תנ"ך - כי כה אמר ה' אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי־אור כעב טל בחם קציר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אֶשְׁקֳוטָ֖ה וְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר: (ישעיהו פרק יח פסוק ד)

טקסט וניקוד:

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי אֶשְׁקֳוטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי־אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר: (ישעיהו פרק יח פסוק ד)

טקסט בלבד:

כי כה אמר ה' אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי־אור כעב טל בחם קציר: (ישעיהו פרק יח פסוק ד)

תיקון קוראים:

כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי־אור כעב טל בחם קציר: (ישעיהו פרק יח פסוק ד)
אֲרֵי כִדנָן אֲמַר יְיָ לִי אֲנִיחַ לְעַמִי יִשׂרָאֵל וְאַשׁקֵיט לְהוֹן וְאַתרְעִי מִמְדוֹר קֻדשִׁי לְאֵטָבָא לְהוֹן בִּרכָן וְנֶחָמָן אַיתִי לְהוֹן בִּפרִיעַ כִּשׁחֵין פְּצִיחַ עַל שְׁמַשׁ כַּעֲנַן טַל בִּשׁחֵין חֲצָד :

כי כה אמר יי' - כ"י: ראה יש' ח , יא. כה אמר יי' אלי - ד' (בסיפרא): יש' ח , יא; יח , ד; כא , טז; לא , ד. אשקוטה - ג' מלא (בלישנא): יש' יח , ד; סב , א; איוב ג , יג. כחם - ד': בר' יח , א; ש"א יא , ט; ש"ב ד , ה; יש' יח , ד.

כה אמר יי' אלי - ד'; אשקוטה - ג' מל'; במכוני - ל'; בחם - ל' וחס'.

אשקטה מתשלום שכרו של עשו , ואפנה מכל עסקיי , ואביטה במכוני להטיב לו. כחום צח עלי אור - יאיר ויבהיק כחום שמש צח על ירק , כמו "ללקט אורות" (מ"ב ד , לט). כעב טל - שהקוצרים מתאוים לו להשיב נפש בחום קציר.

כי כה אמר יי' אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחום צח עלי אור - כה אמר יי': אשקיט ואניח לעמי ישראל , ואביטה להטיב להם , ונחמות אביא להם מהרה , ויזהירו ויתענגו בטובי כחום צח - ברור , בתקופת תמוז , כזוהר הרקיע בטהרתו. עלי אור - זה השמש , כי אז יצא השמש בטהרתו , בגבורתו. דבר אחר: אשקוטה ואביטה במכוני - זהו שאמר הכתוב "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקט עד יצא כנוגה צדקה" (יש' סב , א); כי כה אמר יי' אלי: איך אשקוט בהביטי במכוני אשר הוא חרב? לא אשקוט עד אשר יצא אורו כחום צח עלי אור , ויתענגו בו ישראל כאשר יתענג האדם בעב טל כשהחמה בחזקתה בזמן קציר "כצנת שלג ביום קציר" (מש' כה , יג). דבר אחר: אשקוטה ואביטה במכוני כחום צח עלי אור - כחמה צלולה הזורחת לאחר ירידת גשמים ומבשלת את הפירות; הוא אור הוא גשם , כמה דתימר "ועתה לא ראו אור" (איוב לז , כא); וכן "כי טל אורות טלך" (יש' כו , יט); כעב טל ביום (בנוסחנו: בחם) קציר - שכשמחממת החמה את הקוצרים ובא עליהם עב טל ומצננם והם שמחים , כן אהיה בעשותי שפטים במלך אשור , וניחמתי בו.

כי. טעם אשקוטה - על השכינה שעמדה. ואביטה - ואראה. מכוני - היא ירושלם. כחם - אויר. עלי אור - אחר הגשם , כמו "יפיץ ענן אורו" (איוב לז , יא); כי השמש הנקרא 'אור' , גם כן הירח , כי כן כתוב "לעושה אורים גדולים" (תה' קלו , ז) , הם סבת הגשם במאמר השם (ראה פירושו בר' ב , ו).

אשקטה ואנוח מאויבי ואשיב נקם לצרי , כענין "והניחותי חמתי בך... ושקטתי ולא אכעוס עוד" (יח' טז , מב); "וחמת המלך שככה" (אס' ז , י). ואביטה במכוני - ארץ ישראל , שכתוב בה "מכון לשבתך" (שמ' טו , יז) , להטיב לה , כענין "ארץ אשר יי' אלהיך דרש אתה תמיד עיני יי' אלהיך בה" (דב' יא , יב) , כעת היות לה חום צח ויבש וצמא במקום אור , שאור היום יהיה לה לשרב ויובש; כענין "נהפך לשדי בחרבני קיץ" (תה' לב , ד). צח - כמו "צחה צמא" (יש' ה , יג); "צחיחה" (תה' סח , ז). אהיה לה כעב טל בחם קציר להפריחה ולהרטיבה , כענין "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" (הו' יד , ו); ומליצת החום הצח המיבשו מפורשת בצדו.

כי כה אמר יי' אשקטה - [כתוב בוי"ו , וקרי בלא וי"ו , בחטף קמץ הקו"ף; ואחת היא.] אמר הנביא: אז בבוא הגואל , אנוח ואשקוט מהמייתי עליהם כמו שאמר "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנוגה צדקה" (יש' סב , א); ואז כשיצא כנוגה צדקה , אשקטה ואביטה במכוני - והוא בית המקדש , אביט בו לטובה. כחום צח עלי אור - כמו שיהיה לטובה חום צח ובהיר עלי אור , והוא המטר , כמו "יפיץ ענן אורו" (איוב לז , יא); כי כשיהיה השמש בהיר על הארץ אחר המטר , הוא יפה וטוב לצמחים , כמו שאמר "מנוגה וממטר דשא מארץ" (ש"ב כג , ד). וכן עב טל בחום קציר הוא טוב , כי בעת הקציר יהיה החום גדול , וכשתעבור עב טל , יהיה טוב לבני העולם לקרר האויר. ואמר טל ולא אמר 'מטר' , כי המטר יזיק לקציר , אבל הטל ייטיב ולא יזיק.

הוי ארץ צלצל כנפים - זאת הארץ אשר מעבר לנהרי כוש היתה ידועה אצלם. וקראה צלצל כנפים , על היות שם אניות וספינות רבות שבהן קלעים עושים צל , כי היא יושבת על נהרות רבות , כמו שאמר: מעבר לנהרי כוש; ולכן ענינה לשלוח בים שלוחים באניות קלות עשויות מכלי גמא; וכי כל הנהרות הולכים אל הים , וכן ענינה שתמיד שוטפים אותה הנהרות , כדרך כל עיר יושבת על נהר. וקרא זה הגוי גוי ממושך ומורט , מפני שענינו שמעט מעט , פעמים רבות , יבוסו ויבוזו נהרות את ארצו , אבל עם כל זה הם עם נורא ועז. והעולה מזה שזאת הארץ , כלומר שהיא בעבר הרחוק , כלומר: מהנהר והלאה , היה העם שבה , לרֹב גבורתו וגאותו וגאונו , שולח תמיד שלוחים ומלאכים אל גוי ידוע אצלם , שהיה יושב מהנהר. והנה כי אותה הארץ היתה מעבידה ומציקה אל זה הגוי יום יום , והשם רצה שסנחריב ישחית הארץ ההיא , ולכן התנבא גם על זאת הארץ , ואמר: הוי וגו'. אבל אחר כך יפל סנחריב , ויתנשא השם כי יושיע ירושלם ויהודה , ועל זה אמר: כל יושבי תבל ושוכני ארץ וגו'. ואמר הנביא , כי אמר יי' אליו וגלה לו סודו , שרצונו יתברך שישקוט ויביט במכונו , כטעם "ממכון שבתו השגיח" (תה' לג , יד) , כלומר , שיביט בכל זה הזדון שיעשה סנחריב ומה שהוא עולה ומצליח , ולכן יכריתהו ויאבדהו , כמו שאמר: וכרת וגו'. ואולם אלה הדמיונים שאמר: כחם צח עלי אור כעב טל בחום קציר - הטעם: ענינים שהם סבות עוזרות לבשול התבואות והפירות , כאשר נהוג באביב , כי אז הזמן חם וצח עלי אור , כלומר: עם אור שמש חזק , וכן עב טל , וכן חם קציר; וכל זה משל , כי כמו זה היה ענין סנחריב; עד שיהיה קרוב לעשות פרי ותבואות וקרוב עת הקציר , רק שהשם יביט לזה , הנה הוא יתברך לפני קציר וגו' וכרת וגו'. גם דרך משלים ודמיונים אמר: כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה - כלומר: כי טרם שהשלם הפרח ושבסר הגמל , יהיה נצה , אז ימהר וכרת הזלזלים - וזה סוג אל אשכולות הענבים והשבולים מן התבואות , וכן הפירות כלם , ובכלל , לכל צמח ופרי שאינו מבושל , לפי שהזוללים אוכלים אותם. והנטישות הם הענפים , והטעם: לא יניח שיתבשל הפרי; והכל משל לאבדן סנחריב ועמו בלא יומו. ועליו ועל עמו שהיו כולם פגרים מתים (ראה יש' לז , לו) , אמר: יעזבו יחדו וגו'. וטעם וקץ ותחרף - שמוש פעל מ'קיץ' ו'חרף'. ולכן בעת הזאת , הנה זה הגוי הנזכר למעלה , גוי ועם ממושך ומורט , כי ראו נפלאות השם , שהוא יתברך השחית את הארץ המכונה צלצל כנפים המציקה להם , וגם אחר כן השחית את סנחריב המציק לכל העולם , והוא יתברך הושיע ירושלם ויהודה , לכן יובל שי ומנחה ליי' צבאות אל הר ציון מזה העם; כי אמרו עם ממושך וגו' - טעמו: מֵעַם , כמו ומעם נורא; וגם הם עצמם יהיו שי ומנחה , כי הם עצמם יבאו לעבוד את ישראל והמקדש , כל שכן שישאו כסף ומנחות למקדש.

אומר הנביא: כי כה אמר יי': אני אשקטה ואפנה מכל מעשיי , ואביטה בירושלם שהוא מכוני , שהוא דומה כחום צח - שהוא בהיר וחזק עלי אור ומיבשו. אור - הוא עשב וירק , כמו "ללקט אורות" (מ"ב ד , לט) , שהוא 'ירקות'. ואני אהיה עליו כעב טל ביום (בנוסחנו: בחם) קציר - שאותו העב הוא נוח לשרב , אבל עב שלגשם קשה הוא ביום קציר; בעבור זה אומר: כעב טל.
ריכוז קישורים