תנ"ך - הוי
ארץ
צלצל
כנפים
אשר
מעבר
לנהרי־כוש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ה֥וֹי
אֶ֖רֶץ
צִלְצַ֣ל
כְּנָפָ֑יִם
אֲשֶׁ֥ר
מֵעֵ֖בֶר
לְנַהֲרֵי־כֽוּשׁ:
(ישעיהו פרק יח פסוק א)
הוֹי
אֶרֶץ
צִלְצַל
כְּנָפָיִם
אֲשֶׁר
מֵעֵבֶר
לְנַהֲרֵי־כוּשׁ:
(ישעיהו פרק יח פסוק א)
הוי
ארץ
צלצל
כנפים
אשר
מעבר
לנהרי־כוש:
(ישעיהו פרק יח פסוק א)
הוי
ארץ
צלצל
כנפים
אשר
מעבר
לנהרי־כוש:
(ישעיהו פרק יח פסוק א)
יֵי
אַרעָא
דְּאָתַן
לַהּ
בִּספִינָן
מֵאֲרַע
רַחִיקָא
וְקִלעֵיהוֹן
פְּרִיסִין
כְּנִשׁרָא
דְטָאֵיס
בְּכַנפוֹהִי
דְּמֵעֵבַר
לְנַהֲרֵי
הוֹדּוּ
:
הוי
ארץ
צלצל
כנפים
-
תירגם
יונתן:
"דאתן
לה
בספינן
וקלעיהון
פריסין
כנשרא
דטאיס
בכנפוהי";
ואני
אומר:
לפי
שהן
שרויין
במזרח
והארץ
חמה
,
העופות
נאספים
שם
והיא
מצולצלת
בכנפי
עופות.
ונבואה
זו
על
אוכלוסי
גוג
ומגוג
,
כעניין
שאמר
יחזקאל
"פרס
כוש
ופוט
אתם"
(יח'
לח
,
ה).
הוי
ארץ
צלצל
כנפים
-
'צלצל'
הוא
גוף
העוף.
הוי
על
אותה
אומה
השוטחת
קלעיה
ופורסת
נסיה
בתורני
ספינותיה
,
כנשר
הזה
המיצל
בכנפיו
ומגין;
הוא
העם
היושב
מעבר
לנהרי
כוש;
הוא
סנחריב
מלך
אשור.
הוי.
הוי
-
לשון
קריאה
,
כמו
"הוי
הוי
ונוסו
מארץ
צפון"
(יר'
ג
,
יח).
צלצל
כנפים
-
כפול
מ'צל'
,
שהיא
ארץ
רחבה.
מעבר
לנהרי
כוש
-
שם
מלכות
אשור.
וכאשר
מהר
פתאום
יצא
מלאך
יי'
ויוליך
חיל
אשור
בקלות
לאבדון
,
כן
יצאו
מלאכים
קלים
כנשרים
,
מכל
הגוים
מארבע
כנפות
הארץ
,
להביא
מאשור
גליות
ישראל
מהר
ובקלות;
נמצא
כל
מפלת
אשור
על
ידי
מלאך
קל
,
והוא
שאומר:
הוי
ארץ
צלצל
כנפים
-
ארץ
המוצללת
כולה
בצל
כנפים
,
הארץ
אשר
מעבר
לנהרי
כוש.
צלצל
כנפים
-
לשון
"בצל
כנפיך
יחסיון"
(תה'
לו
,
ח);
ודרך
עופות
מרובים
כשפורחים
יחד
מצילים
על
הארץ;
וכן
תמצא
בארבה
מצרים
"ויכס
את
עין...
הארץ
ותחשך
הארץ"
(שמ'
י
,
טו)
-
שהיו
מעכבים
אור
החמה
בצל
כנפיהם;
וכן
הוא
אומר
"והיו
(לפנינו:
והיה)
מטות
כנפיו
מלא
רחב
ארצך"
(יש'
ח
,
ח)
-
שכל
הארץ
יכסו
בכנפיהם.
וזו
הארץ
ממה
היא
מכוסה
בצל
(כנראה
,
חסר
בכה"י)
,
מקום
שישראל
נפוצים
שם
ולהביאם
אליו.
והוא
שאומר:
השלח
בים
צירים
,
ובכלי
גמא
הקלים
מאד
על
פני
מים
,
לאמר:
לכו
מלאכים
קלים
כנשרים
אל
גוי
ממשך
ונסחב
בבזיון
מגוי
אל
גוי
,
ומורט
בתלישת
שער
ראשו
דרך
סחיבה
ומשיכה
,
להביאו
אלי.
והיכן
תלכו
אחריו?
אל
עם
נורא
על
כל
סביביו
,
יגשו
הלאה
וינוסו
מפחדו
,
הוא
העם
שהגלהו;
גוי
שהוא
קיא
ובזיון;
כמו
"נפש
שבעה
תבוס
נפת"
(מש'
כז
,
ז);
אשר
בזאו
נהרי
כוש
ארצו
-
מַעֲבָר
להם;
והביאוהו
אלי.
ומהיכן
יצאו
אותן
המלאכים?
כל
ישבי
תבל
ושכני
ארץ
,
כעת
נשוא
נס
-
שאשא
אליכם
נסי
בהרים
,
תראו
-
הוו
זהירים
לראות
ולשמוע
כעת
שאתקע
אליכם
בשופר
להסיעכם
,
ותזרזו
לילך
לאלתר
בשליחותי
לילך
ולהביאו;
והוא
שיעורר
רוח
כל
הגוים
לילך
ולהביא
את
ישראל
אליו
,
כענין
"והביאו
את
כל
אחיכם
מכל
הגוים"
(יש'
סו
,
כ).
הוי
ארץ
צלצל
כנפים
-
אחר
שזכר
הישועה
אשר
היתה
בימי
חזקיהו
,
זכר
הישועה
שעתידה
להיות
בימות
המשיח.
ואמר
הוי
,
והוא
לשון
קריאה
,
קרא
כנגד
הארץ
ההיא
אשר
מעבר
לנהרי
כוש.
וקראה
צלצל
הכנפים
,
לרוב
הספינות
אשר
בה;
כי
בפרש
הקלעים
בה
ידמו
לכנפים
,
וילכו
בה
כמו
העוף
יעוף
בכנפיו
,
והקלעים
יעשו
צל.
וכן
תרגם
יונתן:
"ווי
ארעא
דאתו
לה
בספינן
מארע
רחיקא
וקליעהא
פרישן
כנישרא
דטאיס
בכנפוהי
דמעבר
לנהרי
הודו".
הוי
ארץ
צלצל
כנפים
-
זאת
הארץ
אשר
מעבר
לנהרי
כוש
היתה
ידועה
אצלם.
וקראה
צלצל
כנפים
,
על
היות
שם
אניות
וספינות
רבות
שבהן
קלעים
עושים
צל
,
כי
היא
יושבת
על
נהרות
רבות
,
כמו
שאמר:
מעבר
לנהרי
כוש;
ולכן
ענינה
לשלוח
בים
שלוחים
באניות
קלות
עשויות
מכלי
גמא;
וכי
כל
הנהרות
הולכים
אל
הים
,
וכן
ענינה
שתמיד
שוטפים
אותה
הנהרות
,
כדרך
כל
עיר
יושבת
על
נהר.
וקרא
זה
הגוי
גוי
ממושך
ומורט
,
מפני
שענינו
שמעט
מעט
,
פעמים
רבות
,
יבוסו
ויבוזו
נהרות
את
ארצו
,
אבל
עם
כל
זה
הם
עם
נורא
ועז.
והעולה
מזה
שזאת
הארץ
,
כלומר
שהיא
בעבר
הרחוק
,
כלומר:
מהנהר
והלאה
,
היה
העם
שבה
,
לרֹב
גבורתו
וגאותו
וגאונו
,
שולח
תמיד
שלוחים
ומלאכים
אל
גוי
ידוע
אצלם
,
שהיה
יושב
מהנהר.
והנה
כי
אותה
הארץ
היתה
מעבידה
ומציקה
אל
זה
הגוי
יום
יום
,
והשם
רצה
שסנחריב
ישחית
הארץ
ההיא
,
ולכן
התנבא
גם
על
זאת
הארץ
,
ואמר:
הוי
וגו'.
אבל
אחר
כך
יפל
סנחריב
,
ויתנשא
השם
כי
יושיע
ירושלם
ויהודה
,
ועל
זה
אמר:
כל
יושבי
תבל
ושוכני
ארץ
וגו'.
ואמר
הנביא
,
כי
אמר
יי'
אליו
וגלה
לו
סודו
,
שרצונו
יתברך
שישקוט
ויביט
במכונו
,
כטעם
"ממכון
שבתו
השגיח"
(תה'
לג
,
יד)
,
כלומר
,
שיביט
בכל
זה
הזדון
שיעשה
סנחריב
ומה
שהוא
עולה
ומצליח
,
ולכן
יכריתהו
ויאבדהו
,
כמו
שאמר:
וכרת
וגו'.
ואולם
אלה
הדמיונים
שאמר:
כחם
צח
עלי
אור
כעב
טל
בחום
קציר
-
הטעם:
ענינים
שהם
סבות
עוזרות
לבשול
התבואות
והפירות
,
כאשר
נהוג
באביב
,
כי
אז
הזמן
חם
וצח
עלי
אור
,
כלומר:
עם
אור
שמש
חזק
,
וכן
עב
טל
,
וכן
חם
קציר;
וכל
זה
משל
,
כי
כמו
זה
היה
ענין
סנחריב;
עד
שיהיה
קרוב
לעשות
פרי
ותבואות
וקרוב
עת
הקציר
,
רק
שהשם
יביט
לזה
,
הנה
הוא
יתברך
לפני
קציר
וגו'
וכרת
וגו'.
גם
דרך
משלים
ודמיונים
אמר:
כי
לפני
קציר
כתם
פרח
ובסר
גמל
יהיה
נצה
-
כלומר:
כי
טרם
שהשלם
הפרח
ושבסר
הגמל
,
יהיה
נצה
,
אז
ימהר
וכרת
הזלזלים
-
וזה
סוג
אל
אשכולות
הענבים
והשבולים
מן
התבואות
,
וכן
הפירות
כלם
,
ובכלל
,
לכל
צמח
ופרי
שאינו
מבושל
,
לפי
שהזוללים
אוכלים
אותם.
והנטישות
הם
הענפים
,
והטעם:
לא
יניח
שיתבשל
הפרי;
והכל
משל
לאבדן
סנחריב
ועמו
בלא
יומו.
ועליו
ועל
עמו
שהיו
כולם
פגרים
מתים
(ראה
יש'
לז
,
לו)
,
אמר:
יעזבו
יחדו
וגו'.
וטעם
וקץ
ותחרף
-
שמוש
פעל
מ'קיץ'
ו'חרף'.
ולכן
בעת
הזאת
,
הנה
זה
הגוי
הנזכר
למעלה
,
גוי
ועם
ממושך
ומורט
,
כי
ראו
נפלאות
השם
,
שהוא
יתברך
השחית
את
הארץ
המכונה
צלצל
כנפים
המציקה
להם
,
וגם
אחר
כן
השחית
את
סנחריב
המציק
לכל
העולם
,
והוא
יתברך
הושיע
ירושלם
ויהודה
,
לכן
יובל
שי
ומנחה
ליי'
צבאות
אל
הר
ציון
מזה
העם;
כי
אמרו
עם
ממושך
וגו'
-
טעמו:
מֵעַם
,
כמו
ומעם
נורא;
וגם
הם
עצמם
יהיו
שי
ומנחה
,
כי
הם
עצמם
יבאו
לעבוד
את
ישראל
והמקדש
,
כל
שכן
שישאו
כסף
ומנחות
למקדש.
הוי
ארץ
צלצל
כנפים
-
זו
הנבואה
על
גוג
ומגוג;
וסמך
מלחמת
גוג
ומגוג
למלחמת
סנחריב
,
שכמו
שעשה
לסנחריב
עתיד
לעשות
לגוג
ומגוג.
וקורא
אותה
צלצל
כנפים
מרוב
חיילותיה
,
שדימה
אותן
לעופות.