תנ"ך - כי
שדמות
חשבון
אמלל
גפן
שבמה
בעלי
גוים
הלמו
שרוקיה
עד־יעזר
נגעו
תעו
מדבר
שלחותיה
נטשו
עברו
ים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
שַׁדְמוֹת֩
חֶשְׁבּ֨וֹן
אֻמְלָ֜ל
גֶּ֣פֶן
שִׂבְמָ֗ה
בַּעֲלֵ֤י
גוֹיִם֙
הָלְמ֣וּ
שְׂרוּקֶּ֔יהָ
עַד־יַעְזֵ֥ר
נָגָ֖עוּ
תָּ֣עוּ
מִדְבָּ֑ר
שְׁלֻ֣חוֹתֶ֔יהָ
נִטְּשׁ֖וּ
עָ֥בְרוּ
יָֽם:
(ישעיהו פרק טז פסוק ח)
כִּי
שַׁדְמוֹת
חֶשְׁבּוֹן
אֻמְלָל
גֶּפֶן
שִׂבְמָה
בַּעֲלֵי
גוֹיִם
הָלְמוּ
שְׂרוּקֶּיהָ
עַד־יַעְזֵר
נָגָעוּ
תָּעוּ
מִדְבָּר
שְׁלֻחוֹתֶיהָ
נִטְּשׁוּ
עָבְרוּ
יָם:
(ישעיהו פרק טז פסוק ח)
כי
שדמות
חשבון
אמלל
גפן
שבמה
בעלי
גוים
הלמו
שרוקיה
עד־יעזר
נגעו
תעו
מדבר
שלחותיה
נטשו
עברו
ים:
(ישעיהו פרק טז פסוק ח)
כי
שדמות
חשבון
אמלל
גפן
שבמה
בעלי
גוים
הלמו
שרוקיה
עד־יעזר
נגעו
תעו
מדבר
שלחותיה
נטשו
עברו
ים:
(ישעיהו פרק טז פסוק ח)
אֲרֵי
אִתבְּזִיזָא
מַשׁרְיָת
חֶשׁבּוֹן
אִתקְטַלָא
סִיעַת
שִׂבמָה
מַלכֵי
עַמְמַיָא
קַטִילוּ
שִׁלטוֹנֵיהוֹן
עַד
יַעזֵר
מְטוֹ
טְעוֹ
לְמַדבְּרָא
מְטֻלטְלֵיהוֹן
גַּזוּ
עֲבַרוּ
יַמָא
:
הלמו
-
ב':
שו'
ה
,
כב;
יש'
טז
,
ח.
נטשו
-
ב':
יש'
טז
,
ח;
לג
,
כג.
הלמו
-
ב'
אז;
שרוקיה
-
ל';
תעו
-
ל'
בטע';
שלחותיה
-
ל';
נטשו
-
ב'.
שדמות
-
שדות
תבואה.
גפן
שבמה
-
יש
ללמד
שחשבון
היתה
מקום
שדות
ושבמה
מקום
כרמים.
ואם
תאמר:
כל
אלה
ערי
עבר
הירדן
הן
וישראל
לקחום
מיד
סיחון
,
ואימתי
חזרו
ליד
מואב?
כשהגלה
סנחריב
לראובני
ולגדי
,
באו
מואבים
הסמוכים
להם
וישבו
בהם.
אומלל
-
חרב.
שרוקיה
-
נטיעת
שורק
שלה.
עד
יעזר
נגעו
-
שדמות
וגפן
ושורק
הנזכרים
כאן
אינן
אלא
משל
,
והם
מחנות
וסיעות
ושלטונין
וכן
תירגם
יונתן.
עד
יעזר
נגעו
-
הלכו
בגולה.
תעו
מדבר
-
תעו
למדבר.
שלוחותיה
-
זמורותיה
,
והן
משל
גליותיה.
נטשו
-
נפוצו
,
כמו
"ונטשתיך
המדברה"
(יח'
כט
,
ה);
"והנם
(בנוסחנו:
והנה)
נטושים"
(ש"א
ל
,
טז);
"וינטשו
בעמק
רפאים"
(ש"ב
ה
,
יח).
כי
שדמות
חשבון
אומלל
-
זה
שדה
הלבן
שגדל
בו
תבואה.
גפן
שבמה
-
שבמה
-
מקום
כרמים.
בעלי
גוים
הלמו
שרוקיה
-
הרגו
שריה;
ענפיה
הם
השרים.
תעו
מדבר
שלוחותיה
-
אותם
שהיו
שלוחים
מעל
אדמתם
לארץ
אחרת
,
ודומה
לו
"שלח
מעל
פני
ויצאו"
(יר'
טו
,
א);
שהגולים
ממנה
יהיו
תועים
במדברות.
נטשו
עברו
ים
-
יהיו
מפוזרים
בכל
הארצות
ויעברו
ים.
כי
שדמות
-
כמו
"ומשדמות
עמורה"
(דב'
לב
,
לב)
,
כמו
'גפנים'.
אמלל
-
כל
אחד.
בעלי
גוים
-
כמו
'אדוני
גוים'
,
וכן
"כסף
ישיב
לבעליו"
(שמ'
כא
,
לד);
והם
מלכי
אשור.
הלמו
שרוקיה
-
הכו
,
כמו
"והלמה
סיסרא"
(שו'
ה
,
כו).
עד
יעזר
נגעו
-
כל
כך
היו
רחבים.
תעו
מדבר
-
שרחבו
עד
מקום
שאין
שם
ישוב.
שלוחותיה
-
אילניה
,
כמו
"שלחיך
פרדס
רימונים"
(שה"ש
ד
,
יג).
נטשו
-
כמו
"והנם
(בנוסחנו:
והנה)
נטושים"
(ש"א
ל
,
טז)
-
פרושים.
שדמות
וגפן
ו'שרק'
כלם
מיני
גפן
הם.
בעלי
גוים
-
אדני
גוים.
שרוקיה
שעד
יעזר
נגעו
,
עתה
תעו
מדבר
בארץ
ציה
וצמא
,
למות
ברעב
שרשה.
שלוחתיה
-
יונקותיה
וקציריה
שנטשו
ונתפשטו
עברו
אל
ים
,
כדכתיב
"תשלח
קציריה
עד
ים
ואל
נהר
יונקותיה"
(תה'
פ
,
יב)
,
וכתיב
"נטישותיך
עברו
ים
עד...
יעזר
נגעו"
(יר'
מח
,
לב).
כי
שדמות
-
פירוש:
גפנים
,
וכן
"משדמות
עמורה"
(דב'
לב
,
לב);
כל
הפסוק
הוא
על
הגפן.
בעלי
גוים
-
מלכי
גוים.
שרוקיה
-
כמו
"נטעתיך
שורק"
(יר'
ב
,
כא)
,
והוא
הטוב
מן
הגפנים.
[ומלת
שרוקיה
נכתבה
בוי"ו
עם
הדגש].
שלוחותיה
-
הם
פארות
הגפן
המתפשטות.
נטשו
-
התפשטו
עד
שעברו
ים;
וכן
"והנם
(בנוסחנו:
והנה)
נטושים"
(ש"א
ל
,
טז)
-
מתפשטים.
והפסוק
הוא
משל
על
בני
מואב
,
שיהרגו
מקצתם
ומקצתם
ילכו
בגולה;
ושדמות
-
משל
על
המון
העם
,
וכן
גפן.
שרוקיה
-
על
השרים.
עד
יעזר
נגעו
-
פירוש:
האויבים.
תעו
מדבר
-
אנשי
מואב
הגולים.
וכן
תרגם
יונתן
שדמות:
"משריית";
גפן:
"סיעת";
בעלי
גוים:
"מלכי
עממיא";
שלוחותיה:
"מטלטליהון
גזו
עברו
ימא".
ושדמות
-
מקומות
קבוץ
עשבים
,
כמו
אחו.
שרקיה
(בנוסחנו:
שרוקיה)
-
מטעם
"נטעתיך
שורק"
(יר'
ב
,
כא).
שלוחותיה
-
הם
פארות
המשולחים
מהגפנים.
וכל
זה
השאלות
ומליצת
מלאכת
השיר.
כי
שדמות
חשבון
אומלל
-
כל
אחד
ואחד.
גפן
שבמה
בעלי
גוים
-
שבאו
עליה
למלחמה.
הלמו
שרוקיה
-
כמו
"שורק"
(יש'
ה
,
ב).
עד
יעזר
נגעו
-
שהלכו
אנשיה
בגלות.
תעו
במדבר
שלוחותיה
נטשו
עברו
ים
-
כמו
"תשלח
קציריה
עד
ים"
(תה'
פ
,
יב);
מדמה
אנשיה
לשורקים
שלגפן
ולפארות
השלוחים
ממנה.
נטשו
-
כמו
"נטושים
על
פני
כל
הארץ"
(ש"א
ל
,
טז)
,
או
כמו
"והנטישות
הסיר
התז"
(ראה
יש'
יח
,
ה).