תנ"ך - לא־תחד אתם בקבורה כי־ארצך שחת עמך הרגת לא־יקרא לעולם זרע מרעים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹֽא־תֵחַ֤ד אִתָּם֙ בִּקְבוּרָ֔ה כִּי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּ עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ לֹא־יִקָּרֵ֥א לְעוֹלָ֖ם זֶ֥רַע מְרֵעִֽים: (ישעיהו פרק יד פסוק כ)

טקסט וניקוד:

לֹא־תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי־אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא־יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים: (ישעיהו פרק יד פסוק כ)

טקסט בלבד:

לא־תחד אתם בקבורה כי־ארצך שחת עמך הרגת לא־יקרא לעולם זרע מרעים: (ישעיהו פרק יד פסוק כ)

תיקון קוראים:

לא־תחד אתם בקבורה כי־ארצך שחת עמך הרגת לא־יקרא לעולם זרע מרעים: (ישעיהו פרק יד פסוק כ)
לָא תְהֵי כְחַד מִינְהוֹן בִּקבוּרָא אֲרֵי אַרעָך חַבֵּילתָּא עַמָך קַטֵילתָּא לָא יִתקַיַים לְעָלַם זֶרַע מַבאֲשִׁין :

תחד - ב': בר' מט , ו; יש' יד , כ. אתם - ל"א: בר' ז , יג; יא , לא; יד , ח; מ , ד; מג , טז; שמ' ו , ד; יב , לח; וי' טז , טז; כו , לט , מד; במ' כב , כ; לב , יט; דב' כח , סט; שו' כ , כ; ש"א כה , טו; ש"ב יב , יז; מ"א כ , כג; מ"ב ו , ד; יז , לה; כב , ז; יש' יד , כ; ל , ח; ס , ט; סה , כג; יר' כז , יח; יח' ל , ה; לד , ל; לח , ה; מש' א , טו; כד , א; דה"ב כב , יב. וכל דיבור דכותהון: בר' כג , ח; לד , ח; מב , ז; שמ' לד , לג; יהו' כב , טו; דנ' א , יט; בר מן ו' ('אותם'): במ' כו , ג; יר' א , טז; ד , יב; ה , ה; לה , ב; יח' יד , ד. אתם - ל"ז: ראה ההערה הקודמת; אך כאן כל 'דבור אתם' נמנה כמקרה נפרד. יקרא - כ"א (כולל 'יִקָּרֵה'): ראה יש' א , כו.

תחד - ב' בקהלת אל; יקרא - כ"א.

לא תחד אתם בקבורה - לא תשוה לשאר מלכים לנוח בקברך. כי ארצך שחת ברוב עבודה , ועמך (בנוסחנו: עמך) הרגת חנם , כמו שמפורש בדניאל: "ואמר להובדא לכל חכימי בבל" (דנ' ב , יב) , לכך שנאיך ינהגו בך בזיון להשליכך מקברך. לא יקרא לעולם זרע מרעים - ואף בניך ילקו בעוניך , ולא יתקיימו אחריך ימים רבים , כי יתחברו עליהם שונאיך וישחיתום , ויאמרו זה לזה:

לא תחד אתם בקבורה - לא תימנה עמהם בקבורה. כי ארצך שחת ועמך (בנוסחנו: עמך) הרגת - ראיתי בו מדרש אגדה (?): כשצר על ירושלם שלש שנים , שהשביע ליגיונותיו שיעברו משער לשער במחנה , ויהרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו קרבן ליי' , כדי שיהו תופסין נצחון , וקיימו וקיבלו עליהם לעשות כן; הוא שהנביא מקנתרו ואומר: כי ארצך שחת ועמך הרגת. אבל לפי פשוטו: כי ארצך שחת ועמך הרגת - עונך גרם ארצך לישחת ועמך ליהרג , שיהו נמסרים ביד כורש ודריוש. לא יקרא לעולם - לא יתקיים לעולם זרע מרעים; וכן "ויקרא שמה במה עד היום הזה" (יח' כ , כט) - פתרון: ויתקיים שמה במה עד היום הזה , שעד היום הזה אין אתם מושכים ידיכם ממנה; וכן "ויקרא שמו בישראל" דְרוּת (רות ד , יד) - פתרון: ויתקיים שמו בישראל.

לא תחד - חסר אל"ף השורש , כמו "אהבתי לדוש" (הו' י , יא); "אני אוהבי אהב" (מש' ח , יז). ורבי יהודה המדקדק אמר (שלשה ס"ד ע' 16 : 'אחד') שהוא חסר יו"ד , מגזרת 'יחד'. כי ארצך שחת - אפילו ארצך שחת , ואף כי ארצות אחרות , והנה פירושו: "ועריו הרס" (לעיל , יז).

לא תחד אתם בכבוד בקבורה אף אחרי כן , שאף בני עמך שמחים במפלתך , כי אף ארצך שחת , אף עמך הרגת. לא יקרא לעולם זרע מרעים - ושמו לא יזכר עוד , כמו שמפרש והולך: הכינו לבניו מטבח; ואז כאשר יכרת שמו וזכרו , ומלאו פני תבל ערים ויישובים בכל מקום , ולא כמו לשעבר , ש"שם תבל כמדבר ועריו הרס" (לעיל , יז).

לא תחד אתם - לא תתייחד עם שאר מלכי גוים בקבורה; כלומר: לא תהיה שוה להם במותך ובקברך , כי לשאר מלכים יעשו כבוד גדול בקברם אותם , ושורפין עליהם וחונטין אותם , אבל לך לא יעשו עמך כבוד , אלא תקבר כאחד העם. ולמה? כי ארצך שחת - פירוש: בכובד המס שהיית מטיל עליהם; עמך הרגת - מרוב אימה שהיית מטיל עליהם; עד שבחטא קל היה הורג אנשיו , כי הנה אנשי ארצו הרג , על שלא ידעו להגיד לו חלומו ופתרונו (ראה דנ' ב) , וזה אכזריות גדולה; לפיכך שמחו כל עמו במותו , ולא עשו לו כבוד בקבורתו כמו שעושין לשאר המלכים. לא יקרא לעולם זרע מרעים - בניו , שהיו זרע מרעים , לא יקרא לזמן רב 'זה בן פלוני' , כי במהרה יכרת זרעו; כי במות בלשצר בן בנו נכרת זרעו מכל וכל.

לא תחד אתם בקבורה - ידוע שתוף 'אחד' , ולכן אמר: לא תהיה אחד בקבורה עמם; רוצה לומר: במין קרוב מן הקבורה , כי קברם בביתם דרך כבוד , ולא יהיו נסחבים משם , אבל אתה לא כן. והסבה בזה: כי ארצך שחת. לא יקרא לעולם זרע מרעים - כי ימח שמו.

לא תחד אתם בקבורה - כמו "אל תחד כבודי" (בר' מט , ו); והיו"ד נעלמה בין התי"ו ובין החי"ת. לא יקרא לעולם זרע מריעים - אינו ראוי שייקרא שם זרעם , אלא הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקומו וירשו ארץ , ומלאו פני תבל ערים על כל עונה - ובל ימלאו פני תבל ערים; והוא כמו "ויהי עריך" (ש"א כח , טז).
ריכוז קישורים