תנ"ך - יגורו בך נדחי מואב הוי־סתר למו מפני שודד כי־אפס המץ כלה שד תמו רמס מן־הארץ: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יָג֤וּרוּ בָךְ֙ נִדָּחַ֔י מוֹאָ֛ב הֱוִי־סֵ֥תֶר לָ֖מוֹ מִפְּנֵ֣י שׁוֹדֵ֑ד כִּֽי־אָפֵ֤ס הַמֵּץ֙ כָּ֣לָה שֹׁ֔ד תַּ֥מּוּ רֹמֵ֖ס מִן־הָאָֽרֶץ: ס (ישעיהו פרק טז פסוק ד)

טקסט וניקוד:

יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מוֹאָב הֱוִי־סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹדֵד כִּי־אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד תַּמּוּ רֹמֵס מִן־הָאָרֶץ: ס (ישעיהו פרק טז פסוק ד)

טקסט בלבד:

יגורו בך נדחי מואב הוי־סתר למו מפני שודד כי־אפס המץ כלה שד תמו רמס מן־הארץ: ס (ישעיהו פרק טז פסוק ד)

תיקון קוראים:

יגורו בך נדחי מואב הוי־סתר למו מפני שודד כי־אפס המץ כלה שד תמו רמס מן־הארץ: ס (ישעיהו פרק טז פסוק ד)
יִתיַתְּבוּן בִּיך מְטֻלטְלַיָא מַלכוּת מוֹאָב הֲוִי סִתרָא לְהוֹן מִן קֳדָם בָּזוֹזִין אֲרֵי סָף מָעִיקָא אִשׁתֵּיצִי בָּזְזָא סָפוּ כָּל דַּהֲווֹ דָיְשִׁין אַרעָא :

שודד - ז' מלא (בלישנא): יש' טז , ד; כא , ב (פעמיים); לג , א (פעמיים); יר' נא , נו; איוב טו , כא. אפס - ד': בר' מז , טו , טז; יש' טז , ד; כט , כ.

נדחי - ל'; הוי - ל'; שודד - ז' מל'; אפס - ד'; המץ - ל'; רמס - ל' כת' ס'.

יגורו בך נדחיי - בני ישראל הבורחים. הוי סתר למו , כי גם את תדעי את נפש הנודדים , מה היא צרתם. כי אפס המץ שלך , עושרך וכבודך , שהיה לך על ידי צאנך ובקרך , שאת מוצצת משם חלב וחמאה. כלה שוד - לשון 'שָדַיִם' , המספיקים חלב , כמו: "ושוד מלכים תינקי" (יש' ס , טז). תמו רומס - הבהמות שלך הרומסות בארצך.

יגורו בך נדחי - היה לך ליעשות אכסניא לבניי , אתה מואב , והיה לך להסתירם. ארבעה דברים טובים היו ללוט בשביל אברהם , ואילו הן: "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים" (בר' יג , ה); "וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב" (בר' יד , טז); "ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה" (בר' יט , כט); וכנגדן היו צריכין בניו לפרוע לבניי טובות , ולא פרעו להם טובות , אלא פרעו רעות , הדא הוא דכתיב "וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור" וגו' "ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה" וגו' (במ' כב , ה - ו); "ויאסף אליו את בני עמון ועמלק" (שו' ג , יג); "ויהי אחרי כן באו בני עמון ובני מואב עמהם" וגו' (ראה דה"ב כ , א); והדין "ידו פרש צר על כל מחמדיה" (איכה א , י). ונכתבה חטיה שלהם בארבעה מקומות: "לא יבא עמוני ומואבי" וגו' "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" (דב' כג , ה); ובדברי הימים "אשר לא קדמו את ישראל בצאתם ממצרים" (ראה נחמ' יג , ב); "עמי זכר נא מה יעץ בלק" (מי' ו , ה). עמדו ארבעה נביאים וחתמו גזר דינם , ואילו הן: ישעיה וירמיה , יחזקאל וצפניה. ישעיה אמר: "משא מואב" וכו' (טו , א); בבראשית רבה בפרשת 'לך לך' (מא , ה). כי אפס המץ - לפיכך היה לך להטמינם , שהמציק היה מגלה אותם , והיו כלים ותמים מפני האויב שהיה רומסם בארצם. מץ - לשון 'נוגש ודוחק' , כמו "וימץ טל מן הגזה" (שו' ו , לח); לשון 'סחיטה'.

יגורו... נדחי - דברי הנביא או השם , בעבור כבוד ישראל. מפני שודד - ששדד שומרון , והוא מלך אשור. כי - עוד יבוא עת שיאבד זה הנוגש ויכלה השוד. המץ - תואר השם , והוא יוצא; "למען תמוצו" (יש' סו , יא) כמותו. תמו מחנות רומס - הוא מלך אשור.

הביאי עצה עשי (בנוסחנו: עשו) פלילה - אומר: דעי , את בת מואב , איך תנצלי ותסתרי: שיתי צלך , בבא שֹדד בצהרים , כלילה להסתתר בו , שתסתרי בו נדחים שלך; ונודד שלך אל יהי נגלה לאוייבים , פן יהרגוהו; כי ודאי תבא לידי מדה זו , שאם יגורו בך נדחי , שבט ראובן וגד הקרובים לך , בבא עליהם מלך אשור , מואב , אם היית סתר למו מפני שודד , כי עתה אפס מאד המץ - מציצת אויב המוצץ ושולל ובוזז את ארצך , וכלה שד - ויניקת מלך אשור ממך , תמו רמס מן ארצך , ולא היית לוקה עתה , עד עת פקודתך , בימי סנחריב על שרפך "עצמות מלך אדום לסיד" (בנוסחנו: לשיד; עמ' ב , א); אבל מה שהיית מסגירה שרידי עמי ביום צרה גרם לך ללקות גם עתה. ומכל מקום , עמי אשר הגדלת עליו , אתן לו יד ושם , והוכן בחסד ואמת כסאו , וישב עליו שפט ודרש משפט ומהיר צדק באהל דוד.

יגורו בך נדחי - הכינוי כנגד האל. כשהיו ישראל נדחים מארצם ועוברים דרך ארצך , היה מן הדין שיגורו וישכנו בך , ותהיה להם סתר מפני שודד , והוא סנחריב. ומואב הוא לשון קריאה , כמו "משה משה" (שמ' ג , ד). כי אפס המץ - היה לך להסתירם , כי הנה עתה אפס השודד שלהם , והמוצץ כל טובם והרומס ארצם , כולם תמו; וזהו על מפלת סנחריב בירושלם. ושוד - תואר הוא , כמו שודד; וכן "המבליג שוד על עז" (עמ' ה , ט); אמר: הם ינצלו מן השודד , והוכן בחסד כסא למלך חזקיהו , ומואב יכלה , ויבוא עליו עוד שודד אחר שודד וישפילו גאותם; וזהו שאמר אחריו "שמענו גאון מואב" (להלן , ו). והוכן בחסד כסא - כסא שלחזקיהו יהיה נכון בחסד שיעשה , וכן וישב עליו באמת שיעשה , כמו שכתוב "ויעש הטוב והישר והאמת לפני יי' אלהיו" (דה"ב לא , כ). או פירוש: באותו חסד ואמת שהבטיח האל את דוד , כמו שאמר "וחסדי לא אסיר מעמו" (דה"א יז , יג); ואמר "וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי" (תה' פט , לד). באהל דוד - רוצה לומר: בבית המלכות אשר לדוד. ויהיה זה המלך שופט ודורש משפט ומהיר צדק. ופירוש שופט: שיהיה שופט משפט צדק בביתו לכל הבא לפניו; וגם יהיה דורש וחוקר על אשר לא יבא לפניו , יהיה דורש משפט העניים והעשוקים , אע"פ שלא יזעקו אליו. ומהיר צדק - זריז ומהיר לעשות מעשה היושר והצדק.

מואב - דבק עם בך , כאלו כתוב: רוצה לומר: מואב; או יגורו נדחי ישראל בך מואב. וכל זה דרך צחות מליצת הנביאים , דרך לעג , בעבור היות מואב עתה חרב ונדח , ואין לו בארצו ישוב שיוכל להחביא ולהסתיר , לכן יאמר עליו: כי אפס המץ , כאלו: כי אפסת אתה המץ; וזה נתינת טעם ללעג הנביא. וקרא מואב מץ - שם נגזר , מטעם "מיץ חלב" (מש' ל , לג) , כי הוא היה מוצץ כל סביביו; וכן שד - הוא שם נגזר , כמו 'טוֹב' , מטעם 'שודד'. והטעם בכל זה , כי נשחת מואב מפני סנחריב.

יגורו בך נידחי - אומרים בני מואב זה לזה: יגורו בך נידחי , ותאסוף אותם שלא ילכו בשבייה , והוי סתר למו מפני השודד שמחפש אחריהם. כי אפס המץ - המיצוי והליחלוח שלהם אפס. כלה שוד - כמו "ושוד מלכים תינקי" (יש' ס , טו) , שהוא לשון ליחלוח. תמו רומס מן הארץ - מקנה הצאן בטל , שכולם שללום האויבים.
ריכוז קישורים