תנ"ך - ישעיהו פרק י פסוק כה - כי־עוד
מעט
מזער
וכלה
זעם
ואפי
על־תבליתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּי־ע֖וֹד
מְעַ֣ט
מִזְעָ֑ר
וְכָ֣לָה
זַ֔עַם
וְאַפִּ֖י
עַל־תַּבְלִיתָֽם:
(ישעיהו פרק י פסוק כה)
כִּי־עוֹד
מְעַט
מִזְעָר
וְכָלָה
זַעַם
וְאַפִּי
עַל־תַּבְלִיתָם:
(ישעיהו פרק י פסוק כה)
כי־עוד
מעט
מזער
וכלה
זעם
ואפי
על־תבליתם:
(ישעיהו פרק י פסוק כה)
כי־עוד
מעט
מזער
וכלה
זעם
ואפי
על־תבליתם:
(ישעיהו פרק י פסוק כה)
אֲרֵי
עוֹד
צִיב
חַד
כִּזעֵיר
וִיסוּפוּן
לְוָטַיָא
מִינְכוֹן
דְּבֵית
יַעֲקֹב
וְרֻגזִי
עַל
עַמְמַיָא
עָבְדֵי
תַכלָא
לְשֵׁיצָיוּתְהוֹן
:
כי
עוד
ימים
מעט
מזער
וכלה
הזעם
שלי
שניתן
למַטֶה
ביד
אשור
,
כמו
שאמור
למעלה:
"ומטהו
בידם
זעמי"
(לעיל
,
ב);
ואפי
,
שהיה
לשבט
,
ישוב
על
תבליתם
-
לשון
"תבל
עשו"
(וי'
כ
,
יב);
על
חרופים
וגדופים
"אשר
גדפו
נערי
מלך
אשור
אותי"
(יש'
לז
,
ו).
כי...
מעט
מזער
-
עד
זמן
מזער.
וכלה
זעם
ואפי
על
תבליתם
-
וכלה
אשור
,
שקראתיו
'מטה
זעמי'
ו'שבט
אפי'
(לעיל
,
ה)
על
תבליתם
של
ישראל.
תבליתם
-
כמו
"תבל
עשו"
(וי'
כ
,
יב).
כי...
מעט
מזער
-
בימים
,
ויכלה
זעמי
ואפי
בהם
על
רוב
שהשחיתו.
ויש
מפרש
(אבן
בלעם):
תבליתם
-
מן
"אחרי
בלותי"
(בר'
יח
,
יב)
,
על
משקל
'תכליתם'.
כי
עוד
מעט
מזער
וכלה
מטה
זעמי
,
ששמתי
בידו
ליסר
גוים
,
ושבט
אפי
,
שנתתי
לו
,
על
תבליתם
וחטאתם.
כי
עוד
מעט
מזער
-
הכפל
לחזק
,
להמעיט
הזמן.
אמר:
מעט
זמן
יהיה
שיכלה
זעמי
על
מלך
אשור
,
כי
הוא
עד
כה
שבט
אפי
ומטה
זעמי
להכות
העמים
,
ועתה
יכלה
זעמי
ואפי
עליו
עד
שיכלו;
וזהו
עד
תבליתם
(בנוסחנו:
על
תבליתם)
,
בשקל
'תכליתם'.
ויונתן
תרגם
תבליתם
מן
"תבל
עשו"
(וי'
כ
,
יב)
,
וכן
תרגם
הפסוק:
"ארי
עוד
צבחר
כזעיר
ויסופון
לוטיא
מנכון
דבית
יעקב
,
ורוגזי
על
עממיא
עבדי
תבלא
לשיציותהון".
זעם
-
הטעם:
זעם
השם
על
ישראל;
וגם
מצד
זה
היה
נמצא
בידם
,
רוצה
לומר:
ביד
סנחריב
ועמו.
תבליתם
-
כנוי
לאשור
,
מטעם
"תבל
הוא"
(וי'
יח
,
כג).
כי
עוד
מעט
מזער
תמתינו
,
וכלה
הזעם
שלו.
ואפי
יהיה
על
תבליתם
-
'תבלית'
הוא
לקוח
מן
"בלה
בשרי"
(איכה
ג
,
ד)
,
כמו
'תכלית'
מן
'כלה';
כלומר:
אפי
יהיה
עליהם
עד
שיבלו
ויכלו
מן
העולם.