תנ"ך - ישעיהו פרק י פסוק יג - כי
אמר
בכח
ידי
עשיתי
ובחכמתי
כי
נבנותי
ואסיר׀
גבולת
עמים
ועתידתיהם
ועתודתיהם
שושתי
ואוריד
כאביר
יושבים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
אָמַ֗ר
בְּכֹ֤חַ
יָדִי֙
עָשִׂ֔יתִי
וּבְחָכְמָתִ֖י
כִּ֣י
נְבֻנ֑וֹתִי
וְאָסִ֣יר׀
גְּבוּלֹ֣ת
עַמִּ֗ים
וַעֲתֽיּדֹתֵיהֶם֙
וַעֲתֽוּדֹתֵיהֶם֙
שׁוֹשֵׂ֔תִי
וְאוֹרִ֥יד
כַּאבִּ֖יר
יוֹשְׁבִֽים:
(ישעיהו פרק י פסוק יג)
כִּי
אָמַר
בְּכֹחַ
יָדִי
עָשִׂיתִי
וּבְחָכְמָתִי
כִּי
נְבֻנוֹתִי
וְאָסִיר׀
גְּבוּלֹת
עַמִּים
וַעֲתיּדֹתֵיהֶם
וַעֲתוּדֹתֵיהֶם
שׁוֹשֵׂתִי
וְאוֹרִיד
כַּאבִּיר
יוֹשְׁבִים:
(ישעיהו פרק י פסוק יג)
כי
אמר
בכח
ידי
עשיתי
ובחכמתי
כי
נבנותי
ואסיר׀
גבולת
עמים
ועתידתיהם
ועתודתיהם
שושתי
ואוריד
כאביר
יושבים:
(ישעיהו פרק י פסוק יג)
כי
אמר
בכח
ידי
עשיתי
ובחכמתי
כי
נבנותי
ואסיר׀
גבולת
עמים
ועתידתיהם
ועתודתיהם
שושתי
ואוריד
כאביר
יושבים:
(ישעיהו פרק י פסוק יג)
אֲרֵי
אֲמַר
בִּתקוֹף
יְדִי
עֲבַדִית
וּבחָכמְתִי
אֲרֵי
סוּכלְתָן
אֲנָא
וְאַגלִיתִי
עַמְמַיָא
מִמְדִינָא
לִמדִינָא
וְקִרוֵי
תוּשׁבְּחָתְהוֹן
בַּזִית
וְאַחֵיתִית
בִּתקוֹף
יָת
יָתְבֵי
כַּרכִין
תַּקִיפִין
:
ואוריד
-
ב':
יש'
י
,
יג;
סג
,
ו.
יושבים
-
י'
מלא
(בלישנא):
שו'
ו
,
י;
יש'
י
,
יג;
יר'
לו
,
יב;
מד
,
יג;
יח'
ג
,
טו;
ח
,
א;
דה"א
ט
,
ב;
דה"ב
יח
,
ט;
ל
,
כה;
לא
,
ו.
נבנותי
-
ל';
גבולת
-
ל'
כת'
כן;
ועתידתיהם
-
ועתודתיהם
ק';
שושתי
-
ל';
ואוריד
-
ב';
כאביר
-
ל'
כת'
א'.
כי
אמר
בכח
ידי
עשיתי
כל
גבורותיי
,
ולא
מאת
הקדוש
ברוך
הוא.
נבונותי
-
חכמתי.
ועתודותיהם
-
מעמדם
ומצבם.
כביר
(בנוסחנו:
כאביר)
יושבים
-
יושבים
רבים;
כביר
-
'פלויישורש'
בלעז.
אוריד
-
הורדתים
מגדולתם.
והיה
כי
יבצע
יי'
את
כל
מעשהו
בהר
ציון
ובירושלם
-
והיה
לפי
מלאות
דבר
יי'
שיבצע
את
כל
מעשהו
,
שאמר
להביא
על
הר
ציון
וירושלם
בעון
שהם
עובדים
לעצבים
,
אז
אפקוד
על
פרי
גודל
-
פרי
-
לשון
יתרה
הוא
,
שאדם
מדבר
שפת
יתר.
פרי
גודל
לבב
-
'גרושקורייא'
בלעז.
ועל
תפארת
רום
עיניו
-
תפארת
זה
איני
יודע
מהו
,
צא
ולמד
אותו
מעניינו
,
שאומר
בסוף
העניין
"היתפאר
הגרזן
על
החוצב
בו"
(להלן
,
טו);
מכאן
אתה
למד
,
שפקודת
העון
שהוא
פוקד
על
תפארת
רום
עיניו
אינו
לשון
'פאר'
,
אלא
לשון
'מתהלל
לומר
בכח
ידי
עשיתי'
,
כשם
שמפרש
והולך:
כי
אמר
בכח
ידי
עשיתי
-
שהחרבתי
כל
הגוים
וכל
הממלכות.
ובחכמתי
כי
נבונותי
-
נבונותי
-
פתרונו
כמו
"בינותי
בספרים"
(דנ'
ט
,
ב)
,
כלומר:
הבינותי.
ואסיר
גבולות
עמים
-
מה
עשה
אותו
רשע?
את
העם
העביר
אותו
לערים
,
זה
בגבול
זה
וזה
בגבול
זה
,
כדי
שלא
יתחזק
כל
אחד
על
שלו
וישוב
וימרוד
בו.
ועתודותיהם
שוסיתי
(בנוסחנו:
שושתי)
-
מקומות
שהם
עומדים
מימי
קדם
שללתי.
ואוריד
כביר
(בנוסחנו:
כאביר)
יושבים
-
תמיד
אני
נהוג
בכך:
להוריד
חוזק
ממלכות
,
שיושבים
בחוזק
ואומרים:
"מי
יחת
עלינו"
(יר'
כא
,
יג).
כי...
עשיתי
גבורה.
נבונותי
-
מהשניים
הנראים
,
מבניין
'נפעל'.
ואסיר
-
עתיד
,
והטעם
על
זמן
עומד
,
כמו
"יעשו
עגל
בחורב"
(תה'
קו
,
יט).
ועתידותיהם
שוסיתי
-
מגזרת
"ועתדה
בשדה
לך"
(מש'
כד
,
כז)
-
הממון
שיזמן
האדם
,
שימציאנו
לעתיד
מימיו.
ואוריד
כאביר
-
ואם
הוא
באל"ף
הוא
נוסף
,
והטעם:
אוריד
היושבים
בארמון
כביר.
ויאמר
רבי
משה
הכהן
כי
האל"ף
עיקר
,
כמו
"אביר
הרועים"
(ש"א
כא
,
ח)
,
והטעם:
כגבור.
כי
אמר
בכח
ידי
ובחכמתי
עשיתי
זאת
,
ולא
יי'
פעל
כל
זאת
(ע"פ
דב'
לב
,
כז)
,
ואני
נתתי
שבט
אפי
בידו
ומטה
זעמי
(ראה
לעיל
,
ה).
ועתידותיהם
(בנוסחנו
קרי:
ועתודתיהם)
-
כרכים
העתידות
,
הנצבות
ומעֻתדות
להתקיים
לעולם.
שוסיתי
(בנוסחנו:
שושתי)
-
ברגל
,
כקיני
עופות
,
כמו
שמפרש
"ותמצא
כקן"
(להלן
,
יד).
ואוריד
ממעוז
מבצריהם
הרבה
יושבים
רבים
וחזקים.
כי
אמר.
גבולות
עמים
-
לפי
שכבש
כל
הארצות
,
כאלו
הסיר
כל
הגבולות;
כי
לכל
עם
יש
גבול
לארצו
לפי
התפשט
המלכות
,
כאמרך:
מלכות
פלוני
מכאן
ועד
כאן
,
וכיון
שהוא
כבש
הכל
,
שב
הכל
מלכות
אחד
,
וכאלו
אין
מלכיות
הגוים
נחלקות;
והנה
הוא
כאלו
הסיר
הגבולות.
ויונתן
תרגם:
"ואגליתי
עממיא
ממדינה
למדינה".
ועתידותיהם
שושיתי
-
כתוב
ביו"ד
וקרי
בו"ו
,
ואחד
הוא
בעניין.
שושיתי
-
בשתי
שיני"ן
,
השנייה
קורין
סי"ן;
והוא
כמו
סמ"ך
,
מן
"שוסים
את
הגרנות"
(ש"א
כג
,
א);
ושושיתי
מן
הדומה
ל"מרובע".
ופירוש
עתודותיהם:
אוצרותיהם
,
לפי
שממון
האוצרות
הוא
טמון
לאדם
לעתיד
,
אם
יצטרך
לו.
ויונתן
תרגם:
"וקרוי
תושבחתהון
בזיתי".
ואוריד
כאביר
יושבים
-
אל"ף
כאביר
נוספת;
או
המלה
מורכבת
מן
'כביר'
ו'אביר'
,
ושניהם
עניין
אחד
,
וההרכבה
להגדלה.
ופירוש:
אותם
שיושבים
במקום
כביר
וחזק
,
אני
אוריד
אותם
לארץ.
ובפסוק
ואסיר
,
ואוריד
-
לעתיד
,
כי
הו"ו
בשוא;
ושושיתי
-
עבר
,
והנה
עבר
ועתיד
בפסוק;
והטעם:
כי
כבש
המדינות
ועתיד
לכבוש
הנשארות.
כי
אמר
וגו'
-
זו
סבה
שנית
לנפילתו;
ועוד
יאמר
כזה
על
נפילת
מלכות
נבוכד
נצר
(יש'
יד
,
יג)
ועתודותיהם
-
מטעם
"להיות
היהודים
עתידים"
(אס'
ג
,
יד)
,
רוצה
לומר:
מה
שהכינו
וזמנו
לעצמם
מהקנינים
החיצוניים.
כביר
-
בחזק
,
מטה
מטה.
ואסיר
גבולות
עמים
-
שהיה
מוליכם
בגלות
ומושיב
אחרים
במקומן.
ועתודותיהם
שוסיתי
(בנוסחנו:
שושיתי)
-
כל
מבצריהם
דרכתי
ברגל
,
כמו
"והמה
שוסים
את
הגורנות"
(ש"א
כג
,
א)
,
כלומר:
עשיתי
אותם
מרמס.
ועתודותיהם
-
לשון
"כל
עתודי
ארץ"
(יש'
יד
,
ט);
ובא
עתודות
על
משקל
'גבורות'.
ושוסיתי
הוא
משקל
כבד
,
כמו
"ואת
הנערים
יודעתי"
(ש"א
כג
,
ג);
"למשופטי
אתחנן"
(איוב
ט
,
טו).
ואוריד
כביר
יושבים
-
אני
מוריד
לארץ
אותם
שיושבים
בקריות
בצורות.
כביר
-
כמו
"אל
כביר"
(איוב
לו
,
ה).