא (ראה מ"א כב , לה) , ולא ראינו אחר כן שלקחה מלך ישראל מידו? ואם תאמר: במחנה היו ישראל לפני רמות גלעד שהיו חושבים לקחתה , ומלך ארם היה בעיר , וישראל מחוץ; ושם הוכה מלך ישראל , והלך לו להרפא ביזרעאל , והניח מחנהו שם; ואמר אלישע לזה הנביא , שילך שם למחנה ישראל שהיה ברמות גלעד , וימשח שם את יהוא - זה לא יתכן , כי ידמה כי בתוך העיר היו ישראל , שהרי אמר "והבאת אותו חדר בחדר" (להלן , ב) , ואומר "ויבא הביתה" (להלן , ו) , ואומר "אל גרם המעלות" (להלן , יג) , ואומר "אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד ביזרעאל" (להלן , טו); מכל אילו הפסוקים נראה , כי ישראל היו בעיר וארם מבחוץ. אם כן נאמר , כי מלך ישראל לקחה מיד מלך ארם - או אחזיהו או יהורם - וחזאל בא אחר כן להלחם בה , והלך שם מלך ישראל עם מחנהו.

ויאמר לו חגור מתניך - צוהו לחגור מתניו כדי שיוכל לרוץ. ולך רמות גלעד - ידמה שלקחוה מיד מלך ארם אחר מות אחאב; או בעת מות אחאב. כי אז הצליחו ישראל במלחמה , אלא שכבר מת אחאב , והנה היה בזה העת חיל ישראל שם.
ריכוז קישורים