תנ"ך - והחרים ה' את לשון ים־מצרים והניף ידו על־הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהֶחֱרִ֣ים יְהוָ֗ה אֵ֚ת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים: (ישעיהו פרק יא פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם־מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל־הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים: (ישעיהו פרק יא פסוק טו)

טקסט בלבד:

והחרים ה' את לשון ים־מצרים והניף ידו על־הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים: (ישעיהו פרק יא פסוק טו)

תיקון קוראים:

והחרים יהוה את לשון ים־מצרים והניף ידו על־הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים: (ישעיהו פרק יא פסוק טו)
וִייַבֵּישׁ יְיָ יָת לִישָׁן יַמָא דְמִצרָאֵי וִירִים מַחַת גְּבוּרְתֵיהּ עַל פְּרָת בְּמֵימַר נְבִיוֹהִי וְיִמחֵינֵיהּ לְשִׁבעָה נַחלִין וִיהָכוּן בֵּיהּ בְּסַנדְּלִין :

בנעלים - ב': יש' יא , טו; שה"ש ז , ב.

את לשון - ל'; בעים - ל'; והדריך - ל'; בנעלים - ב'.

והחרים - לייבשו כדי שיעברו בו גליות מצרים. על הנהר - על פרת , לעבור בו גליות אשור. בעיים רוחו - אין לו דמיון במקרא , ולפי העניין יפתר: בחוזק רוחו. לשבעה נחלים - לשבעה גזרים , לעבור בו שבע גליות האמורות למעלה (פס' יא) "מאשור וממצרים" וגו'; "איי הים" אינו באותו צד. והדריך בתוכו את הגליות בנעליהם ביבשה.

והחרים יי' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר - אל נהר פרת. בעים רוחו - ברוחו הגדולה וחזקה. תיבה זו בעים - מגיזרת "לעי השדה" (מי' א , ו) , שהוא לשון 'קיבוץ'; וכן "שמו את ירושלם לעיים" (תה' עט , א). ויונתן שתירגם "במימר נביוהי" , עשה בעיים לשון תפלה , ולדבריו היה למקרא לומר: 'בבעים רוחו' , ואז תוכל לפתור לשון בעיים; אבל עכשיו הבי"ת של בעים באה שימוש בתיבה.

והחרים - יכרית , כמו "כל חרם" (וי' כז , כח); שיעברו בו ישראל ביבשה ולא יעכבם הים , שישובו מהרה. בעים - אין לו אח , והמ"ם שורש; וטעמו כמו 'בכח'. והמפרשים אותו מגזרת "אם תבעיון בעיו" (יש' כא , יב) , לא ידעו הדקדוק. הנהר - הוא היאֹר. והדריך - פועל יוצא לשנים פעולים.

והחרים יי' את לשון ים מצרים המפסיק בפני גלות אשור , לפי שהוא נמשך לצד אשור , כאדם ששוטח חרמים בנהר לעכב זחילת המים; וכן יניף ידו על הנהר המפסיק בפני גלות אשור. ובמה יניף ידו על הים ועל הנהר? בעי שלהם ובגריפתן , לגרוף ולפנות את מימיהן ולהחריבם ברוח קדים עזה שלו , כמו "ויעה ברד" (יש' כח , יז); "ויעיו ומזרקותיו" (שמ' כז , ג). לשבעה - כלומר: להרבה. נחלים - שיטה את המים לצדדים אחרים , לפנות להם דרך.

והחרים יי' - עניין כריתה , כי לשון 'חרם' עניין כריתה והשחתה וגזרה; ובא בעניין הזה בים: "לגוזר ים סוף לגזרים" (תה' קלו , יג). את לשון ים מצרים - הוא נהר מצרים , הנקרא "שיחור" (יש' כג , ג). וייבש ברצון האל , בשיעור דרך שיעברו בו גאולים. והניף ידו על הנהר - זהו נהר פרת , וכן תרגם יונתן: "וירים מחת גבורתיה על פרת". ופירוש והניף ידו: שינהג רוח חזק שייבשהו , כמו שעשה בים סוף ביציאת מצרים , כמו שאמר "והיתה מסילה" (להלן , טז). בעים רוחו - בחוזק רוחו שיוליך על הים וייבשהו. ומלת בעים יתפרש לפי העניין , ואין לו חבר במקרא. רבי אחי רבי משה ז"ל פירש 'עים' מן "לעי השדה" (מי' א , ו) , שפירושו: גל , ופירש בעים כמו 'בגלים'; כלומר: בגלי הים והנהר יניף ידו ורוחו להשקיטם ולייבשם. ויונתן תרגם בעים רוחו: "במימר נביאוהי". והכהו לשבעה נחלים - יכה הקדוש ברוך הוא נהר פרת ברוח עזה , עד שישוב לשבעה נחלים , ויהיה דרך בין נחל לנחל , והדריך העוברים באותם דרכים בנעלים - שיהיה הדרך חרבה כאלו לא היה שם מים , ויעברו בהם בנעליהם ברגליהם. והדריך - פועל יוצא , והאל הוא המדריך , והעובר הוא הדורך. ומה שאמר לשבעה , אפשר שיהיו שבעה דרכים ולא יותר; ואפשר גם כן שיהיה שבעה עניין ריבוי , כלומר: לדרכים רבים; כי כן הוא דרך הלשון , כמו "שבע כחטאתיכם" (וי' כו , כא); "שבע יפול צדיק וקם" (מש' כד , טז); "שבעה עינים" (זכ' ג , ט).

והחרים יי' את לשון ים מצרים וגו' - כמה מאלו הגוזמות בישעיה וזולתו , לאין מספר , וכבר זכר כל זה המורה (מו"נ ב , כט). והעולה מן הכל הוא , שיהיה מהלך ישראל לירושלם דרך מצרים בקלות. ופירוש בעים - בחזק , כמו שיבש הרוח את ים סוף.

בעים רוחו - אין לו דומה; ופירושו לפי עניינו: בחוזק רוחו.
ריכוז קישורים