תנ"ך - הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשו ארץ ומלאו פני־תבל ערים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָכִ֧ינוּ לְבָנָ֛יו מַטְבֵּ֖חַ בַּעֲוֺ֣ן אֲבוֹתָ֑ם בַּל־יָקֻ֙מוּ֙ וְיָ֣רְשׁוּ אָ֔רֶץ וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל עָרִֽים: (ישעיהו פרק יד פסוק כא)

טקסט וניקוד:

הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֺן אֲבוֹתָם בַּל־יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל עָרִים: (ישעיהו פרק יד פסוק כא)

טקסט בלבד:

הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשו ארץ ומלאו פני־תבל ערים: (ישעיהו פרק יד פסוק כא)

תיקון קוראים:

הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשו ארץ ומלאו פני־תבל ערים: (ישעיהו פרק יד פסוק כא)
אַתקִינוּ לִבנֵיהוֹן קְטוֹל בְּחוֹבֵי אֲבָהָתְהוֹן דִּלמָא יְקוּמוּן וְיַחסְנוּן אַרעָא וְיִמלוֹן אַפֵּי תֵבֵל בַּעֲלֵי דְבָב :

הכינו - ז' בקמץ (בלישנא): יהו' א , יא; ש"א ז , ג; כג , כב; יש' יד , כא; יר' נא , יב; דה"ב לה , ד , ו. יקמו - ז' חסר: במ' ל , ח; ש"ב ב , יד; יש' יד , כא; כו , יד; כז , ט; תה' א , ה; עח , ו. ארץ - י"ד (בקמץ): ראה לעיל , ט. ערים - ח' לשון שנאה: ש"א כח , טז; יש' יד , כא; מי' ה , י , יג; תה' ט , ז; קלט , כ; דנ' ד , טז; עז' ד , יד.

הכינו - ז'; מטבח - ל'; יקמו - ז' חס'; ארץ - י"ד.

הכינו לבניו מטבח - לבל יקומו וירשו ארץ , ותתמלא הארץ שונאים ומציקים. וכן תירגם יונתן: "בעלי דבב" , כמו "ויהי ערך" (ש"א כח , טז). [ויש עוד לפתור ומלאו פני תבל ערים - כלפי שאמר למעלה "שם תבל כמדבר ועריו הרס" (לעיל , א) , חזר ואמר: יכלה זרעו ויחזרו יושבי הערים למקומן ומלאו פני תבל עיירות.

הכינו לבניו מטבח בעון אבותם - מקרא זה מסייעני לפתרון שפתרתי למעלה: "כי ארצך שחת ועמך הרגת" (לעיל , כ) - שגזרתי על מלכות בבל ליחרב בעוונותיך , כשם שמפרש והולך: הכינו לבניו מטבח בעוון אבותם. ומלאו פני תבל ערים - עד שהיה מלכות בבל קיים , שם "תבל כמדבר ועריו הרס" (לעיל , יז) , משתפסק מלכות בבל , ישובו וימלאו פני תבל ערים שהרס ותבל אשר שם כמדבר. ולא תטה אשורך מני הדרך , שתשמע לדברי הפותרים (ראה ת"י ורש"י) בל יקומו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים: שלא ימלאו פני תבל שונאים , כמו "ופשרא לערך" (דנ' ד , טז); דע כי טעות הוא בידם.

הכינו לבניו - בלשצר וכל ביתו. בעון אבותם - אויל מרודך אביו ונבוכדנצר אבי אביו. ערים - אויבים , כמו "ויהי עריך" (ש"א כח , טז); והטעם: כי יעורר שנאה בכל העולם. והנה הטעם ומלאו - שלא ימלאו. ויש אומרים (ראה אבן בלעם): אחר שלא ירשו הם הארץ , יתישב העולם.

לא תחד אתם בכבוד בקבורה אף אחרי כן , שאף בני עמך שמחים במפלתך , כי אף ארצך שחת , אף עמך הרגת. לא יקרא לעולם זרע מרעים - ושמו לא יזכר עוד , כמו שמפרש והולך: הכינו לבניו מטבח; ואז כאשר יכרת שמו וזכרו , ומלאו פני תבל ערים ויישובים בכל מקום , ולא כמו לשעבר , ש"שם תבל כמדבר ועריו הרס" (לעיל , יז).

הכינו לבניו - שיהרגו אותם , וזה בעון אבותם; ויש לכם לירא שיהיו הבנים כמו האבות רעים , לפיכך הרגו אותם , שלא יקומו וירשו ארץ. ומלאו פני תבל ערים - אם הם יקומו , ימלאו פני תבל שונאים וערים , לפיכך השמרו שלא יקומו. ערים - שונאים , כמו "ויהי ערך" (ש"א כח , טז); וכן בלשון ארמית "ופשריה לערך" (דנ' ד , טז); וכן תרגם יונתן: "בעלי דבב". ויש לפרש ערים כמשמעו , ויתפרש כך: אם הם לא יקומו וירשו , ימלאו פני תבל ערים וירבה היישוב , כי הם היו כובשים הערים ומחריבים היישוב.

הכינו לבניו מטבח בעון אבותם - זה חלק מהשאלה הכוללת הנרמזת בתורה: "פוקד עון אבות על בנים" (שמ' כ , ה) , וההתר לכל 'אוצר יי'' יבא.

לא תחד אתם בקבורה - כמו "אל תחד כבודי" (בר' מט , ו); והיו"ד נעלמה בין התי"ו ובין החי"ת. לא יקרא לעולם זרע מריעים - אינו ראוי שייקרא שם זרעם , אלא הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקומו וירשו ארץ , ומלאו פני תבל ערים על כל עונה - ובל ימלאו פני תבל ערים; והוא כמו "ויהי עריך" (ש"א כח , טז).
ריכוז קישורים