תנ"ך - ונשאת
המשל
הזה
על־מלך
בבל
ואמרת
איך
שבת
נגש
שבתה
מדהבה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנָשָׂ֜אתָ
הַמָּשָׁ֥ל
הַזֶּ֛ה
עַל־מֶ֥לֶךְ
בָּבֶ֖ל
וְאָמָ֑רְתָּ
אֵ֚יךְ
שָׁבַ֣ת
נֹגֵ֔שׂ
שָׁבְתָ֖ה
מַדְהֵבָֽה:
(ישעיהו פרק יד פסוק ד)
וְנָשָׂאתָ
הַמָּשָׁל
הַזֶּה
עַל־מֶלֶךְ
בָּבֶל
וְאָמָרְתָּ
אֵיךְ
שָׁבַת
נֹגֵשׂ
שָׁבְתָה
מַדְהֵבָה:
(ישעיהו פרק יד פסוק ד)
ונשאת
המשל
הזה
על־מלך
בבל
ואמרת
איך
שבת
נגש
שבתה
מדהבה:
(ישעיהו פרק יד פסוק ד)
ונשאת
המשל
הזה
על־מלך
בבל
ואמרת
איך
שבת
נגש
שבתה
מדהבה:
(ישעיהו פרק יד פסוק ד)
וְתִיטוֹל
מַתלָא
הָדֵין
עַל
מַלכָּא
דְבָבֶל
וְתֵימַר
אֵיכְדֵין
בְּטֵילַת
מַרוַת
מְשַׁעבְּדַנָא
סָף
תְּקוֹף
חַיָיבָא
:
על
-
מלך
-
ט':
מ"ב
כג
,
כט;
כד
,
יב;
כה
,
כ;
יש'
יד
,
ד;
יר'
כה
,
יב;
יח'
כח
,
יב;
דנ'
יא
,
יד
,
כה;
דה"ב
טז
,
ז.
על
-
מלך
-
ט';
ואמרת
-
ל';
מדהבה
-
ל'.
מדהבה
-
לשון
מרבית
גאוה
ומשא
כבד;
ורבותינו
דרשו
(ראה
שבת
קמט
,
ב
-
קנ
,
א):
האומרים
'מְדוֹד
והבא'.
והיה
ביום
הניח
יי'
לך
-
התחיל
הנביא
להנבא
על
ישראל
ואומר
להם:
ביום
הניח
יי'
לכם
,
בשוב
יי'
שבות
עמו
מבבל
,
ונשאת
ונשאתם
לכם
המשל
הזה
על
מלך
בבל
ואמרת:
איך
שבת
נוגש
שבתה
מדהבה
-
מלכות
שראה
אותה
דניאל
ראשה
של
זהב
,
הדא
הוא
דכתיב
"הוא
צלמא
רישיה
דדהב
טב"
(דנ'
ב
,
לב).
דבר
אחר
(שבת
קמט
,
ב):
אומה
שאומרת:
מדוד
והבא.
ונשאת.
מדהבה
-
תרגום
"זהב"
(יש'
יג
,
יז)
,
וכן
בלשון
קדר;
והטעם:
זהב
המס.
איך
שבת
נוגש
,
איך
שבתה
מדהבה
-
מלכות
המדאבת
עין
ונפש
-
לישועה
ולרוחה;
שהכל
היו
בכליון
עינים
ודאבון
נפש
בלחצה;
לפי
שיי'
שבר
מטה
רשעים
המכה
עמים
בעברתו
מכת
בלתי
סרה
,
לכך
שבתו.
והנוגש
והמדהבה
הוא
עם
המלכות
,
והמטה
והשבט
הוא
המלך;
ועל
ידי
המלך
,
שהיה
עז
וקשה
,
היו
עמו
נוגשים
ולוחצים
הכל
,
וכששבר
יי'
את
המטה
והשבט
,
אין
לו
לעם
במה
יגוש
וילחוץ
,
ושבת
הנוגש.
רדה
באף
גוים
-
על
המטה
אומר
,
כענין
"מטה
עזך
ישלח
יי'
מציון
רדה
בקרב
אויביך"
(תה'
קי
,
ב).
מרדף
בלי
חשך
-
לא
חשך
עצמו
מרדף
אותו
עד
כלותו
אותו;
ולא
כענין
"וישב
יואב
מרדף
אחרי
ישראל
כי
חשך
יואב
את
העם"
(ראה
ש"ב
יח
,
טז).
ולפי
שהשבט
נשבר
שבת
נוגש
,
ונחה
ושקטה
כל
הארץ
-
הנגשים
ממנו.
ונשאת
המשל
-
משל
הוא
הדבר
שאינו
מובן
כמשמעו
,
וכן
בזה:
מדהבה
,
"מטה"
,
"שבט"
(להלן
,
ה)
,
"גם
ברושים"
,
"ארזי
לבנון"
(להלן
,
ח).
ופירוש
מדהבה
-
מתרגום
"זהב"
(יש'
יג
,
יז)
-
"דהבא";
והוא
תואר
לבבל
,
שהיתה
בעלת
זהב
שהיתה
לוקחת
מס
מכל
הארצות.
ויונתן
תרגם:
"סף
תקוף
חייביא".
מדהבה
-
נכון
שיהיה
מטעם
'זהב'.
והיה
ביום
הניח
יי'
לך
-
זה
מדבר
על
ישראל
,
כשיגאלו
משיעבוד
בבל
יהו
נושאים
זה
המשא
על
מלך
בבל.
שבתה
מדהבה
-
גביית
המס
שהיה
מטיל
עליהם;
תרגום
"זהב"
(יש'
ס
,
יז):
"דהבא".