תנ"ך - על־כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַל־כֵּ֖ן יִתְרָ֣ה עָשָׂ֑ה וּ֨פְקֻדָּתָ֔ם עַ֛ל נַ֥חַל הָעֲרָבִ֖ים יִשָּׂאֽוּם: (ישעיהו פרק טו פסוק ז)

טקסט וניקוד:

עַל־כֵּן יִתְרָה עָשָׂה וּפְקֻדָּתָם עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם: (ישעיהו פרק טו פסוק ז)

טקסט בלבד:

על־כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום: (ישעיהו פרק טו פסוק ז)

תיקון קוראים:

על־כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום: (ישעיהו פרק טו פסוק ז)
עַל כֵּין שְׁאָר נִכסֵיהוֹן דִּקנוֹ יִתבָּזְזוּן וּתחוּמְהוֹן עַל יַמָא מַערְבָאָה יִתנְסֵיב מִינְהוֹן :

יתרה - ב' , חד כתיב ה"א וחד כתיב אל"ף (אחד שם אדם): ש"ב יז , כה; יש' טו , ז. על נחל - ג': דב' ג , יב; מ"ב י , לג; יש' טו , ז.

יתרה - ב' חד כת' ה' וחד כ' א'; על נחל - ג'.

על כן יתרה עשה - על אשר יתרה עשה , תבא עליו הפורענות הזה; שהיו כפויי טובה , שהרי בכמה מקומות עמד אברהם ללוט: בצאתו מחרן , בלכתו למצרים , ובזכותו שולח מתוך ההפיכה , ונלחם עליו עם אמרפל וחביריו. והיה להם לגמול טובה לזרעו , והם היו מונין אותם; כשהגלה סנחריב לראובני ולגדי , והיו ישראל בוכים ומתאוננים , והיו אומרים להם: למה אתם מתאוננים , והלא לבית אביכם אתם הולכים!? אברהם אביכם לא מעבר הנהר בא? וזהו שנאמר "שמעתי חרפת מואב וגידופי בני עמון" (צפ' ב , ח; ראה ב"ר מא , ג); ועוד: שסייעו את סנחריב שלש שנים שצר על שמרון; הוא שנאמר "בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב" (יש' טז , יד). ופקדתם - יונתן תירגם: "ותחומיהון עד ימא מערבא יתנסיב". והוא לשון 'מינוי' , כמו "ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן" (במ' ד , טז); כלומר: ארצם , שפקודתם עליה , תלקח מהם. עד (בנוסחנו: על) נחל הערבים ישאום - יקחו האויבים אותם את הגבולים. ועוד יש לפרש: ופקודתם , שאביא עליהם , זו תהיה על נחל הערבים; ישאום האויבים - יגלו אותם אל ארץ בבל , שהיא נחל הערבים , כמו שנאמר "על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו" (תה' קלז , ב).

על כן יתרה עשה - פתרון: זאת להם על אשר יתרה עשה; 'קלאשושא' בלעז. ופקודתם - פקודה זו יפקוד עליהם. מה היא הפקודה? זו היא שעל נחל הערבים ישאום. דבר אחר: ופקודתם - הוא ממונם.

על... יתרה - שֵם: ממון. עשה - קנה , כמו "עשה לי את החיל הזה" (דב' ח , יז). ופקדתם - מגזרת 'פקדון'. והנה הממון ישאום אל ערבי הנחל; והנכון שממונם ישאוהו על הנחל הידוע בארצם , שהוא על ערבים. והטעם , שיוליכו ממונם למקום אחר , אולי ישאר להם.

כי אף מי נמרים למשמות יהיו - לצמאון וצייה; שאף ברעב ובצמא ימותו. וכל כך למה? על כן - על אשר יתרה עשה לחרף את עמי ולהגדיל לשון עליהם. ופקדתם - לומר: זאת תהיה להם עתה על ידי סנחריב מלך אשור על אשר יתרה עשה בעמי , ולא שהיא עתה פקודתם. ולעת פקודתם - בימי נבוכד נצר מלך בבל , אז יגלו מעל אדמתם , וישאום האויבים מארצם על נחל הערבים - בבל על נהרותיה , ולא ישובו עוד שבוייהם לארצם.

על כן יתרה עשה - חסר מלת 'אשר' , ומשפטו: אשר עשה; וכן "לעם עליה" (יש' מב , ה) - אשר עליה; "את הדרך ילכו בה" (שמ' יח , כ) - אשר ילכו בה; "בעבור זה עשה" (שמ' יג , ח) - אשר עשה. ופירוש: על כן יחיל מואב ויבכה , כי יתר הממון ופקדתם , הכל ישאו האויבים על נחל הערבים; ונחל הערבים סמוך לעיר מואב , שהיו בו ערבים , כמו "ערבי נחל" (איוב מ , כב); ומה שיוציאו מן העיר ישאו על שפת הנחל ההוא , ושם יקבצו הכל , ואחר כן יחלקו ביניהם. ופירוש פקדתם: ממונם; נקרא הממון 'פקדה' , לפי שהאדם פקיד עליו. וכפל העניין במלות שונות. ויונתן תרגם: "על שאר נכסיהון דיקנו יתבזזון , ותחומיהון על ימא מערבא יתנסב".

יתרה עשה - אחר שבעלי המסרת שמו 'זקף' במלת עשה , ראוי שנדין זה גזרה בעצמה. והטעם , שבעבור שראה מואב אבודו , עשה השארות והותרות מה שיהיה בו אם יוכל , כטעם "כי יש לנו מטמונים בשדה" (יר' מא , ח); וכן כמו זה הענין ופקדתם על נחל הערבים ישאום - כלומר: חפציהם וממונם הנה ישאום על נחל הערבים , להצילם מיד השוללים , ולשאתם באוניות חוץ לארץ ההיא. וטעם הערבים - כמו "וערבי נחל" (וי' כג , מ).

על כן יתרה עשה - על אשר יתירות עשה , שהיה בעל גאוה. ופקודתם על נחל הערבים ישאום שוביהם. דרך כל נחל לגדל ערבים; ודרך הנחל יוליכם בשבייה כשתבוא עת פקודתם - כמו "באו ימי הפקודה" (הו' ט , ז).
ריכוז קישורים