תנ"ך - כי־מי נמרים משמות יהיו כי־יבש חציר כלה דשא ירק לא היה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּי־מֵ֥י נִמְרִ֖ים מְשַׁמּ֣וֹת יִֽהְי֑וּ כִּֽי־יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ כָּ֣לָה דֶ֔שֶׁא יֶ֖רֶק לֹ֥א הָיָֽה: (ישעיהו פרק טו פסוק ו)

טקסט וניקוד:

כִּי־מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ כִּי־יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא יֶרֶק לֹא הָיָה: (ישעיהו פרק טו פסוק ו)

טקסט בלבד:

כי־מי נמרים משמות יהיו כי־יבש חציר כלה דשא ירק לא היה: (ישעיהו פרק טו פסוק ו)

תיקון קוראים:

כי־מי נמרים משמות יהיו כי־יבש חציר כלה דשא ירק לא היה: (ישעיהו פרק טו פסוק ו)
אֲרֵי מֵי נִמרִים לְצָדוּ יְהוֹן אֲרֵי יְבֵישׁ עִסבָּא סָף דִּתאָה יָרוֹק לָא הֲוָה :

מי נמרים - נהר של אותו מקום. משמות יהיו - מדם חלל המתערב ונופל בהם. כי יבש חציר וגו' - יכלו גבוריהם ומלכיהם ושליטיהם. ולפי ששבחה של ארץ מואב הוא מרעה הטוב שבה , כמו ששנינו (ראה מנחות פז , א): אילים ממואב , לפיכך משל פורענותה בחורבן מרעה שלה.

כי מי נמרים משמות יהיו - המקום נקרא נמרים. השם גורם לו שייבש מקורו ויחרב מעיינו , שמי נמרים - לשון 'תמורה' , לכן מימיו יהו מתחלפים ועוברים , ומשעה שיבשו מימיו , אותה שעה יבש חציר כלה דשא ירק לא היה. ושים לבך: מה נשתנה מואב לשוט "בחוצותיו" ו"על גגותיה וברחובותיה" (לעיל , ג) , שלא הניח נביא בכל ארץ מואב שלא הקדישו ליום הריגה , ולכולם בשם יקרא (ע"פ יש' מ , כו) , מה שלא נעשה לכל הממלכות? מפני שלא נעשו סתר להם לישראל בפני שודד , לכן לא יִוָותֵר להם מקום להסתר שם , ולא השאיר הנביא מקום שלא חיפש אחריו ושמהו לשממה; והוא שמקנתרן בסוף העניין "יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד" (יש' טז , ד).

כי. נמרים - שם מקום. משמות - שֵם , ואילו היה פועל מהכפולים , תחת שי"ן חירק.

כי אף מי נמרים למשמות יהיו - לצמאון וצייה; שאף ברעב ובצמא ימותו. וכל כך למה? על כן - על אשר יתרה עשה לחרף את עמי ולהגדיל לשון עליהם. ופקדתם - לומר: זאת תהיה להם עתה על ידי סנחריב מלך אשור על אשר יתרה עשה בעמי , ולא שהיא עתה פקודתם. ולעת פקודתם - בימי נבוכד נצר מלך בבל , אז יגלו מעל אדמתם , וישאום האויבים מארצם על נחל הערבים - בבל על נהרותיה , ולא ישובו עוד שבוייהם לארצם.

כי מי נמרים. נמרים - שם נהר או שם מקום בארץ מואב. ואמר: משמות יהיו - כיון שאין שם יושבים , כאלו אין שם מים ואין שם ירק ועשב , כי יושבי הארץ מהם נהרגו מהם ברחו.

כי יבש חציר וגו' - ראה הפלגת לשון הנביאים , שאין זה סבה ועלה למה שקדם , היות מי נמרים משמות , אבל הוא הפך. ורבים כן , ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים