תנ"ך - וקמתי
עליהם
נאם
ה'
צבאות
והכרתי
לבבל
שם
ושאר
ונין
ונכד
נאם־ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְקַמְתִּ֣י
עֲלֵיהֶ֔ם
נְאֻ֖ם
יְהוָ֣ה
צְבָא֑וֹת
וְהִכְרַתִּ֨י
לְבָבֶ֜ל
שֵׁ֥ם
וּשְׁאָ֛ר
וְנִ֥ין
וָנֶ֖כֶד
נְאֻם־יְהוָֽה:
(ישעיהו פרק יד פסוק כב)
וְקַמְתִּי
עֲלֵיהֶם
נְאֻם
יְהוָה
צְבָאוֹת
וְהִכְרַתִּי
לְבָבֶל
שֵׁם
וּשְׁאָר
וְנִין
וָנֶכֶד
נְאֻם־יְהוָה:
(ישעיהו פרק יד פסוק כב)
וקמתי
עליהם
נאם
ה'
צבאות
והכרתי
לבבל
שם
ושאר
ונין
ונכד
נאם־ה':
(ישעיהו פרק יד פסוק כב)
וקמתי
עליהם
נאם
יהוה
צבאות
והכרתי
לבבל
שם
ושאר
ונין
ונכד
נאם־יהוה:
(ישעיהו פרק יד פסוק כב)
וְאֶתגְּלֵי
לְאִתפְּרָעָא
מִנְהוֹן
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
וַאֲשֵׁיצֵי
לְבָבֶל
שׁוֹם
וּשׁאָר
וּבַר
וּבַר
בַּר
אֲמַר
יְיָ
:
נאם
יי'
צבאות
-
כ"ו:
יש'
יד
,
כב
,
כג;
יז
,
ג;
כב
,
כה;
יר'
ח
,
ג;
כה
,
כט;
ל
,
ח;
מט
,
כו;
נח'
ב
,
יד;
ג
,
ה;
צפ'
ב
,
ט;
חגי
א
,
ט;
ב
,
ד
,
ח
,
ט
,
כג
(פעמיים);
זכ'
א
,
ג
,
טז;
ג
,
ט
,
י;
ה
,
ד;
ח
,
ו
,
יא;
יג
,
ב
,
ז.
נאם
יי'
צבאות
-
כ"ו;
ונכד
-
ל'.
ושאר
-
שארית.
נין
-
בן
המולך
במלכות
אביו.
ונכד
-
בן
הבן.
נין
-
זה
בלשצר.
ונכד
-
זו
ושתי
(ראה
מגילה
י
,
ב).]
וקמתי
עליהם...
והכרתי
לבבל
שם
ושאר
ונין
ונכד.
שם
-
זה
מטבע.
ושאר
-
זה
בלשצר.
ונכד
-
זו
ושתי.
וקמתי.
שם
-
הוא
העצם.
ושאר
-
כמו
"שאר
בשרו"
(וי'
יח
,
ו)
,
והוא
האב;
ונין
-
בן;
ונכד
-
בן
הבן.
שם
ושאר
-
ליורשה.
ומי
ירשנה?
קיפוד
ואגמי
מים
תהיה
,
כמהפכת
סדום
ועמרה.
השמד
-
שלא
להשאיר
כלום.
וקמתי
עליהם
-
כלומר:
אתעורר
עליהם
להכריתם.
לבבל
-
פירוש:
למלך
בבל
,
ואמר
לבבל
,
כי
בהכרת
זרעו
שלמלך
נכרתה
ונחרבה
בבל.
או
פירוש
לבבל:
ליושבי
בבל
,
כי
כולם
ימותו
,
אבות
ובנים
יחדיו.
שם
ושאר
-
הכרית
השם
,
שלא
ישאר
לו
דבר
שיזכר
שמו
עליו.
ושאר
-
קרוב
,
כמו
"איש
אל
כל
שאר
בשרו"
(וי'
יח
,
ו).
נין
-
הוא
הבן.
ונכד
-
בן
הבן;
וכן
תרגם
יונתן:
"בר
ובר
בר".