תנ"ך - נשבע ה' צבאות לאמר אם־לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֞א כַּאֲשֶׁ֤ר דִּמִּ֙יתִי֙ כֵּ֣ן הָיָ֔תָה וְכַאֲשֶׁ֥ר יָעַ֖צְתִּי הִ֥יא תָקֽוּם: (ישעיהו פרק יד פסוק כד)

טקסט וניקוד:

נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם־לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם: (ישעיהו פרק יד פסוק כד)

טקסט בלבד:

נשבע ה' צבאות לאמר אם־לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום: (ישעיהו פרק יד פסוק כד)

תיקון קוראים:

נשבע יהוה צבאות לאמר אם־לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום: (ישעיהו פרק יד פסוק כד)
קַיֵים יְיָ צְבָאוֹת לְמֵימַר אִם לָא כְּמָא דְחַשֵׁיבִית כֵּין תְּהֵי וּכמָא דִיעַצִית הִיא תְקוּם :

דמיתי - ב': במ' לג , נו; יש' יד , כד. היתה - ד' בקמץ: יש' יד , כד; סד , ט; *איכה א , ח; דה"ב טו , יט.

היתה ד' קמצ' כאשר דמיתי ציון מדבר היתה ומלחמה לא היתה חטא חטאה .

דמיתי - ב' והיה כאשר; היתה - ד'.

כאשר דמיתי באשור כן היתה; אתה נבוכד נאצר ראיתה , שנתקיימו דברי נביאי ישראל בסנחריב. לשבור אשור בארצי - ובזאת תדע , כי אשר יעצתי עליך גם היא תקום. לשבור אשור וגו' - מוסב על כאשר דמיתי כן היתה. אבוסנו - אשר אמרתי לרומסו ולבוססו.

נשבע יי' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום... לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו... זאת העיצה היעוצה על הארץ - כה פתרון הדבר ומליצתו: נשבע יי' צבאות אם לא כאשר דימיתי כן היתה לשבור אשור , אשר ראיתם שכן היתה , וכאשר יעצתי על אשור שיֵעָשֶה אבוס לחזקיה , ראיתם שכן קמה; בשבועה נשבעתי שזאת העיצה היעוצה על כל הארץ - שכשם שפרעתי מסנחריב שהרע לישראל וסוף שנטל את שלו מתחת ידיהם , בשבועה שהיא עיצה היעוצה על כל הארץ , היא יד הנטויה על כל הגוים. ומדרש חכמינו , ברכת כל טוב תבא עליהם (סנה' צד , ב): נשבע יי'... לאמר אם לא כאשר דימיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום לשבור אשור בארצי - אמרו: לאחר שקפץ הקדוש ברוך הוא ונשבע , ואמר: אי אמינא ליה לחזקיה דמייתינא ליה לסנחריב ומסרנא ליה בידך , אמר לי: לא איהו בעינא ולא אגריה בעינא; מיד קפץ הקדוש ברוך הוא ונשבע דמייתי ליה , דכתיב: נשבע יי' צבאות לאמר. מאי על הרי אבוסנו? אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא: יבא סנחריב וסיעתו וְיֵעָשֶה אבוס לחזקיה וסיעתו. ולפי פשוטו , פתרון אבוסנו - ארמסנו; כמו "יבוס צרינו" (תה' ס , יד); "צרינו בוססו" (יש' סג , יח); [וכמו "בוססו את נחלתי" (כנראה יר' יב , י);] וכמו "קו קו ומבוסה" (יש' יח , ב).

נשבע - שבועת השם היא הגזרה שנגזרה. דמיתי - חשבתי; והטעם: כל מה שחשבתי בכל מה שעבר כן היה , וכן יהיה לעתיד.

נשבע יי' לאמר: אם לא כאשר יעצתי על אשור ונתקיימה עצתי להשמידו , כן אעשה לבבל; שזאת העצה שראיתם שיעצתי על אשור , היא היעוצה על כל הארץ שהרעו לעמי , וזאת היד שראיתם על אשור , היא היד הנטוייה על כל הגוים אויביכם.

נשבע - דברו הוא שבועתו , כי דברו קיים כמו השבועה; לפיכך אמר אם לא , שהוא כעניין שבועה , כאדם שאומר: אם יהיה כך לא יהיה כך; וכן "אם לא בתים רבים לשמה יהיו" (יש' ה , ט); "אם לא שויתי ודוממתי" (תה' קלא , ב). כאשר דמיתי - כמו שחשבתי על מלך אשור. כן היתה - עבר במקום עתיד: כן תהיה; וכן תרגם יונתן: "כן תהא". וכאשר יעצתי היא - הגזירה תקום כמו שיעצתי עליו. ו'עצה' הוא תקון הדבר וסדורו.

נשבע יי' צבאות וגו' - עיקר זה ישוב על סנחריב , והעד: בארצי והרי , אבל נוגע לנבוכדנצר , כי הכלל: מלכות אשור. וזה היה המרצת לשון נכבד לזווג ולצרף הענינים שהם תחת מין אחד או תחת סוג אחד , הפך מה שיחשבו הנוצרים בספרי הנביאים , ודי בזה טענה עליהם. והפליג לומר בארצי והרי , שהכונה: גלילות ארץ ישראל , ואם כל הארץ שלו יתברך , כי מבואר כי היה סנחריב בגבול לבנה ולכיש (ראה יש' לז , ח) , כי הוכחד כל המחנה.

נשבע יי' צבאות לאמר - חוזר עכשיו על סנחריב.
ריכוז קישורים