תנ"ך - הביאו הביאי עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל־תגלי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָבִ֤יאִו הָבִ֤יאִי עֵצָה֙ עֲשׂ֣וּ פְלִילָ֔ה שִׁ֧יתִי כַלַּ֛יִל צִלֵּ֖ךְ בְּת֣וֹךְ צָהֳרָ֑יִם סַתְּרִי֙ נִדָּחִ֔ים נֹדֵ֖ד אַל־תְּגַלִּֽי: (ישעיהו פרק טז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

הָבִיאִו הָבִיאִי עֵצָה עֲשׂוּ פְלִילָה שִׁיתִי כַלַּיִל צִלֵּךְ בְּתוֹךְ צָהֳרָיִם סַתְּרִי נִדָּחִים נֹדֵד אַל־תְּגַלִּי: (ישעיהו פרק טז פסוק ג)

טקסט בלבד:

הביאו הביאי עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל־תגלי: (ישעיהו פרק טז פסוק ג)

תיקון קוראים:

הביאו הביאי עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל־תגלי: (ישעיהו פרק טז פסוק ג)
אִתמְלִיכִי מֵילַך עֲבִידִי עֵיצָא שַׁוַא כְלֵיליָא טוּלִיך בִּימָמָא בְּגוֹ טֵיהֲרָא טַמַרִי מְטֻלטְלַיָא וּמבֻדְּרַיָא לָא תְקָרְבִין :

הביאי - ג': ש"ב יג , י; יש' טז , ג; מג , ו. שיתי - ג': *שמ' י , א; יש' טז , ג; יר' לא , כ.

הביאי ג' הבריה עצה בני מרחוק .

הביאו - הביאי קרי; פלילה - ל'; שיתי - ג'; כליל - ל'; סתרי - ל'; תגלי - ל'.

עשי (בנוסחנו: עשו) פלילה - הוא לשון 'ויכוח משפט' , לבחר לך את הטוב ליך , כמו "משפט נבחרה לנו" (איוב לד , ד) , 'דרישמנט' בלעז. [שיתי כליל צלך] - שיתי לך צל בתוך צהרים שיחשיך עליך כלילה , להסתר בו מפני אויביך. סתרי נדחים - אם יברחו עוד נדחי עמי דרך עליכם בימי נבוכד נצר , אל תסגירום אלא הסתירום.

הביאי עצה עשי (בנוסחנו: עשו) פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נודד אל תגלי - לא היה הפורענות ראוי לבוא עליכם , אלא על שהיה לכם לתת עצה לישראל , שיהו בורחים אצליכם מפני חרבו שלנבוכד נצר. עשי פלילה - היה לך לעשות כדין. שיתי כליל צלך - היה לך לשית צלך עליהם , להיות להם למחסה ולמסתור וצל , כלילה זה שצילו מגין על כל העולם. סתרי נדחים - לך היה להסתיר נדחיי. נודד אל תגלי - לא היה לך לגלות את ישראל לאויב שהם נודדים ובורחים אצלך.

הביאי - דברי הנביא למואב: קודם שתבוא לך זאת הצרה , הביאי לנפשך עצה. פלילה - שם , על משקל "בכח האכילה" (מ"א יט , ח) , מגזרת "פלילים" (דב' לב , לא). צלך - שתסתירי ישראל בברחם אליך. נדחים - ממקומם. נודד אליך אל תגלי.

הביאי עצה עשי (בנוסחנו: עשו) פלילה - אומר: דעי , את בת מואב , איך תנצלי ותסתרי: שיתי צלך , בבא שֹדד בצהרים , כלילה להסתתר בו , שתסתרי בו נדחים שלך; ונודד שלך אל יהי נגלה לאוייבים , פן יהרגוהו; כי ודאי תבא לידי מדה זו , שאם יגורו בך נדחי , שבט ראובן וגד הקרובים לך , בבא עליהם מלך אשור , מואב , אם היית סתר למו מפני שודד , כי עתה אפס מאד המץ - מציצת אויב המוצץ ושולל ובוזז את ארצך , וכלה שד - ויניקת מלך אשור ממך , תמו רמס מן ארצך , ולא היית לוקה עתה , עד עת פקודתך , בימי סנחריב על שרפך "עצמות מלך אדום לסיד" (בנוסחנו: לשיד; עמ' ב , א); אבל מה שהיית מסגירה שרידי עמי ביום צרה גרם לך ללקות גם עתה. ומכל מקום , עמי אשר הגדלת עליו , אתן לו יד ושם , והוכן בחסד ואמת כסאו , וישב עליו שפט ודרש משפט ומהיר צדק באהל דוד.

הביאו עצה עשי (בנוסחנו: עשו) פלילה - הביאו - כתוב בו"ו וקרי ביו"ד; עשי - כתוב ביו"ד וקרי בו"ו; והעניין אחד , כי כשמדבר בלשון נקבה ידבר כנגד הכנסה , וכשידבר לשון רבים ידבר כנגד העם. ואמר: היה לך להביא עצה ולעשות משפט בעצמך להצלת ישראל: אברהם , כמה עשה להצלת לוט , והיה לך לשמור החסד לבניו. והיה לך לשית צילך כליל בתוך צהרים - והוא דרך משל , שהיה להם להסתיר אותם מישראל שהיו בורחים מן האויב דרך ארצם. ודמה צרת האויב לחום הצהרים , שמיצר לאדם כשיעמד לחום השמש בצהרים; שהחום בצהרים בתקפו , והצלה מן השמש הוא הצל. ואמר: כליל , לפי שכלו צל; כלומר: צל גדול כצל הלילה היה לך לפרוש , כלומר: הסתר גדול , שתכסי ותסתירי אותם מפני האויב שלא ימצאם. סתרי נדחים נודד אל תגלי - כפל העניין לחזק.

הביאי עצה וגו' - כל זה דרך זכירת רעתם שעשו כבר כמה פעמים , כי בבא לישראל צרות מאויבים , והיו בורחים למואב נדחי ישראל להחבא שם , הם היו מגלים אותם , הפך "לא תסגיר עבד" וגו' (דב' כג , טז).

הביאי עצה - אומר למואב , שפעמים מדבר אליו בלשון זכר , ופעמים מדבר אליו בלשון נקבה. עשי (בנוסחנו: עשו) פלילה - מחשבה. שיתי כליל צלך בתוך צהרים - כלומר: אפילו בתוך הצהרים עשי צל כאילו היה לילה; סתרי שָם נידחים , ונודד אל תגלי , כי השודדים יחפשו אחריהם לתופשם ולהוליכם בשבייה.
ריכוז קישורים