תנ"ך - כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד־יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י שַׁדְמוֹת֩ חֶשְׁבּ֨וֹן אֻמְלָ֜ל גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֗ה בַּעֲלֵ֤י גוֹיִם֙ הָלְמ֣וּ שְׂרוּקֶּ֔יהָ עַד־יַעְזֵ֥ר נָגָ֖עוּ תָּ֣עוּ מִדְבָּ֑ר שְׁלֻ֣חוֹתֶ֔יהָ נִטְּשׁ֖וּ עָ֥בְרוּ יָֽם: (ישעיהו פרק טז פסוק ח)

טקסט וניקוד:

כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד־יַעְזֵר נָגָעוּ תָּעוּ מִדְבָּר שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם: (ישעיהו פרק טז פסוק ח)

טקסט בלבד:

כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד־יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים: (ישעיהו פרק טז פסוק ח)

תיקון קוראים:

כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד־יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים: (ישעיהו פרק טז פסוק ח)
אֲרֵי אִתבְּזִיזָא מַשׁרְיָת חֶשׁבּוֹן אִתקְטַלָא סִיעַת שִׂבמָה מַלכֵי עַמְמַיָא קַטִילוּ שִׁלטוֹנֵיהוֹן עַד יַעזֵר מְטוֹ טְעוֹ לְמַדבְּרָא מְטֻלטְלֵיהוֹן גַּזוּ עֲבַרוּ יַמָא :

הלמו - ב': שו' ה , כב; יש' טז , ח. נטשו - ב': יש' טז , ח; לג , כג.

הלמו - ב' אז; שרוקיה - ל'; תעו - ל' בטע'; שלחותיה - ל'; נטשו - ב'.

שדמות - שדות תבואה. גפן שבמה - יש ללמד שחשבון היתה מקום שדות ושבמה מקום כרמים. ואם תאמר: כל אלה ערי עבר הירדן הן וישראל לקחום מיד סיחון , ואימתי חזרו ליד מואב? כשהגלה סנחריב לראובני ולגדי , באו מואבים הסמוכים להם וישבו בהם. אומלל - חרב. שרוקיה - נטיעת שורק שלה. עד יעזר נגעו - שדמות וגפן ושורק הנזכרים כאן אינן אלא משל , והם מחנות וסיעות ושלטונין וכן תירגם יונתן. עד יעזר נגעו - הלכו בגולה. תעו מדבר - תעו למדבר. שלוחותיה - זמורותיה , והן משל גליותיה. נטשו - נפוצו , כמו "ונטשתיך המדברה" (יח' כט , ה); "והנם (בנוסחנו: והנה) נטושים" (ש"א ל , טז); "וינטשו בעמק רפאים" (ש"ב ה , יח).

כי שדמות חשבון אומלל - זה שדה הלבן שגדל בו תבואה. גפן שבמה - שבמה - מקום כרמים. בעלי גוים הלמו שרוקיה - הרגו שריה; ענפיה הם השרים. תעו מדבר שלוחותיה - אותם שהיו שלוחים מעל אדמתם לארץ אחרת , ודומה לו "שלח מעל פני ויצאו" (יר' טו , א); שהגולים ממנה יהיו תועים במדברות. נטשו עברו ים - יהיו מפוזרים בכל הארצות ויעברו ים.

כי שדמות - כמו "ומשדמות עמורה" (דב' לב , לב) , כמו 'גפנים'. אמלל - כל אחד. בעלי גוים - כמו 'אדוני גוים' , וכן "כסף ישיב לבעליו" (שמ' כא , לד); והם מלכי אשור. הלמו שרוקיה - הכו , כמו "והלמה סיסרא" (שו' ה , כו). עד יעזר נגעו - כל כך היו רחבים. תעו מדבר - שרחבו עד מקום שאין שם ישוב. שלוחותיה - אילניה , כמו "שלחיך פרדס רימונים" (שה"ש ד , יג). נטשו - כמו "והנם (בנוסחנו: והנה) נטושים" (ש"א ל , טז) - פרושים.

שדמות וגפן ו'שרק' כלם מיני גפן הם. בעלי גוים - אדני גוים. שרוקיה שעד יעזר נגעו , עתה תעו מדבר בארץ ציה וצמא , למות ברעב שרשה. שלוחתיה - יונקותיה וקציריה שנטשו ונתפשטו עברו אל ים , כדכתיב "תשלח קציריה עד ים ואל נהר יונקותיה" (תה' פ , יב) , וכתיב "נטישותיך עברו ים עד... יעזר נגעו" (יר' מח , לב).

כי שדמות - פירוש: גפנים , וכן "משדמות עמורה" (דב' לב , לב); כל הפסוק הוא על הגפן. בעלי גוים - מלכי גוים. שרוקיה - כמו "נטעתיך שורק" (יר' ב , כא) , והוא הטוב מן הגפנים. [ומלת שרוקיה נכתבה בוי"ו עם הדגש]. שלוחותיה - הם פארות הגפן המתפשטות. נטשו - התפשטו עד שעברו ים; וכן "והנם (בנוסחנו: והנה) נטושים" (ש"א ל , טז) - מתפשטים. והפסוק הוא משל על בני מואב , שיהרגו מקצתם ומקצתם ילכו בגולה; ושדמות - משל על המון העם , וכן גפן. שרוקיה - על השרים. עד יעזר נגעו - פירוש: האויבים. תעו מדבר - אנשי מואב הגולים. וכן תרגם יונתן שדמות: "משריית"; גפן: "סיעת"; בעלי גוים: "מלכי עממיא"; שלוחותיה: "מטלטליהון גזו עברו ימא".

ושדמות - מקומות קבוץ עשבים , כמו אחו. שרקיה (בנוסחנו: שרוקיה) - מטעם "נטעתיך שורק" (יר' ב , כא). שלוחותיה - הם פארות המשולחים מהגפנים. וכל זה השאלות ומליצת מלאכת השיר.

כי שדמות חשבון אומלל - כל אחד ואחד. גפן שבמה בעלי גוים - שבאו עליה למלחמה. הלמו שרוקיה - כמו "שורק" (יש' ה , ב). עד יעזר נגעו - שהלכו אנשיה בגלות. תעו במדבר שלוחותיה נטשו עברו ים - כמו "תשלח קציריה עד ים" (תה' פ , יב); מדמה אנשיה לשורקים שלגפן ולפארות השלוחים ממנה. נטשו - כמו "נטושים על פני כל הארץ" (ש"א ל , טז) , או כמו "והנטישות הסיר התז" (ראה יש' יח , ה).
ריכוז קישורים