תנ"ך - כי־כוכבי
השמים
וכסיליהם
לא
יהלו
אורם
חשך
השמש
בצאתו
וירח
לא־יגיה
אורו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־כוֹכְבֵ֤י
הַשָּׁמַ֙יִם֙
וּכְסִ֣ילֵיהֶ֔ם
לֹ֥א
יָהֵ֖לּוּ
אוֹרָ֑ם
חָשַׁ֤ךְ
הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙
בְּצֵאת֔וֹ
וְיָרֵ֖חַ
לֹא־יַגִּ֥יהַּ
אוֹרֽוֹ:
(ישעיהו פרק יג פסוק י)
כִּי־כוֹכְבֵי
הַשָּׁמַיִם
וּכְסִילֵיהֶם
לֹא
יָהֵלּוּ
אוֹרָם
חָשַׁךְ
הַשֶּׁמֶשׁ
בְּצֵאתוֹ
וְיָרֵחַ
לֹא־יַגִּיהַּ
אוֹרוֹ:
(ישעיהו פרק יג פסוק י)
כי־כוכבי
השמים
וכסיליהם
לא
יהלו
אורם
חשך
השמש
בצאתו
וירח
לא־יגיה
אורו:
(ישעיהו פרק יג פסוק י)
כי־כוכבי
השמים
וכסיליהם
לא
יהלו
אורם
חשך
השמש
בצאתו
וירח
לא־יגיה
אורו:
(ישעיהו פרק יג פסוק י)
אֲרֵי
כוֹכְבֵי
שְׁמַיָא
וּנפִילֵיהוֹן
לָא
יַזהֲרוּן
נֵיהוֹרְהוֹן
יִקבַּל
שִׁמשָׁא
בְּמִיפְּקֵיהּ
וְסֵיהֲרָא
לָא
יַזהַר
נֵיהוֹרֵיהּ
:
אורם
-
ג':
יש'
יג
,
י;
יר'
ד
,
כג;
איוב
לח
,
טו.
חשך
-
ד':
יש'
ה
,
ל;
יג
,
י;
איוב
יח
,
ו;
*איכה
ד
,
ח.
חשך
ד'
בעריפיה
באהלו
השמש
משחור
.
וכסיליהם
-
ל';
אורם
-
ג';
חשך
-
ד'.
וכסיליהם
-
מזלותיהם.
יהלו
-
יאירו.
וכן
"בהלו
נרו"
(איוב
כט
,
ג);
וכן
"אור
כי
יהל"
(איוב
לא
,
כו).
חשך
השמש
-
מתוך
צרתם
נראה
להם
כאילו
חשך
השמש.
כי
כוכבי
השמים
וכסיליהם
לא
יהלו
אורם
-
כאשר
יגע
עליהם
הרעה
,
כל
העולם
ידמה
להם
כחשך.
כי...
וכסיליהם
-
יש
אומרים
(ראה
ראב"ע
תר"ע
,
ע' 210
הערה 14
)
,
כי
'כסיל'
הוא
הכוכב
שהוא
קרוב
מהסדן
הדרומי
,
שימותו
הגמלים
אם
יראוהו;
ולפי
דעתי
,
שהוא
לב
עקרב.
ויתכן
להיות
'הכסילים'
מגזרת
"הכסלים"
(וי'
ג
,
ד)
,
שהם
קרובים
אל
הסדנים.
ויאמר
רבי
יונה
(השרשים:
'כסל')
,
כי
'כסיל'
הוא
אחד
וחבר
כוכבים
אחרים
אליו
,
וכמוהו
"בתי
השן"
(עמ'
ג
,
טו).
יהלו
-
כמו
"יחלו"
(ש"ב
ג
,
כט)
,
מהפעלים
של
הכפל;
והנה
הוא
פועל
יוצא
,
וככה
"בהלו
נרו"
(איוב
כט
,
ג)
,
גם
כן
יגיה
,
והעד:
"יגיה
חשכי"
(ש"ב
כב
,
כט).
כי
ככבי
השמים
וכסיליהם
-
ומנהיגיהם
,
לא
יהלו
אורם
להם;
כלומר:
כי
מן
השמים
ילחמו
בם
הכוכבים
ממסלותם
(ע"פ
שו'
ה
,
כ)
,
וכל
צבאות
השמים
בפנים
נזעמים
וזועפים
על
בבל;
לכך
תהיה
"לשמה"
(לעיל
,
ט).
כי
כוכבי
-
הנביאים
מדברים
דרך
משל
,
ואומרים
על
מי
שתבוא
לו
צרה
כי
הוא
כאלו
יושב
בחשך
,
ולא
יזרח
לו
השמש
ולא
יאירו
לו
הירח
והכוכבים
ולא
שום
אורה
,
כמו
שאמר
"ידעך
נרו
באשון
חשך"
(מש'
כ
,
כ)
,
וכן
זה
הפסוק
ואחרים
רבים
בזה
העניין.
ופירוש
וכסיליהם
-
כתב
רבי
יונה
(השרשים:
'כסל')
כי
'כסיל'
הוא
כוכב
גדול
,
נקרא
בערבי
'סוהיל'
,
והכוכבים
המתחברים
אליו
נקראים
על
שמו
'כסילים'.
ויונתן
תרגם:
"ונפיליהון"
,
וכן
תרגם
"עושה
כימה
וכסיל"
(עמ'
ה
,
ח):
"דעביד
כימא
ונפלא".
יהלו
אורם
-
עניין
'נוגה'
,
שרשו
'הלל'
מבניין
'הפעיל'.
[ויהלו
-
כמו
יגיהו
,
כמו
שאמר
וירח
לא
יגיה
אורו
,
כאלו
אמר
לא
יתנו
אורם;
והפְּעֻלה
על
הככבים;
"אם
אראה
אור
כי
יהל"
(איוב
לא
,
כו)
-
הפעלה
על
האור
בצאתו
,
שיקוו
אורו].
כי
כוכבי
השמים
וגו'
-
כל
זה
ממין
השאלות
וגוזמות
זה
הנביא
מאד
,
ואחרים
יש;
וכבר
כתב
כל
זה
המורה
(מו"נ
ב
,
כט).
בצאתו
-
הפך
"כצאת
השמש
בגבורתו"
(שו'
ה
,
לא).
כי
כוכבי
השמים
וכסיליהם
לא
יהלו
אורם
-
כלומר:
כוכביהם
ומזלותיהם
חשכו
ואין
להם
אורה.
חשך
להם
השמש
בצאתו
וירח
לא
יגיה
להן
אורו;
ומשל
הוא
,
כשימות
האדם
יאמרו:
'חשך
עולם
בעדו'.