תנ"ך - הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי־כוש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ה֥וֹי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַהֲרֵי־כֽוּשׁ: (ישעיהו פרק יח פסוק א)

טקסט וניקוד:

הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי־כוּשׁ: (ישעיהו פרק יח פסוק א)

טקסט בלבד:

הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי־כוש: (ישעיהו פרק יח פסוק א)

תיקון קוראים:

הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי־כוש: (ישעיהו פרק יח פסוק א)
יֵי אַרעָא דְּאָתַן לַהּ בִּספִינָן מֵאֲרַע רַחִיקָא וְקִלעֵיהוֹן פְּרִיסִין כְּנִשׁרָא דְטָאֵיס בְּכַנפוֹהִי דְּמֵעֵבַר לְנַהֲרֵי הוֹדּוּ :

צלצל - ל'.

הוי ארץ צלצל כנפים - תירגם יונתן: "דאתן לה בספינן וקלעיהון פריסין כנשרא דטאיס בכנפוהי"; ואני אומר: לפי שהן שרויין במזרח והארץ חמה , העופות נאספים שם והיא מצולצלת בכנפי עופות. ונבואה זו על אוכלוסי גוג ומגוג , כעניין שאמר יחזקאל "פרס כוש ופוט אתם" (יח' לח , ה).

הוי ארץ צלצל כנפים - 'צלצל' הוא גוף העוף. הוי על אותה אומה השוטחת קלעיה ופורסת נסיה בתורני ספינותיה , כנשר הזה המיצל בכנפיו ומגין; הוא העם היושב מעבר לנהרי כוש; הוא סנחריב מלך אשור.

הוי. הוי - לשון קריאה , כמו "הוי הוי ונוסו מארץ צפון" (יר' ג , יח). צלצל כנפים - כפול מ'צל' , שהיא ארץ רחבה. מעבר לנהרי כוש - שם מלכות אשור.

וכאשר מהר פתאום יצא מלאך יי' ויוליך חיל אשור בקלות לאבדון , כן יצאו מלאכים קלים כנשרים , מכל הגוים מארבע כנפות הארץ , להביא מאשור גליות ישראל מהר ובקלות; נמצא כל מפלת אשור על ידי מלאך קל , והוא שאומר: הוי ארץ צלצל כנפים - ארץ המוצללת כולה בצל כנפים , הארץ אשר מעבר לנהרי כוש. צלצל כנפים - לשון "בצל כנפיך יחסיון" (תה' לו , ח); ודרך עופות מרובים כשפורחים יחד מצילים על הארץ; וכן תמצא בארבה מצרים "ויכס את עין... הארץ ותחשך הארץ" (שמ' י , טו) - שהיו מעכבים אור החמה בצל כנפיהם; וכן הוא אומר "והיו (לפנינו: והיה) מטות כנפיו מלא רחב ארצך" (יש' ח , ח) - שכל הארץ יכסו בכנפיהם. וזו הארץ ממה היא מכוסה בצל (כנראה , חסר בכה"י) , מקום שישראל נפוצים שם ולהביאם אליו. והוא שאומר: השלח בים צירים , ובכלי גמא הקלים מאד על פני מים , לאמר: לכו מלאכים קלים כנשרים אל גוי ממשך ונסחב בבזיון מגוי אל גוי , ומורט בתלישת שער ראשו דרך סחיבה ומשיכה , להביאו אלי. והיכן תלכו אחריו? אל עם נורא על כל סביביו , יגשו הלאה וינוסו מפחדו , הוא העם שהגלהו; גוי שהוא קיא ובזיון; כמו "נפש שבעה תבוס נפת" (מש' כז , ז); אשר בזאו נהרי כוש ארצו - מַעֲבָר להם; והביאוהו אלי. ומהיכן יצאו אותן המלאכים? כל ישבי תבל ושכני ארץ , כעת נשוא נס - שאשא אליכם נסי בהרים , תראו - הוו זהירים לראות ולשמוע כעת שאתקע אליכם בשופר להסיעכם , ותזרזו לילך לאלתר בשליחותי לילך ולהביאו; והוא שיעורר רוח כל הגוים לילך ולהביא את ישראל אליו , כענין "והביאו את כל אחיכם מכל הגוים" (יש' סו , כ).

הוי ארץ צלצל כנפים - אחר שזכר הישועה אשר היתה בימי חזקיהו , זכר הישועה שעתידה להיות בימות המשיח. ואמר הוי , והוא לשון קריאה , קרא כנגד הארץ ההיא אשר מעבר לנהרי כוש. וקראה צלצל הכנפים , לרוב הספינות אשר בה; כי בפרש הקלעים בה ידמו לכנפים , וילכו בה כמו העוף יעוף בכנפיו , והקלעים יעשו צל. וכן תרגם יונתן: "ווי ארעא דאתו לה בספינן מארע רחיקא וקליעהא פרישן כנישרא דטאיס בכנפוהי דמעבר לנהרי הודו".

הוי ארץ צלצל כנפים - זאת הארץ אשר מעבר לנהרי כוש היתה ידועה אצלם. וקראה צלצל כנפים , על היות שם אניות וספינות רבות שבהן קלעים עושים צל , כי היא יושבת על נהרות רבות , כמו שאמר: מעבר לנהרי כוש; ולכן ענינה לשלוח בים שלוחים באניות קלות עשויות מכלי גמא; וכי כל הנהרות הולכים אל הים , וכן ענינה שתמיד שוטפים אותה הנהרות , כדרך כל עיר יושבת על נהר. וקרא זה הגוי גוי ממושך ומורט , מפני שענינו שמעט מעט , פעמים רבות , יבוסו ויבוזו נהרות את ארצו , אבל עם כל זה הם עם נורא ועז. והעולה מזה שזאת הארץ , כלומר שהיא בעבר הרחוק , כלומר: מהנהר והלאה , היה העם שבה , לרֹב גבורתו וגאותו וגאונו , שולח תמיד שלוחים ומלאכים אל גוי ידוע אצלם , שהיה יושב מהנהר. והנה כי אותה הארץ היתה מעבידה ומציקה אל זה הגוי יום יום , והשם רצה שסנחריב ישחית הארץ ההיא , ולכן התנבא גם על זאת הארץ , ואמר: הוי וגו'. אבל אחר כך יפל סנחריב , ויתנשא השם כי יושיע ירושלם ויהודה , ועל זה אמר: כל יושבי תבל ושוכני ארץ וגו'. ואמר הנביא , כי אמר יי' אליו וגלה לו סודו , שרצונו יתברך שישקוט ויביט במכונו , כטעם "ממכון שבתו השגיח" (תה' לג , יד) , כלומר , שיביט בכל זה הזדון שיעשה סנחריב ומה שהוא עולה ומצליח , ולכן יכריתהו ויאבדהו , כמו שאמר: וכרת וגו'. ואולם אלה הדמיונים שאמר: כחם צח עלי אור כעב טל בחום קציר - הטעם: ענינים שהם סבות עוזרות לבשול התבואות והפירות , כאשר נהוג באביב , כי אז הזמן חם וצח עלי אור , כלומר: עם אור שמש חזק , וכן עב טל , וכן חם קציר; וכל זה משל , כי כמו זה היה ענין סנחריב; עד שיהיה קרוב לעשות פרי ותבואות וקרוב עת הקציר , רק שהשם יביט לזה , הנה הוא יתברך לפני קציר וגו' וכרת וגו'. גם דרך משלים ודמיונים אמר: כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה - כלומר: כי טרם שהשלם הפרח ושבסר הגמל , יהיה נצה , אז ימהר וכרת הזלזלים - וזה סוג אל אשכולות הענבים והשבולים מן התבואות , וכן הפירות כלם , ובכלל , לכל צמח ופרי שאינו מבושל , לפי שהזוללים אוכלים אותם. והנטישות הם הענפים , והטעם: לא יניח שיתבשל הפרי; והכל משל לאבדן סנחריב ועמו בלא יומו. ועליו ועל עמו שהיו כולם פגרים מתים (ראה יש' לז , לו) , אמר: יעזבו יחדו וגו'. וטעם וקץ ותחרף - שמוש פעל מ'קיץ' ו'חרף'. ולכן בעת הזאת , הנה זה הגוי הנזכר למעלה , גוי ועם ממושך ומורט , כי ראו נפלאות השם , שהוא יתברך השחית את הארץ המכונה צלצל כנפים המציקה להם , וגם אחר כן השחית את סנחריב המציק לכל העולם , והוא יתברך הושיע ירושלם ויהודה , לכן יובל שי ומנחה ליי' צבאות אל הר ציון מזה העם; כי אמרו עם ממושך וגו' - טעמו: מֵעַם , כמו ומעם נורא; וגם הם עצמם יהיו שי ומנחה , כי הם עצמם יבאו לעבוד את ישראל והמקדש , כל שכן שישאו כסף ומנחות למקדש.

הוי ארץ צלצל כנפים - זו הנבואה על גוג ומגוג; וסמך מלחמת גוג ומגוג למלחמת סנחריב , שכמו שעשה לסנחריב עתיד לעשות לגוג ומגוג. וקורא אותה צלצל כנפים מרוב חיילותיה , שדימה אותן לעופות.
ריכוז קישורים