תנ"ך - לא־תשב לנצח ולא תשכן עד־דור ודור ולא־יהל שם ערבי ורעים לא־ירבצו שם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹא־תֵשֵׁ֣ב לָנֶ֔צַח וְלֹ֥א תִשְׁכֹּ֖ן עַד־דּ֣וֹר וָד֑וֹר וְלֹא־יַהֵ֥ל שָׁם֙ עֲרָבִ֔י וְרֹעִ֖ים לֹא־יַרְבִּ֥צוּ שָֽׁם: (ישעיהו פרק יג פסוק כ)

טקסט וניקוד:

לֹא־תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד־דּוֹר וָדוֹר וְלֹא־יַהֵל שָׁם עֲרָבִי וְרֹעִים לֹא־יַרְבִּצוּ שָׁם: (ישעיהו פרק יג פסוק כ)

טקסט בלבד:

לא־תשב לנצח ולא תשכן עד־דור ודור ולא־יהל שם ערבי ורעים לא־ירבצו שם: (ישעיהו פרק יג פסוק כ)

תיקון קוראים:

לא־תשב לנצח ולא תשכן עד־דור ודור ולא־יהל שם ערבי ורעים לא־ירבצו שם: (ישעיהו פרק יג פסוק כ)
לָא תִתֵּיב לְעָלַם וְלָא תִשׁרֵי עַד דָּר וְדָר וְלָא יִפרוֹס תַּמָן עַרבַי מַשׁכְּנֵיהּ וְרָעֲיָין לָא יִשׁרוֹן תַּמָן :

לא - תשב - ב' פסוקים דמין (שיש בהם 'לא ולא ולא לא'): יש' יג , כ; זכ' יד , יח. יהל - ב' (בשני לשונות , אחד בפתח ואחד בקמץ): יש' יג , כ; איוב לא , כו.

לא - תשב - ב' פסו דמין; יהל - ל'; ירבצו - ל'.

לא יהל שם ערבי - כמו 'לא יאהל': לא יפרש שם אהל אפילו ערבי , שדרכם לישב באהלים , ולהסיע מקניהם ממקום למקום , לא תמצא בבל חן בעיניהם לתקוע בה אהליהם , כי אף למרעה צאן לא תהיה ראויה. אל תתמה על לא יהל , הנבאר כאילו היתה בו אל"ף; כי הרבה מקומות יש , שהברת קול האות במקום האות , וכן "מלפנו מבהמות ארץ" (איוב לה , יא) כמו 'מאלפנו' , וכן "שקר מזין על לשון הות" (מש' יז , ד) כמו 'שקר מאזין'.

לא יהל שם ערבי - לא יטה שם תגר אהלו ללון שם בעוד לילה , ורועים לא ירבצו שם - שתהא חריבה מאדם ועד בהמה. כמידת פעולתה שהחריבה את ארץ ישראל , שלא עבר בה רגל איש , מעוף השמים ועד בהמה , חמשים ושתים שנה , מניין 'בהמה' , ככה תשום לעולם.

לא תשב - והטעם: לא תהיה נושבת. יהל - חסר אל"ף , כמו "שקר מזין" (מש' יז , ד). ערבי - הם בני קדר , וכן "מלכי הערב" (מ"א י , טו); "משא בערב" (יש' כא , יג); והטעם: כי אפילו ערבי , שמנהגם להתנודד ממקום למקום , לא יתקעו בהם אהליהם.

ולא יהל - כמו 'יאהל' , לשון 'אהל'; וכן "וימש חשך" (שמ' י , כא) - לשון 'אמש'; וכן "תשורי מראש אמנה" (שה"ש ד , ח) - מלשון "תמוך אשורי" (תה' יז , ה); וכהם רבים. וכך אומר: אפילו ישיבת אהל ערבי לפי שעה ורביצת רועים לפי שעה לא יהא שם; זה הכלל: כלום יישוב , אפילו עראי , לא יהא שם; אלא מי ירבץ וישב שם? ציים ואוחים - מיני חיות רעות הם; ושעירים - שדים.

לא תשב - פירוש תשב ותשכון - על העיר: כנגד היושבים והשוכנים בה; כמו "העיר היוצאת אלף" (עמ' ה , ג) , רוצה לומר: על אנשיה היוצאים ממנה. לא יהל - משפטו 'יאהל' , רוצה לומר: יטה אהלו. ואמר ערבי , לפי שהערביים הם השוכנים באהלים. ורועים - ואפילו הרועים לא ירביצו שם צאנם; כי אמר תחלה: לא תשב , כלומר: שלא תהיה בנויה עוד שישבו בה אנשים; ולא אפילו אהל , לא יטה אדם שם דרך עראי; ואין צריך לומר אדם , אלא אפילו הצאן לא ירבצו שם , שלא ירביצו אותם שם הרועים , כי משכן חיות רעות תהיה כמו המדבר.

לא תשב לנצח - טעם אמרו לנצח הוא , שזאת השלילה וההעדר הוא נצחי , כאמרנו על דרך משל: אין אדם מעופף בהכרח; כי אם אמר לא תשב בסתם , לא ידענו זה בברור; וכן הדין באמרו ולא תשכון עד דור ודור. ואולם אם עם כל זה יהיה המכוון נצח במוחלט , או להפלגת ארך זמן מה , וגם איך העניין בכל ספרי הקדש בזה המין וזולתו , ועל הכל מה שיכתוב עוד ישעיה על חרבן אדום (יש' , לד) , הנה בכל זה הסוג סודות נפלאות אין כמוהם; והכל 'אוצר יי'' יבא. יהל - יאהל. ערבי - מטעם "משא בערב" (יש' כא , יג) , כי דרכם לשוטט בארצות ולשבת חוץ לעיר באהלים.

לא יהל שם ערבי - כמו 'לא יאהל' , ונעלמה האל"ף.
ריכוז קישורים