תנ"ך - כל־ישבי תבל ושכני ארץ כנשא־נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ: ס (ישעיהו פרק יח פסוק ג)

טקסט וניקוד:

כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא־נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ: ס (ישעיהו פרק יח פסוק ג)

טקסט בלבד:

כל־ישבי תבל ושכני ארץ כנשא־נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו: ס (ישעיהו פרק יח פסוק ג)

תיקון קוראים:

כל־ישבי תבל ושכני ארץ כנשא־נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו: ס (ישעיהו פרק יח פסוק ג)
כָּל דְּיָתְבִין בְּתֵבֵל וּדשָׁרַן בְּאַרעָא כְּמִזקַף אָת עַל טוּרַיָא תִּחזוֹן אָתָא וּכמִתקַע שׁוֹפָרָא תִּשׁמְעוּן פּוּרקָן :

כנשא - ל'; וכתקע - ל' וחס'.

כל יושבי תבל וגו' - אינכם צריכים לשלוח צירים על כך , כי כנשוא נס בהרים , תראו בהקבץ הגליות , וכתקוע שופר תשמעו.

כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו - לראות מרחוק תיראו. וכתקוע שופר להשמיע לרבים תשמעו - בניסים שאני עושה להם מסנחריב , תראו ותשמעו כנס על ההרים וכקול שופר.

כל - הטעם: כאילו נס נישא על כל הארץ. וכתקוע שופר - לדעת מעשה השם במחנה סנחריב.

וכאשר מהר פתאום יצא מלאך יי' ויוליך חיל אשור בקלות לאבדון , כן יצאו מלאכים קלים כנשרים , מכל הגוים מארבע כנפות הארץ , להביא מאשור גליות ישראל מהר ובקלות; נמצא כל מפלת אשור על ידי מלאך קל , והוא שאומר: הוי ארץ צלצל כנפים - ארץ המוצללת כולה בצל כנפים , הארץ אשר מעבר לנהרי כוש. צלצל כנפים - לשון "בצל כנפיך יחסיון" (תה' לו , ח); ודרך עופות מרובים כשפורחים יחד מצילים על הארץ; וכן תמצא בארבה מצרים "ויכס את עין... הארץ ותחשך הארץ" (שמ' י , טו) - שהיו מעכבים אור החמה בצל כנפיהם; וכן הוא אומר "והיו (לפנינו: והיה) מטות כנפיו מלא רחב ארצך" (יש' ח , ח) - שכל הארץ יכסו בכנפיהם. וזו הארץ ממה היא מכוסה בצל (כנראה , חסר בכה"י) , מקום שישראל נפוצים שם ולהביאם אליו. והוא שאומר: השלח בים צירים , ובכלי גמא הקלים מאד על פני מים , לאמר: לכו מלאכים קלים כנשרים אל גוי ממשך ונסחב בבזיון מגוי אל גוי , ומורט בתלישת שער ראשו דרך סחיבה ומשיכה , להביאו אלי. והיכן תלכו אחריו? אל עם נורא על כל סביביו , יגשו הלאה וינוסו מפחדו , הוא העם שהגלהו; גוי שהוא קיא ובזיון; כמו "נפש שבעה תבוס נפת" (מש' כז , ז); אשר בזאו נהרי כוש ארצו - מַעֲבָר להם; והביאוהו אלי. ומהיכן יצאו אותן המלאכים? כל ישבי תבל ושכני ארץ , כעת נשוא נס - שאשא אליכם נסי בהרים , תראו - הוו זהירים לראות ולשמוע כעת שאתקע אליכם בשופר להסיעכם , ותזרזו לילך לאלתר בשליחותי לילך ולהביאו; והוא שיעורר רוח כל הגוים לילך ולהביא את ישראל אליו , כענין "והביאו את כל אחיכם מכל הגוים" (יש' סו , כ).

כל יושבי תבל - כמו שיעשה זה "אשר מעבר לנהרי כוש" (לעיל , א) , תעשו כולכם. כנשוא נס הרים - כמו שאמר "ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל" (יש' יא , יב). וכתקוע שופר - כמו שאמר "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" (יש' כז , יג). זה דרך משל: כשירצה אדם לקבץ עם , ישא נס בהרים , כדי שיראו הנס למרחוק ויבואו; וכן יתקע בשופר , וישמעו הקול למרחוק ויבאו; כן יקבצו בני ישראל אל ארצם מפה ומפה בעת הישועה , וכן הגוים יביאו אותם ויקבצום , כאלו נשאו להם נס ותקעו להם בשופר.

הוי ארץ צלצל כנפים - זאת הארץ אשר מעבר לנהרי כוש היתה ידועה אצלם. וקראה צלצל כנפים , על היות שם אניות וספינות רבות שבהן קלעים עושים צל , כי היא יושבת על נהרות רבות , כמו שאמר: מעבר לנהרי כוש; ולכן ענינה לשלוח בים שלוחים באניות קלות עשויות מכלי גמא; וכי כל הנהרות הולכים אל הים , וכן ענינה שתמיד שוטפים אותה הנהרות , כדרך כל עיר יושבת על נהר. וקרא זה הגוי גוי ממושך ומורט , מפני שענינו שמעט מעט , פעמים רבות , יבוסו ויבוזו נהרות את ארצו , אבל עם כל זה הם עם נורא ועז. והעולה מזה שזאת הארץ , כלומר שהיא בעבר הרחוק , כלומר: מהנהר והלאה , היה העם שבה , לרֹב גבורתו וגאותו וגאונו , שולח תמיד שלוחים ומלאכים אל גוי ידוע אצלם , שהיה יושב מהנהר. והנה כי אותה הארץ היתה מעבידה ומציקה אל זה הגוי יום יום , והשם רצה שסנחריב ישחית הארץ ההיא , ולכן התנבא גם על זאת הארץ , ואמר: הוי וגו'. אבל אחר כך יפל סנחריב , ויתנשא השם כי יושיע ירושלם ויהודה , ועל זה אמר: כל יושבי תבל ושוכני ארץ וגו'. ואמר הנביא , כי אמר יי' אליו וגלה לו סודו , שרצונו יתברך שישקוט ויביט במכונו , כטעם "ממכון שבתו השגיח" (תה' לג , יד) , כלומר , שיביט בכל זה הזדון שיעשה סנחריב ומה שהוא עולה ומצליח , ולכן יכריתהו ויאבדהו , כמו שאמר: וכרת וגו'. ואולם אלה הדמיונים שאמר: כחם צח עלי אור כעב טל בחום קציר - הטעם: ענינים שהם סבות עוזרות לבשול התבואות והפירות , כאשר נהוג באביב , כי אז הזמן חם וצח עלי אור , כלומר: עם אור שמש חזק , וכן עב טל , וכן חם קציר; וכל זה משל , כי כמו זה היה ענין סנחריב; עד שיהיה קרוב לעשות פרי ותבואות וקרוב עת הקציר , רק שהשם יביט לזה , הנה הוא יתברך לפני קציר וגו' וכרת וגו'. גם דרך משלים ודמיונים אמר: כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה - כלומר: כי טרם שהשלם הפרח ושבסר הגמל , יהיה נצה , אז ימהר וכרת הזלזלים - וזה סוג אל אשכולות הענבים והשבולים מן התבואות , וכן הפירות כלם , ובכלל , לכל צמח ופרי שאינו מבושל , לפי שהזוללים אוכלים אותם. והנטישות הם הענפים , והטעם: לא יניח שיתבשל הפרי; והכל משל לאבדן סנחריב ועמו בלא יומו. ועליו ועל עמו שהיו כולם פגרים מתים (ראה יש' לז , לו) , אמר: יעזבו יחדו וגו'. וטעם וקץ ותחרף - שמוש פעל מ'קיץ' ו'חרף'. ולכן בעת הזאת , הנה זה הגוי הנזכר למעלה , גוי ועם ממושך ומורט , כי ראו נפלאות השם , שהוא יתברך השחית את הארץ המכונה צלצל כנפים המציקה להם , וגם אחר כן השחית את סנחריב המציק לכל העולם , והוא יתברך הושיע ירושלם ויהודה , לכן יובל שי ומנחה ליי' צבאות אל הר ציון מזה העם; כי אמרו עם ממושך וגו' - טעמו: מֵעַם , כמו ומעם נורא; וגם הם עצמם יהיו שי ומנחה , כי הם עצמם יבאו לעבוד את ישראל והמקדש , כל שכן שישאו כסף ומנחות למקדש.

אמר הבורא: כל יושבי תבל ושוכני ארץ , שנתקבצתם על ישראל להלחם עליהם , כשאשא נס על ההרים , שיהיה רמז לקיבוץ כל הגליות , תראו שאתקע בשופר לקבצם , תשמעו ותדעו כי אני גואל אותם.
ריכוז קישורים