תנ"ך - לא־תחד
אתם
בקבורה
כי־ארצך
שחת
עמך
הרגת
לא־יקרא
לעולם
זרע
מרעים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹֽא־תֵחַ֤ד
אִתָּם֙
בִּקְבוּרָ֔ה
כִּי־אַרְצְךָ֥
שִׁחַ֖תָּ
עַמְּךָ֣
הָרָ֑גְתָּ
לֹא־יִקָּרֵ֥א
לְעוֹלָ֖ם
זֶ֥רַע
מְרֵעִֽים:
(ישעיהו פרק יד פסוק כ)
לֹא־תֵחַד
אִתָּם
בִּקְבוּרָה
כִּי־אַרְצְךָ
שִׁחַתָּ
עַמְּךָ
הָרָגְתָּ
לֹא־יִקָּרֵא
לְעוֹלָם
זֶרַע
מְרֵעִים:
(ישעיהו פרק יד פסוק כ)
לא־תחד
אתם
בקבורה
כי־ארצך
שחת
עמך
הרגת
לא־יקרא
לעולם
זרע
מרעים:
(ישעיהו פרק יד פסוק כ)
לא־תחד
אתם
בקבורה
כי־ארצך
שחת
עמך
הרגת
לא־יקרא
לעולם
זרע
מרעים:
(ישעיהו פרק יד פסוק כ)
לָא
תְהֵי
כְחַד
מִינְהוֹן
בִּקבוּרָא
אֲרֵי
אַרעָך
חַבֵּילתָּא
עַמָך
קַטֵילתָּא
לָא
יִתקַיַים
לְעָלַם
זֶרַע
מַבאֲשִׁין
:
תחד
-
ב':
בר'
מט
,
ו;
יש'
יד
,
כ.
אתם
-
ל"א:
בר'
ז
,
יג;
יא
,
לא;
יד
,
ח;
מ
,
ד;
מג
,
טז;
שמ'
ו
,
ד;
יב
,
לח;
וי'
טז
,
טז;
כו
,
לט
,
מד;
במ'
כב
,
כ;
לב
,
יט;
דב'
כח
,
סט;
שו'
כ
,
כ;
ש"א
כה
,
טו;
ש"ב
יב
,
יז;
מ"א
כ
,
כג;
מ"ב
ו
,
ד;
יז
,
לה;
כב
,
ז;
יש'
יד
,
כ;
ל
,
ח;
ס
,
ט;
סה
,
כג;
יר'
כז
,
יח;
יח'
ל
,
ה;
לד
,
ל;
לח
,
ה;
מש'
א
,
טו;
כד
,
א;
דה"ב
כב
,
יב.
וכל
דיבור
דכותהון:
בר'
כג
,
ח;
לד
,
ח;
מב
,
ז;
שמ'
לד
,
לג;
יהו'
כב
,
טו;
דנ'
א
,
יט;
בר
מן
ו'
('אותם'):
במ'
כו
,
ג;
יר'
א
,
טז;
ד
,
יב;
ה
,
ה;
לה
,
ב;
יח'
יד
,
ד.
אתם
-
ל"ז:
ראה
ההערה
הקודמת;
אך
כאן
כל
'דבור
אתם'
נמנה
כמקרה
נפרד.
יקרא
-
כ"א
(כולל
'יִקָּרֵה'):
ראה
יש'
א
,
כו.
תחד
-
ב'
בקהלת
אל;
יקרא
-
כ"א.
לא
תחד
אתם
בקבורה
-
לא
תשוה
לשאר
מלכים
לנוח
בקברך.
כי
ארצך
שחת
ברוב
עבודה
,
ועמך
(בנוסחנו:
עמך)
הרגת
חנם
,
כמו
שמפורש
בדניאל:
"ואמר
להובדא
לכל
חכימי
בבל"
(דנ'
ב
,
יב)
,
לכך
שנאיך
ינהגו
בך
בזיון
להשליכך
מקברך.
לא
יקרא
לעולם
זרע
מרעים
-
ואף
בניך
ילקו
בעוניך
,
ולא
יתקיימו
אחריך
ימים
רבים
,
כי
יתחברו
עליהם
שונאיך
וישחיתום
,
ויאמרו
זה
לזה:
לא
תחד
אתם
בקבורה
-
לא
תימנה
עמהם
בקבורה.
כי
ארצך
שחת
ועמך
(בנוסחנו:
עמך)
הרגת
-
ראיתי
בו
מדרש
אגדה
(?):
כשצר
על
ירושלם
שלש
שנים
,
שהשביע
ליגיונותיו
שיעברו
משער
לשער
במחנה
,
ויהרגו
איש
את
אחיו
ואיש
את
רעהו
ואיש
את
קרובו
קרבן
ליי'
,
כדי
שיהו
תופסין
נצחון
,
וקיימו
וקיבלו
עליהם
לעשות
כן;
הוא
שהנביא
מקנתרו
ואומר:
כי
ארצך
שחת
ועמך
הרגת.
אבל
לפי
פשוטו:
כי
ארצך
שחת
ועמך
הרגת
-
עונך
גרם
ארצך
לישחת
ועמך
ליהרג
,
שיהו
נמסרים
ביד
כורש
ודריוש.
לא
יקרא
לעולם
-
לא
יתקיים
לעולם
זרע
מרעים;
וכן
"ויקרא
שמה
במה
עד
היום
הזה"
(יח'
כ
,
כט)
-
פתרון:
ויתקיים
שמה
במה
עד
היום
הזה
,
שעד
היום
הזה
אין
אתם
מושכים
ידיכם
ממנה;
וכן
"ויקרא
שמו
בישראל"
דְרוּת
(רות
ד
,
יד)
-
פתרון:
ויתקיים
שמו
בישראל.
לא
תחד
-
חסר
אל"ף
השורש
,
כמו
"אהבתי
לדוש"
(הו'
י
,
יא);
"אני
אוהבי
אהב"
(מש'
ח
,
יז).
ורבי
יהודה
המדקדק
אמר
(שלשה
ס"ד
ע' 16
:
'אחד')
שהוא
חסר
יו"ד
,
מגזרת
'יחד'.
כי
ארצך
שחת
-
אפילו
ארצך
שחת
,
ואף
כי
ארצות
אחרות
,
והנה
פירושו:
"ועריו
הרס"
(לעיל
,
יז).
לא
תחד
אתם
בכבוד
בקבורה
אף
אחרי
כן
,
שאף
בני
עמך
שמחים
במפלתך
,
כי
אף
ארצך
שחת
,
אף
עמך
הרגת.
לא
יקרא
לעולם
זרע
מרעים
-
ושמו
לא
יזכר
עוד
,
כמו
שמפרש
והולך:
הכינו
לבניו
מטבח;
ואז
כאשר
יכרת
שמו
וזכרו
,
ומלאו
פני
תבל
ערים
ויישובים
בכל
מקום
,
ולא
כמו
לשעבר
,
ש"שם
תבל
כמדבר
ועריו
הרס"
(לעיל
,
יז).
לא
תחד
אתם
-
לא
תתייחד
עם
שאר
מלכי
גוים
בקבורה;
כלומר:
לא
תהיה
שוה
להם
במותך
ובקברך
,
כי
לשאר
מלכים
יעשו
כבוד
גדול
בקברם
אותם
,
ושורפין
עליהם
וחונטין
אותם
,
אבל
לך
לא
יעשו
עמך
כבוד
,
אלא
תקבר
כאחד
העם.
ולמה?
כי
ארצך
שחת
-
פירוש:
בכובד
המס
שהיית
מטיל
עליהם;
עמך
הרגת
-
מרוב
אימה
שהיית
מטיל
עליהם;
עד
שבחטא
קל
היה
הורג
אנשיו
,
כי
הנה
אנשי
ארצו
הרג
,
על
שלא
ידעו
להגיד
לו
חלומו
ופתרונו
(ראה
דנ'
ב)
,
וזה
אכזריות
גדולה;
לפיכך
שמחו
כל
עמו
במותו
,
ולא
עשו
לו
כבוד
בקבורתו
כמו
שעושין
לשאר
המלכים.
לא
יקרא
לעולם
זרע
מרעים
-
בניו
,
שהיו
זרע
מרעים
,
לא
יקרא
לזמן
רב
'זה
בן
פלוני'
,
כי
במהרה
יכרת
זרעו;
כי
במות
בלשצר
בן
בנו
נכרת
זרעו
מכל
וכל.
לא
תחד
אתם
בקבורה
-
ידוע
שתוף
'אחד'
,
ולכן
אמר:
לא
תהיה
אחד
בקבורה
עמם;
רוצה
לומר:
במין
קרוב
מן
הקבורה
,
כי
קברם
בביתם
דרך
כבוד
,
ולא
יהיו
נסחבים
משם
,
אבל
אתה
לא
כן.
והסבה
בזה:
כי
ארצך
שחת.
לא
יקרא
לעולם
זרע
מרעים
-
כי
ימח
שמו.
לא
תחד
אתם
בקבורה
-
כמו
"אל
תחד
כבודי"
(בר'
מט
,
ו);
והיו"ד
נעלמה
בין
התי"ו
ובין
החי"ת.
לא
יקרא
לעולם
זרע
מריעים
-
אינו
ראוי
שייקרא
שם
זרעם
,
אלא
הכינו
לבניו
מטבח
בעון
אבותם
בל
יקומו
וירשו
ארץ
,
ומלאו
פני
תבל
ערים
על
כל
עונה
-
ובל
ימלאו
פני
תבל
ערים;
והוא
כמו
"ויהי
עריך"
(ש"א
כח
,
טז).