תנ"ך - ותזעק חשבון ואלעלה עד־יהץ נשמע קולם על־כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּזְעַ֤ק חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶלְעָלֵ֔ה עַד־יַ֖הַץ נִשְׁמַ֣ע קוֹלָ֑ם עַל־כֵּ֗ן חֲלֻצֵ֤י מוֹאָב֙ יָרִ֔יעוּ נַפְשׁ֖וֹ יָ֥רְעָה לּֽוֹ: (ישעיהו פרק טו פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַתִּזְעַק חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד־יַהַץ נִשְׁמַע קוֹלָם עַל־כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּוֹ: (ישעיהו פרק טו פסוק ד)

טקסט בלבד:

ותזעק חשבון ואלעלה עד־יהץ נשמע קולם על־כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו: (ישעיהו פרק טו פסוק ד)

תיקון קוראים:

ותזעק חשבון ואלעלה עד־יהץ נשמע קולם על־כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו: (ישעיהו פרק טו פסוק ד)
וּצוַחוּ יָתְבֵי חֶשׁבּוֹן וְאֶלעָלֵה עַד יַהַץ אִשׁתְּמַע קָלְהוֹן עַל כֵּין מְזָרְזֵי מוֹאָב מַצוְחִין עַל נַפשְׁהוֹן מְיַלְלִין :

חלצי - ל' חס'; ירעה - ל'.

על כן חלוצי מואב יריעו - על אשר מזוייני מואב יריעו לקראת המלחמה , ונפשו (בנוסחנו: נפשו) של מואב ירעה לו - מתרועעת לו באבל על עצמו.

יריעו - פתרון: יצעקו. ונפשו (בנוסחנו: נפשו) ירעה לו - הוא בנפשו יאבל על עצמו.

ותזעק - נפש של מואב , ירעה לו. והנכון , שכל אחד יזעק ויאמר.

על כן - על אשר חלוצי צבא מואב יריעו במלחמה , שסבורים להתגבר , וסוף שנפשו ירעה לו במלחמה , שמתעצב אל לבו ואל נפשו על שיצא להלחם , לפי שניגף ונהרג עַמּוֹ. וכך אומר בהתעצבו: לבי למואב עמי יזעק; שהרי בריחיה ומנעוליה לפניה , מסביב צבא אויביה להסגירה אל חרב עד צער , כמו עגלה משלשת הנסגרת ונאספת אל משמר לזבוח ליום הַכֵּסֶא (ע"פ מש' ז , כ) , לכריתות ברית ולבתר בתווך. כי מעלה הר הלוחית בבכי יעלה בו מואב; ולמה? כי במורד דרך הר חורונים , ששם המלחמה והחללים , שם זעקת שבר יעוערו. ובירמיה אומר "שמעו" (יר' מח , ה)!? נראה ש"שמעו" עונה על השמעים , ו'הערירה' עונה על מעוררי השבר והזעקה; הם הפוצעים והנפצעים , והללו שמעים ובוכים.

ותזעק חשבון ואלעלה - ערי מואב , וכן יהץ; והיא "יהצה" הנזכר בתורה (במ' כא , כג); והיא בגבול מואב , לפיכך אמר: עד. על כן חלוצי מואב - אותם חלוצי צבא שהיו במואב , כשראו כל העם בוכים , גם הם הריעו תרועת הבכי והיללה עמהם , ולא שמו לבם להלחם כנגד אויביהם. נפשו ירעה לו - ירעה - מעניין 'תרועה' ואע"פ שאינו משרשו; ופירוש: נפש מואב ירעה בעבור עצמו , כלומר: על הרעה הבאה לו.

יריעו - מענין 'תרועה' , על השבר. נפשו ירעה לו - כמו "נפשה מרה לה" (מ"ב ד , כז) , וכן כתב "ולא ירע לבבך" (דב' טו , י).

על כן חלוצי מואב יריעו נפשו ירעה לו - גם ירעה לשון 'צעקה' הוא כמו יריעו , אלא שיריעו שרשו 'ריע' , וירעה - 'ירע' , וגם זה בהיפוך כמו 'כשב' , 'כבש'.
ריכוז קישורים