תנ"ך - לבי למואב יזעק בריחה עד־צער עגלת שלשיה כי׀ מעלה הלוחית בבכי יעלה־בו כי דרך חורנים זעקת־שבר יעערו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לִבִּי֙ לְמוֹאָ֣ב יִזְעָ֔ק בְּרִיחֶ֕הָ עַד־צֹ֖עַר עֶגְלַ֣ת שְׁלִשִׁיָּ֑ה כִּ֣י׀ מַעֲלֵ֣ה הַלּוּחִ֗ית בִּבְכִי֙ יַֽעֲלֶה־בּ֔וֹ כִּ֚י דֶּ֣רֶךְ חוֹרֹנַ֔יִם זַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר יְעֹעֵֽרוּ: (ישעיהו פרק טו פסוק ה)

טקסט וניקוד:

לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק בְּרִיחֶהָ עַד־צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי׀ מַעֲלֵה הַלּוּחִית בִּבְכִי יַעֲלֶה־בּוֹ כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם זַעֲקַת־שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ: (ישעיהו פרק טו פסוק ה)

טקסט בלבד:

לבי למואב יזעק בריחה עד־צער עגלת שלשיה כי׀ מעלה הלוחית בבכי יעלה־בו כי דרך חורנים זעקת־שבר יעערו: (ישעיהו פרק טו פסוק ה)

תיקון קוראים:

לבי למואב יזעק בריחה עד־צער עגלת שלשיה כי׀ מעלה הלוחית בבכי יעלה־בו כי דרך חורנים זעקת־שבר יעערו: (ישעיהו פרק טו פסוק ה)
בְּלִיבְּהוֹן מוֹאֲבָאֵי יֵימְרוּן לְמִערַק עַד צֹעַר עֶגלַת תַּלתּוֹם רַבְּתָא אֲרֵי מַסֵיקִית לוּחִית כִּיד בָּכַן יִסְקוּן בֵּיהּ אֲרֵי בְמַחוֹתִית חוֹרוֹנַיִם צִוחַת תְּבִירֵי קְרָב יְבַסְרוּן :

בריחה - ד' (בכתיבים שונים): יש' טו , ה; יר' נא , ל; יונה ב , ז; איכה ב , ט. שלשיה - ג' (ב' חסר ואחד מלא): יש' טו , ה; יט , כד; יר' מח , לד. הלוחית - ב': יש' טו , ה; יר' מח , ה. בבכי - ו': בר' מה , ב; יש' טו , ה; טז , ט; יר' לא , ח; מח , ה; תה' קב , י. חורנים - ב' כתיב כן: יש' טו , ה; יר' מח , ה. זעקת - ג': בר' יח , כ; יש' טו , ה; יח' כז , כח.

לבי למואב בריחה כתב . לקצבי הרים ברחיה כת' . חדלו גבורי טבעו בארץ בריחיה כת' . ישעיהו הלוחית ירמיהו הלחות כתב .

יזעק - ל' זק קמ'; בריחה - ל' כת' כן; שלישיה - ג'; הלוחית - ב'; חורנים - ב' כת' כן; זעקת - ג'; יעערו - ל'.

לבי למואב יזעק - נביאי ישראל אינן כנביאי אומות העולם; בלעם היה מבקש לעקור את ישראל על לא דבר , ונביאי ישראל מתאוננים על פורענות הבאה על האומות (ראה תנח' בלק א). בריחיה עד צוער - על כל חוזקה של מואב יזעק לבי עד צוער , שהיא עגלת שלישיה - עיקר חוזק שלהם , כעגלה שהיא שלישית לבטן. לשון אחר: שלישיה - גברתנית. ויונתן תירגם בריחיה - כמו 'בורחיה': הבורחים יברחו מהם להמלט עד צוער , [כדרך שעשה אביהם לוט שברח שם.] מעלה הלוחית - מקום מעלות הר ששמו מעלה הלוחית; וכן "מורד חורונים" (יר' מח , נ) - יבכו הבורחים דרך שם. וכל המקומות האלה ממואב. יעוערו - יצעקו. לשון ארמי הוא , שתירגם יונתן "לא ידרוך הדורך הידד" (יר' מח , נ): "לא יעוערו בקלהון".

לבי למואב יצעק (בנוסחנו: יזעק) - פותרים בו אנשי פתרון: לב מואב יצעק; ותרגום יונתן נוטה עליהם , שתרגם: "בלבהון מואבאי יימרון". ופותרים שהיו"ד אינה מן היסוד , והביאו לתיבה זו דומין הרבה , כמו "תלמי שדי" (הו' י , ד); "וקרע לו חלוני" (יר' כב , יד); "היושבי בשמים" (תה' קכג , א). אך לא הדומה כאשר דימו , ולא הפתרון כאשר ידמו , כי היו"ד זו שורש ועיקר הוא בתיבה , כמו "תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה" (יש' כא , ד); שכל יודי"ן אילו שורש ועיקר הם בתיבה. כי כה משפט הנביאים: כי יתן יי' את רוחו עליהם להנבא על ארצות ואל עמים רבים , איזו לחרב ואיזו לשלום , איזו לרעב ואיזו לשובע , הכל דוגמת הפורענות שיבא עליהם , מרגיש עליהם הקדוש ברוך הוא הוא בעצמות הנביא , ואומר לו: אתה הנביא , דע כי מופת נתתיך לעם פלוני; כאשר תעה לבבך , כן עתידין לתעות בבא עליהם צרה וצוקה; כאשר אחזתך פלצות , כמו כן יבעתום. ראה הקדוש ברוך הוא לבלטשצר שעתיד לצאת באלף גיבוריו להלחם עם כורש , ובשובו מהכות את חיל כורש הצובאים עליו שמח שמחה גדולה שעשה נצחון , ועשה משתה עם אלף גיבוריו שנצח בהם חיל כורש , ואמר במשתה היין להוציא כלי בית יי' , ושתה בהם הוא ושריו ופלגשיו; ובו בלילה , שהוא ליל שמחתו , פרע ממנו הקדוש ברוך הוא (ראה דנ' ה). והקדוש ברוך הוא , שהוא "מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו" (יש' מו , י) , הראה לנביא דוגמתו מאז בטרם יבא. לילה אחד ראה הנביא שליו בביתו ושמח , ועד שהוא יושב שליו בביתו , והנה חשיכה גדולה נופלת עליו. ביום ההוא הראהו המקום לנביא נקמת יי' בבבל ונקמת היכלו , ואמר לו: כשם ששמתי לך נשף חשקך לחרדה , שבלבלתי ליל שמחתך , אות היא לבן בנו של נבוכד נצר , בבוא עת פקודתו גם הוא , לשום נשף חשקו לחרדה ולגבות נקמתי. ויהי כראות הנביא את פשר החזיון , ויספר לעמו ויאמר: הראני יי' פורענות העתידה לבא על בבל; ראיתי בלילה ואני יושב בביתי שליו , ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי פחד קראני ורעדה ורוב עצמותי הפחיד (ע"פ איוב ד , טו) , "תעה לבבי פלצות ביעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה" (יש' כא , ד) , ואחרדה לקראת החזון ואשתומם על המראה. ובעוד שאני יושב ותמיה על המראה , והנה יי' נצב עלי ויאמר: זאת אשר הרגזתיך ונשף חשקך שמתי לך לחרדה , אות היא לבלשצר לשום אותו לשוממות עולם ולחרדה בבא עת פקודתו; כי הנביאים הוצגו למשול עמים ומופת לפנים , ואם נגזר על עמים שירגזון , חיל ורעדה יאחזון , יביא המקום רגז בעצמותיו ותחתיו ירגז , לקול צללו שפתיו (ע"פ חב' ג , טז) , בטרם יבא הפורענות אל מדינה ומדינה ואל עם ועם (ע"פ אס' א , כב). ואף כאן בפורענות מואב , הראהו הקדוש ברוך הוא לישעיה , כי לימים רבים ולעתים רחוקות יזעק לב מואב בבא אליהם צרה וצוקה , כשיהיו נפוצים בגוים ויזרו בארצות. והזעיק הקדוש ברוך הוא לב הנביא עליו , אות הוא למואב כי יזעק; הוא שאמר: לבי למואב יזעק - פתרון: מה שליבי זועק , אות היא למואב שכמו כן יצעק לבם. בריחיה עד צוער עגלת שלישיה - נברחים שלה יברחו עד צוער , שנקראת 'עגלת שלישיה' - גברתנית , כמה דמתרגמינן "ושלישים על כלו" (שמ' יד , ז): "וגיברין ממנן" (ת"א). ויש לומר: כעגלה השלישית לבטן , אף צוער מבחר שבארץ מואב. כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו - לשון נופל על הלשון: היא נקראת מעלה הלוחית , לכך העולה בו בבכי יעלה. כי דרך חורונים זעקת שבר יעוערו - ובספר ירמיה אתה קורא "כי במורד חורונים זעקת שבר יעוערו" (ראה יר' מח , ה)!? למדנו כי המורד הוא מורד בית חורון , הוא גורם להם לזעוק צעקת שבר כשירדפום האויבים ויכום במורד; כעניין שנאמר במלחמת עי דיהושע "וירדפום לפני השער עד השברים ויכום במורד" (יהו' ז , ה); "עד השברים" - תרגומו: "עד דתברינון".

לבי למואב - בעבור מואב. בריחיה - בריחי המדינה צועקים , כמו "הלילי שער" (יש' יד , לא). או בריחיה הובאו אל מצרים , כי משם בא מלך אשור , או צוער של סדום. ויהיה עגלת שלישיה , שיש לה שלש שנים , תואר צער. ויתכן היות בריחיה שם התואר , כטעם 'בורחיה'; אך 'ברוחיה' לא יתכן לאמרו , כי איך יהיה פעול וי"ו לפועל עומד? יעוערו - העי"ן השני כפול , והטעם כמו 'יעוררו' , והיא מלה זרה.

על כן - על אשר חלוצי צבא מואב יריעו במלחמה , שסבורים להתגבר , וסוף שנפשו ירעה לו במלחמה , שמתעצב אל לבו ואל נפשו על שיצא להלחם , לפי שניגף ונהרג עַמּוֹ. וכך אומר בהתעצבו: לבי למואב עמי יזעק; שהרי בריחיה ומנעוליה לפניה , מסביב צבא אויביה להסגירה אל חרב עד צער , כמו עגלה משלשת הנסגרת ונאספת אל משמר לזבוח ליום הַכֵּסֶא (ע"פ מש' ז , כ) , לכריתות ברית ולבתר בתווך. כי מעלה הר הלוחית בבכי יעלה בו מואב; ולמה? כי במורד דרך הר חורונים , ששם המלחמה והחללים , שם זעקת שבר יעוערו. ובירמיה אומר "שמעו" (יר' מח , ה)!? נראה ש"שמעו" עונה על השמעים , ו'הערירה' עונה על מעוררי השבר והזעקה; הם הפוצעים והנפצעים , והללו שמעים ובוכים.

לבי למואב - מדבר הנביא על העם , שיאמר כל אחד מהם כך. ואמר 'זעקה' על ה'לב' על דרך משל , מרוב המייתו: ויונתן תרגם: "בלבהון מואבאי יימרון למיערק עד צוער". בריחיה - אמר בכינוי הנקבה , לפי שהמשיל מואב לעגלה שלישיה; ופירוש: עגלה גדולה בת שלש שנים , כי היא הטובה; וכן היתה מואב מליאה כל טוב כשבאה אליה הרעה. ואמר כי הנמלטים ממואב יברחו עד צוער. ואמר עגלת - בתי"ו כמו בה"א , כמו "ותועבת לאדם לץ (מש' כד , ט); "אף גילת ורנן" (יש' לה , ב); "אל תתני פוגת לך" (איכה ב , יח); והדומים להם , שכתבנו ב'ספר מכלל' (יג , א - ב). ויונתן תרגם: "עגלת תלתום רבתא". הלוחית - שם מקום גבוה. אומר: כאשר יברחו , ילכו הלוך ובכה , ויזעקו זעקת שבר הבא עליהם פתאום. חורונים - שנים הם: "חורון עליון" "וחורון תחתון" (יהו' טז , ה). ופירוש יעוערו - כמו 'יעירו' , ונכפלה בו הפ"א. ויש מפרשים (ראה רש"י) שהוא הפוך , כמו 'ירועעו' , מעניין 'תרועה'. ולפי דעתי שהוא עניין שבר , מדברי רבותינו ז"ל (ראה סוטה כ , א): נמחקה המגילה ואמרה איני שותה , מערערין אותה; פירוש: משברין ומכין אותה עד שתשתה; ואע"פ שביעוערו לא נכפלה בו כי אם הפ"א בלבד , שניהם עניין אחד. ופירוש: ישברו עצמם בזעקם על שברם , ויכו כף אל כף וכף על ירך כמנהג הזועקים הבוכים. ויונתן תרגם: "צוחת תבירי קרב צוחין".

לבי - דברי הנביא כנגד מואב , כאלו הוא מתאונן; וזה צחות מליצה. בריחיה - הנברחים ממנה. עגלת - אינו סמוך. וטעם עגלת שלישיה - כמו "עגלה משולשת" (בר' טו , ט); "חרב שלישיתה" (יח' כא , יט); וזה על הפלגת החזוק יותר מִכֵפֶל הַשְנִיוּת. ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא. יעערו - גם זה מטעם 'התעוררות' , והוא שרש אחר כפול הפ"ה.

לבי רואה בנבואה למואב שיזעק. בריחיה ילכו עד צוער; כמו 'ברוחיה' , כמו 'קריאיה' , 'קרואיה' , שהם אחד; שהיתה עגלת שלישיה - עגלה חזקה , כמו "עזרת מצר" (תה' ס , יג). מעלה הלוחית ודרך חורונים - מקומות הם. זעקת שבר יעוערו - כמו "יריעו" (לעיל , ד) הוא לשון 'צעקה' , אלא שנכפל העי"ן שהוא פ"ה הפועל.
ריכוז קישורים