תנ"ך - על־כן
אבכה
בבכי
יעזר
גפן
שבמה
אריוך
דמעתי
חשבון
ואלעלה
כי
על־קיצך
ועל־קצירך
הידד
נפל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַל־כֵּ֡ן
אֶבְכֶּ֞ה
בִּבְכִ֤י
יַעְזֵר֙
גֶּ֣פֶן
שִׂבְמָ֔ה
אֲרַיָּ֙וֶךְ֙
דִּמְעָתִ֔י
חֶשְׁבּ֖וֹן
וְאֶלְעָלֵ֑ה
כִּ֧י
עַל־קֵיצֵ֛ךְ
וְעַל־קְצִירֵ֖ךְ
הֵידָ֥ד
נָפָֽל:
(ישעיהו פרק טז פסוק ט)
עַל־כֵּן
אֶבְכֶּה
בִּבְכִי
יַעְזֵר
גֶּפֶן
שִׂבְמָה
אֲרַיָּוֶךְ
דִּמְעָתִי
חֶשְׁבּוֹן
וְאֶלְעָלֵה
כִּי
עַל־קֵיצֵךְ
וְעַל־קְצִירֵךְ
הֵידָד
נָפָל:
(ישעיהו פרק טז פסוק ט)
על־כן
אבכה
בבכי
יעזר
גפן
שבמה
אריוך
דמעתי
חשבון
ואלעלה
כי
על־קיצך
ועל־קצירך
הידד
נפל:
(ישעיהו פרק טז פסוק ט)
על־כן
אבכה
בבכי
יעזר
גפן
שבמה
אריוך
דמעתי
חשבון
ואלעלה
כי
על־קיצך
ועל־קצירך
הידד
נפל:
(ישעיהו פרק טז פסוק ט)
בְּכֵין
כְּמָא
דְאֵיתִיתִי
מַשׁרְיָן
עַל
יַעזֵר
כֵּן
אַיתִי
קָטוֹלִין
עַל
סִבמָה
אֲרַוֵינִיך
דִּמעֲתָא
חֶשׁבּוֹן
וְאֶלעָלֵה
אֲרֵי
עַל
חֲצָדִיך
וְעַל
קְטָפִיך
בָּזוֹזִין
נְפַלוּ
:
על
-
כן
-
ה'
בטעמא
(פזר)
בראשי
פסוקים:
ראה
יש'
ה
,
כה.
על
-
כן
-
ט'
בטעמא
(פזר):
ראה
יש'
ה
,
כה.
בבכי
-
ו':
ראה
יש'
טו
,
ה.
אבכה
בבכי
יעזר
-
תירגם
יונתן:
"כמה
דאייתיתי
משריין
על
יעזר
כן
אייתי
קטולין
על
שבמה".
ולשון
המקרא
-
הנביא
אומר:
כעין
קינות
יעזר
יש
לי
לקונן
עליך
,
אַתְ
הגפן
שבמה.
אריוך
דמעתי
-
אֶתְרַוֶּה
בשבילך
דמעה.
יש
תיבה
משמשת
כשתי
תיבות
כעניין
הזה
,
כמו:
"בניי
יצאוני
ואינם"
(יר'
י
,
כ);
"ארץ
הנגב
נתתני"
(יהו'
טו
,
יט);
"דברו
לשלום"
(בר'
לז
,
ד).
קיצך
-
תאנים
וקיץ.
הידד
-
קול
שודדים
ובוזזים.
על
כן
אבכה
בבכי
יעזר
גפן
שבמה
אריוך
דמעתי
-
אשביעך
דמעתי.
כי
על
קיצך
ועל
קצירך
הידד
נפל
-
שאון
של
שודדים
נפל.
"לכל
זמן
ועת
לכל
חפץ"
(קה'
ג
,
א)
-
כשם
שעונת
קציר
התבואה
נקרא
'קציר'
,
כמו
כן
עונת
הברים
,
שעת
בישול
התאינים
,
נקרא
'קיץ'
,
לפי
שאין
מתבשלות
ביחד
אלא
בזו
אחר
זו;
הראשונות
הן
נקראות
"תאיני
הבכורות"
(יר'
כד
,
ב)
,
המאחרות
מן
המאחרות
נקראות
'קייצים'
,
לפי
שהן
מתבשלין
לבסוף;
וזהו
שאמר
הנביא:
כי
על
קיצך
ועל
קצירך
הידד
נפל.
קיצך
-
היא
שעת
הקייץ
,
שהגיע
כבר
זמן
בישול
תאינים.
על
כן
אבכה
-
יאמר
כל
אחד
ואחד
ממואב.
גפן
שבמה
-
שם
מקום;
וחסר
'על'.
אריוך
-
מלה
זרה
,
כי
היו"ד
תחת
הוי"ו
והוי"ו
תחת
ה"א
נח
,
והיא
מלה
זרה.
והכ"ף
-
לנכח
חשבון
,
והיא
מדינת
מואב
הגדולה.
על
קצך
(בנוסחנו:
קיצך)
-
פרי
הקיץ.
הידד
-
זאת
המלה
ידברו
בה
הרומסים
והדורכים.
והנה
ישחת
הפרי
והקציר
בעודנו
רטוב.
על
כן
אבכה
גם
אני
בבכי
יושבי
יעזר
על
גפן
שבמה
,
שהיו
של
ישראל
ועתה
השחיתום
האויבים
,
ואת
חשבון
ואלעלה
,
שהייתם
לישראל
,
ארוה
דמעתי
עליך;
כעניין
"ותשקמו
בדמעות
שליש"
(תה'
פ
,
ו);
כלומר:
שבעתי
וראיתי
דמעות
עליך.
וכ"ף
שלאריוך
-
כמו
יו"ד
"יצאוני"
(יר'
י
,
כ)
,
שפתרונו:
יצאו
ממני.
כי
על
קיצך
ועל
בצירך
(לפנינו:
קצירך)
,
שהיה
לעמי
,
הידד
נפל.
על
כן
אבכה
-
מאמר
הנביא
בלשון
מואב.
גפן
שבמה
-
בבכי
גפן
שבמה;
ובבכי
שזכר
,
עומד
במקום
שנים.
אריוך
דמעתי
-
כנגד
חשבון
ואלעלה
הוא
מדבר
,
ואמר:
ארוה
אותך
דמעתי;
והוא
דרך
הפלגה
,
כאלו
הדמעות
כמטר
שמרוה
הארץ.
ומלת
אריוך
מן
'הדגוש'
,
היו"ד
עי"ן
הפועל
והו"ו
למ"ד
הפועל.
כי
על
קיצך
ועל
קצירך
הידד
נפל
-
בזמן
הקציר
באו
עליהם
האויבים.
והידד
הוא
לשון
קריאה
,
והוא
שצועקים
השוללים
כשיבואו
על
העיר
פתאום;
וכן
הוא
לשון
הדורכים
,
כמו
שכתוב
"הידד
כדורכים
יענה"
(יר'
כה
,
ל).
וקיצך
-
הוא
פירות
הקיץ
,
לחים
ויבשים.
ויונתן
תרגם
הפסוק:
"בכן
כמה
דאייתיתי
משריין
על
יעזר
,
כן
איתיתי
קטולין
על
שבמה.
ותרגום
על
קיצך
ועל
קצירך:
"ועל
חצדך
ועל
קטופך
בזוזין
נפלו"
,
תרגמו
כמו
'קצירך
ובצירך'.
אריוך
-
ארוה
עליך
דמעתי.
קיציך
-
פירות
הקיץ.
הידד
נפל
-
שָכַן
,
כטעם
"על
פני
כל
אחיו
נפל"
(בר'
כה
,
יח);
והטעם
,
שהאויבים
ישללו
וידרכו
ויבצרו
הכל.
והיה
מנהגם
שם
לומר
'הידד'
,
כמו
שאנו
אומרים
'הייא'.
על
כן
אבכה
בבכי
יעזר
-
כל
אחד
מבני
מואב
אומר
כן.
גפן
שבמה
אריוך
דמעתי
-
ארוה
אותך
דמעתי.
והיה
משפטו
לומר:
'אֲרַוֵּך'
,
כמו
'אֲצַוֵּך'
,
'אֲכַסֵּך'
,
אלא
שבא
שלם
,
כמו
"ירויון"
(תה'
לו
,
ט)
,
ובא
היו"ד
במקום
ה"א
של'רוה'.
חשבון
ואלעלה
-
וגם
חשבון
ואלעלה
,
כמו
גפן
שבמה.
כי
על
קיצך
ועל
קצירך
הידד
נפל
-
על
ה'קיץ'
שלך
,
והן
הפירות
המתייבשין
בקיץ
,
כמו
"והקיץ
לאכול
לנערים"
(ראה
ש"ב
טז
,
ב)
,
ועל
הקציר
שלך
,
קול
החיילות
נפל
עליהם
,
שלקחו
אותם.
הידד
הוא
הרמת
קול
הבא
מתוך
עייפות
,
כמו
"הידד
כדורכים
יענה"
(יר'
כה
,
ל)
,
אף
כאן
,
קול
השוללים
שהן
עייפים
לרדוף
ולשלול
מיכן
ומיכן
קורא
הידד.