תנ"ך - ישעיהו פרק י פסוק יג - כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר׀ גבולת עמים ועתידתיהם ועתודתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י אָמַ֗ר בְּכֹ֤חַ יָדִי֙ עָשִׂ֔יתִי וּבְחָכְמָתִ֖י כִּ֣י נְבֻנ֑וֹתִי וְאָסִ֣יר׀ גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים וַעֲתֽיּדֹתֵיהֶם֙ וַעֲתֽוּדֹתֵיהֶם֙ שׁוֹשֵׂ֔תִי וְאוֹרִ֥יד כַּאבִּ֖יר יוֹשְׁבִֽים: (ישעיהו פרק י פסוק יג)

טקסט וניקוד:

כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי וְאָסִיר׀ גְּבוּלֹת עַמִּים וַעֲתיּדֹתֵיהֶם וַעֲתוּדֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים: (ישעיהו פרק י פסוק יג)

טקסט בלבד:

כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר׀ גבולת עמים ועתידתיהם ועתודתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים: (ישעיהו פרק י פסוק יג)

תיקון קוראים:

כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר׀ גבולת עמים ועתידתיהם ועתודתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים: (ישעיהו פרק י פסוק יג)
אֲרֵי אֲמַר בִּתקוֹף יְדִי עֲבַדִית וּבחָכמְתִי אֲרֵי סוּכלְתָן אֲנָא וְאַגלִיתִי עַמְמַיָא מִמְדִינָא לִמדִינָא וְקִרוֵי תוּשׁבְּחָתְהוֹן בַּזִית וְאַחֵיתִית בִּתקוֹף יָת יָתְבֵי כַּרכִין תַּקִיפִין :

ואוריד - ב': יש' י , יג; סג , ו. יושבים - י' מלא (בלישנא): שו' ו , י; יש' י , יג; יר' לו , יב; מד , יג; יח' ג , טו; ח , א; דה"א ט , ב; דה"ב יח , ט; ל , כה; לא , ו.

נבנותי - ל'; גבולת - ל' כת' כן; ועתידתיהם - ועתודתיהם ק'; שושתי - ל'; ואוריד - ב'; כאביר - ל' כת' א'.

כי אמר בכח ידי עשיתי כל גבורותיי , ולא מאת הקדוש ברוך הוא. נבונותי - חכמתי. ועתודותיהם - מעמדם ומצבם. כביר (בנוסחנו: כאביר) יושבים - יושבים רבים; כביר - 'פלויישורש' בלעז. אוריד - הורדתים מגדולתם.

והיה כי יבצע יי' את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם - והיה לפי מלאות דבר יי' שיבצע את כל מעשהו , שאמר להביא על הר ציון וירושלם בעון שהם עובדים לעצבים , אז אפקוד על פרי גודל - פרי - לשון יתרה הוא , שאדם מדבר שפת יתר. פרי גודל לבב - 'גרושקורייא' בלעז. ועל תפארת רום עיניו - תפארת זה איני יודע מהו , צא ולמד אותו מעניינו , שאומר בסוף העניין "היתפאר הגרזן על החוצב בו" (להלן , טו); מכאן אתה למד , שפקודת העון שהוא פוקד על תפארת רום עיניו אינו לשון 'פאר' , אלא לשון 'מתהלל לומר בכח ידי עשיתי' , כשם שמפרש והולך: כי אמר בכח ידי עשיתי - שהחרבתי כל הגוים וכל הממלכות. ובחכמתי כי נבונותי - נבונותי - פתרונו כמו "בינותי בספרים" (דנ' ט , ב) , כלומר: הבינותי. ואסיר גבולות עמים - מה עשה אותו רשע? את העם העביר אותו לערים , זה בגבול זה וזה בגבול זה , כדי שלא יתחזק כל אחד על שלו וישוב וימרוד בו. ועתודותיהם שוסיתי (בנוסחנו: שושתי) - מקומות שהם עומדים מימי קדם שללתי. ואוריד כביר (בנוסחנו: כאביר) יושבים - תמיד אני נהוג בכך: להוריד חוזק ממלכות , שיושבים בחוזק ואומרים: "מי יחת עלינו" (יר' כא , יג).

כי... עשיתי גבורה. נבונותי - מהשניים הנראים , מבניין 'נפעל'. ואסיר - עתיד , והטעם על זמן עומד , כמו "יעשו עגל בחורב" (תה' קו , יט). ועתידותיהם שוסיתי - מגזרת "ועתדה בשדה לך" (מש' כד , כז) - הממון שיזמן האדם , שימציאנו לעתיד מימיו. ואוריד כאביר - ואם הוא באל"ף הוא נוסף , והטעם: אוריד היושבים בארמון כביר. ויאמר רבי משה הכהן כי האל"ף עיקר , כמו "אביר הרועים" (ש"א כא , ח) , והטעם: כגבור.

כי אמר בכח ידי ובחכמתי עשיתי זאת , ולא יי' פעל כל זאת (ע"פ דב' לב , כז) , ואני נתתי שבט אפי בידו ומטה זעמי (ראה לעיל , ה). ועתידותיהם (בנוסחנו קרי: ועתודתיהם) - כרכים העתידות , הנצבות ומעֻתדות להתקיים לעולם. שוסיתי (בנוסחנו: שושתי) - ברגל , כקיני עופות , כמו שמפרש "ותמצא כקן" (להלן , יד). ואוריד ממעוז מבצריהם הרבה יושבים רבים וחזקים.

כי אמר. גבולות עמים - לפי שכבש כל הארצות , כאלו הסיר כל הגבולות; כי לכל עם יש גבול לארצו לפי התפשט המלכות , כאמרך: מלכות פלוני מכאן ועד כאן , וכיון שהוא כבש הכל , שב הכל מלכות אחד , וכאלו אין מלכיות הגוים נחלקות; והנה הוא כאלו הסיר הגבולות. ויונתן תרגם: "ואגליתי עממיא ממדינה למדינה". ועתידותיהם שושיתי - כתוב ביו"ד וקרי בו"ו , ואחד הוא בעניין. שושיתי - בשתי שיני"ן , השנייה קורין סי"ן; והוא כמו סמ"ך , מן "שוסים את הגרנות" (ש"א כג , א); ושושיתי מן הדומה ל"מרובע". ופירוש עתודותיהם: אוצרותיהם , לפי שממון האוצרות הוא טמון לאדם לעתיד , אם יצטרך לו. ויונתן תרגם: "וקרוי תושבחתהון בזיתי". ואוריד כאביר יושבים - אל"ף כאביר נוספת; או המלה מורכבת מן 'כביר' ו'אביר' , ושניהם עניין אחד , וההרכבה להגדלה. ופירוש: אותם שיושבים במקום כביר וחזק , אני אוריד אותם לארץ. ובפסוק ואסיר , ואוריד - לעתיד , כי הו"ו בשוא; ושושיתי - עבר , והנה עבר ועתיד בפסוק; והטעם: כי כבש המדינות ועתיד לכבוש הנשארות.

כי אמר וגו' - זו סבה שנית לנפילתו; ועוד יאמר כזה על נפילת מלכות נבוכד נצר (יש' יד , יג) ועתודותיהם - מטעם "להיות היהודים עתידים" (אס' ג , יד) , רוצה לומר: מה שהכינו וזמנו לעצמם מהקנינים החיצוניים. כביר - בחזק , מטה מטה.

ואסיר גבולות עמים - שהיה מוליכם בגלות ומושיב אחרים במקומן. ועתודותיהם שוסיתי (בנוסחנו: שושיתי) - כל מבצריהם דרכתי ברגל , כמו "והמה שוסים את הגורנות" (ש"א כג , א) , כלומר: עשיתי אותם מרמס. ועתודותיהם - לשון "כל עתודי ארץ" (יש' יד , ט); ובא עתודות על משקל 'גבורות'. ושוסיתי הוא משקל כבד , כמו "ואת הנערים יודעתי" (ש"א כג , ג); "למשופטי אתחנן" (איוב ט , טו). ואוריד כביר יושבים - אני מוריד לארץ אותם שיושבים בקריות בצורות. כביר - כמו "אל כביר" (איוב לו , ה).