תנ"ך - ויאמר שמטהו שמטוה וישמטוה ויז מדמה אל־הקיר ואל־הסוסים וירמסנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֥אמֶר שִׁמְטֻ֖הָו שִׁמְט֖וּהָ וַֽיִּשְׁמְט֑וּהָ וַיִּ֨ז מִדָּמָ֧הּ אֶל־הַקִּ֛יר וְאֶל־הַסּוּסִ֖ים וַֽיִּרְמְסֶֽנָּה: (מלכים ב פרק ט פסוק לג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר שִׁמְטֻהָו שִׁמְטוּהָ וַיִּשְׁמְטוּהָ וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל־הַקִּיר וְאֶל־הַסּוּסִים וַיִּרְמְסֶנָּה: (מלכים ב פרק ט פסוק לג)

טקסט בלבד:

ויאמר שמטהו שמטוה וישמטוה ויז מדמה אל־הקיר ואל־הסוסים וירמסנה: (מלכים ב פרק ט פסוק לג)

תיקון קוראים:

ויאמר שמטהו שמטוה וישמטוה ויז מדמה אל־הקיר ואל־הסוסים וירמסנה: (מלכים ב פרק ט פסוק לג)
וַאֲמַר מַגְּרוּהָא וּמַגְּרוּהָא וּנדָא מִדְּמַהּ עַל כֻּתלָא וְעַל סֻסָוָתָא וְדָשׁוּהָא :

שמטהו - י"א יתיר ו"ו בסוף תיבה: ראה מ"א יב , ג.

שמטהו - שמטוה ק'; ויז - ל'; וירמסנה - ל'.

שמטוה - מן החלון ארצה.

שמטוהו - הפילוה מן החלון לארץ. והוא כתוב בו"ו שהוא כינוי לזכר , והקרי בקמץ הה"א לנקבה , והו"ו נוספת. והכתוב יש בו דרש: רמז לנבות שצותה לשמוט בו ולסקלו , כן צוה הוא לשמטה; כי דין סקילה היה לה , כי מתה בנפלה ורמסוה. ויז מדמה - בחיר"ק היו"ד , מבניין הקל. וכתב זה , לגלות משפט האל ברשעה הזאת , כי היה דמה נראה ימים בקיר. וירמסנה - יהוא רמסה בסוסו.

שמטוהו - כן כתוב , ו'שמטוה' קרי , והכתוב שב אל גוף איזבל , כאלו יאמר: שמטו גופה , כדי שיפילוהו לארץ. וזהו סקילה , כמו שסוּקַל נבות , כי הסקילה היא אם בשליכת אבנים על הנסקל או ביריית הנסקל על האבן , כאמרו "כי סקול יסקל או ירה יירה" (שמ' יט , יג); והנה היה זה מדה כנגד מדה. וירמסנה - רמס אותה יהוא אחרי נפלה , להמיתה בשלמות ולהנקם ממה שאמרה לו.
ריכוז קישורים