תנ"ך - ונשאת המשל הזה על־מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָשָׂ֜אתָ הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאָמָ֑רְתָּ אֵ֚יךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂ שָׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽה: (ישעיהו פרק יד פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה: (ישעיהו פרק יד פסוק ד)

טקסט בלבד:

ונשאת המשל הזה על־מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה: (ישעיהו פרק יד פסוק ד)

תיקון קוראים:

ונשאת המשל הזה על־מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה: (ישעיהו פרק יד פסוק ד)
וְתִיטוֹל מַתלָא הָדֵין עַל מַלכָּא דְבָבֶל וְתֵימַר אֵיכְדֵין בְּטֵילַת מַרוַת מְשַׁעבְּדַנָא סָף תְּקוֹף חַיָיבָא :

על - מלך - ט': מ"ב כג , כט; כד , יב; כה , כ; יש' יד , ד; יר' כה , יב; יח' כח , יב; דנ' יא , יד , כה; דה"ב טז , ז.

על - מלך - ט'; ואמרת - ל'; מדהבה - ל'.

מדהבה - לשון מרבית גאוה ומשא כבד; ורבותינו דרשו (ראה שבת קמט , ב - קנ , א): האומרים 'מְדוֹד והבא'.

והיה ביום הניח יי' לך - התחיל הנביא להנבא על ישראל ואומר להם: ביום הניח יי' לכם , בשוב יי' שבות עמו מבבל , ונשאת ונשאתם לכם המשל הזה על מלך בבל ואמרת: איך שבת נוגש שבתה מדהבה - מלכות שראה אותה דניאל ראשה של זהב , הדא הוא דכתיב "הוא צלמא רישיה דדהב טב" (דנ' ב , לב). דבר אחר (שבת קמט , ב): אומה שאומרת: מדוד והבא.

ונשאת. מדהבה - תרגום "זהב" (יש' יג , יז) , וכן בלשון קדר; והטעם: זהב המס.

איך שבת נוגש , איך שבתה מדהבה - מלכות המדאבת עין ונפש - לישועה ולרוחה; שהכל היו בכליון עינים ודאבון נפש בלחצה; לפי שיי' שבר מטה רשעים המכה עמים בעברתו מכת בלתי סרה , לכך שבתו. והנוגש והמדהבה הוא עם המלכות , והמטה והשבט הוא המלך; ועל ידי המלך , שהיה עז וקשה , היו עמו נוגשים ולוחצים הכל , וכששבר יי' את המטה והשבט , אין לו לעם במה יגוש וילחוץ , ושבת הנוגש. רדה באף גוים - על המטה אומר , כענין "מטה עזך ישלח יי' מציון רדה בקרב אויביך" (תה' קי , ב). מרדף בלי חשך - לא חשך עצמו מרדף אותו עד כלותו אותו; ולא כענין "וישב יואב מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם" (ראה ש"ב יח , טז). ולפי שהשבט נשבר שבת נוגש , ונחה ושקטה כל הארץ - הנגשים ממנו.

ונשאת המשל - משל הוא הדבר שאינו מובן כמשמעו , וכן בזה: מדהבה , "מטה" , "שבט" (להלן , ה) , "גם ברושים" , "ארזי לבנון" (להלן , ח). ופירוש מדהבה - מתרגום "זהב" (יש' יג , יז) - "דהבא"; והוא תואר לבבל , שהיתה בעלת זהב שהיתה לוקחת מס מכל הארצות. ויונתן תרגם: "סף תקוף חייביא".

מדהבה - נכון שיהיה מטעם 'זהב'.

והיה ביום הניח יי' לך - זה מדבר על ישראל , כשיגאלו משיעבוד בבל יהו נושאים זה המשא על מלך בבל. שבתה מדהבה - גביית המס שהיה מטיל עליהם; תרגום "זהב" (יש' ס , יז): "דהבא".
ריכוז קישורים