תנ"ך - והיה ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן־העבדה הקשה אשר עבד־בך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם הָנִ֤יחַ יְהוָה֙ לְךָ֔ מֵֽעָצְבְּךָ֖ וּמִֽרָגְזֶ֑ךָ וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖ה אֲשֶׁ֥ר עֻבַּד־בָּֽךְ: (ישעיהו פרק יד פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמִרָגְזֶךָ וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד־בָּךְ: (ישעיהו פרק יד פסוק ג)

טקסט בלבד:

והיה ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן־העבדה הקשה אשר עבד־בך: (ישעיהו פרק יד פסוק ג)

תיקון קוראים:

והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן־העבדה הקשה אשר עבד־בך: (ישעיהו פרק יד פסוק ג)
וִיהֵי בְּיוֹמָא דִינִיחַ יְיָ לָך מִצַעֲרָך וּמִמַרוְתָך וּמִן פּוּלחָנָא קַשׁיָא דְאִתפְּלַח בָּך :

והיה ביום - ה': דב' כא , טז; ש"א יג , כב; מ"א ב , לז; יש' יד , ג; צפ' א , ח. לך - ח' זקף בנביאים: יש' יד , ג; יר' כז , ב; לח , טו; יח' לח , ז , יג; מי' ב , ה , יא; זכ' יא , טו. עבד - ב': דב' כא , ג; יש' יד , ג.

עבד ב' אשר לא עבד בה אשר עבד בך .

והיה ביום - ה'; הניח - ל'; מעצבך - ל'; ומרגזך - ל'; עבד - ב'.

ביום הניח יי' לך - לישראל הכתוב מדבר. מעצבך ומרגזך - שהעציבך והרגיזך מלך בבל ובראותך מפלתו ינוח לך , כי תצא חפשי.

והיה ביום הניח יי' לך - התחיל הנביא להנבא על ישראל ואומר להם: ביום הניח יי' לכם , בשוב יי' שבות עמו מבבל , ונשאת ונשאתם לכם המשל הזה על מלך בבל ואמרת: איך שבת נוגש שבתה מדהבה - מלכות שראה אותה דניאל ראשה של זהב , הדא הוא דכתיב "הוא צלמא רישיה דדהב טב" (דנ' ב , לב). דבר אחר (שבת קמט , ב): אומה שאומרת: מדוד והבא.

והיה. כ"ף מעצבך - עם יהודה ידבר. מעצבך - בגוף , ומרגזך - בלב.

והיה ביום הניח יי' לך - ישראל. מעצבך ומרגזך - שהעציבך והרגיזך מלך בבל. אשר עבד בך - בבבל. על מלך בבל - לא על נבוכדנצר בלבד אומר , אלא על כל מלכי בבל; וכן הוא דרך הכתובים , כמו "אנת הוא רישא די דהבא ובתרך תקום מלכו אחרי" וגו' (דנ' ב , לח - לט) , ועל כרחך 'מלכו אחרי' הוא פרס , נמצא מה שאמר "אנת הוא רישא דדהבא" לא עליו בלבד אמר , אלא על כל מלכי בבל; וכן נוכיח גם בכורש בזה הספר בעזרת חונן הדעת (ראה יש' מד , כח).

והיה - אמר כנגד ישראל היושבים בגלות בבל: ביום שיניח יי' מעצבך , תשא "המשל הזה" (להלן , ד); והוא יום חרבן בבל. מעצבך - מצער הגלות. ומרגזך - המ"ם בחירק , וכן "מרדוף אחרי דוד" (ש"ב יח , טו); "מרדף אחרי ישראל" (ש"א כג , כח). ותרגם יונתן: "וממרותך" , כמו שתרגם אונקלוס "מתחת סבלות מצרים" (שמ' ו , ז) - "מרוות מצראי" (כך תרגם את "מתחת יד מצרים" שמ' יח , י). אשר עבד בך - אע"פ שמלת העבודה לשון נקבה , אמר עבד - לשון זכר , רוצה לומר: על עניין העבודה; וכן "יעשה מלאכה" (שמ' לא , טו) , והדומים להם.

לך וכן "ונשאת" (להלן , ד) - הרמז לישראל; ואלה דברי ישעיה לישראל במצות השם על מלך בבל , כי מה שקדם (יש' יג) היה על כלל בבל וכשדים , וגם המלך עמם , אבל זה על המלך לבדו.

והיה ביום הניח יי' לך - זה מדבר על ישראל , כשיגאלו משיעבוד בבל יהו נושאים זה המשא על מלך בבל. שבתה מדהבה - גביית המס שהיה מטיל עליהם; תרגום "זהב" (יש' ס , יז): "דהבא".
ריכוז קישורים