תנ"ך - משא
מדבר־ים
כסופות
בנגב
לחלף
ממדבר
בא
מארץ
נוראה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַשָּׂ֖א
מִדְבַּר־יָ֑ם
כְּסוּפ֤וֹת
בַּנֶּ֙גֶב֙
לַחֲלֹ֔ף
מִמִּדְבָּ֣ר
בָּ֔א
מֵאֶ֖רֶץ
נוֹרָאָֽה:
(ישעיהו פרק כא פסוק א)
מַשָּׂא
מִדְבַּר־יָם
כְּסוּפוֹת
בַּנֶּגֶב
לַחֲלֹף
מִמִּדְבָּר
בָּא
מֵאֶרֶץ
נוֹרָאָה:
(ישעיהו פרק כא פסוק א)
משא
מדבר־ים
כסופות
בנגב
לחלף
ממדבר
בא
מארץ
נוראה:
(ישעיהו פרק כא פסוק א)
משא
מדבר־ים
כסופות
בנגב
לחלף
ממדבר
בא
מארץ
נוראה:
(ישעיהו פרק כא פסוק א)
מַטְלָן
מַשׁרְיָן
דְּאָתיָן
מִמַדבְּרָא
כְּמֵי
יַמָא
דְּנָגְדִין
כְּעַלעוּלִין
אָתַן
בְּאוֹרַח
דָּרוֹמָא
מִידַּבְּרִין
וְאָתַן
מִמַדבְּרָא
מֵאַרעָא
דְּאִתעֲבִידָא
בַהּ
חַסִינָן
:
כסופות
-
ל';
לחלף
-
ל';
נוראה
-
ל'.
משא
מדבר
ים
-
הנבואה
הזו
על
בבל
,
כמו
שמפורש
בה.
ואם
תאמר:
הרי
כבר
נבא
עליה
"על
הר
נשפה"
(יש'
יג
,
ב)
וכל
הפרשה?
פעמים
שהנבואה
באה
בפיו
היום
בסגנון
אחד
ולאחר
זמן
בסגנון
אחר.
משא
מדבר
ים
-
תירגם
יונתן:
"מטול
משריין
דאתיין
ממדברא
,
כמי
ימא".
כסופות
בנגב
לחלוף
-
כרוח
סופה
המתהפך
בארץ
יבשה
,
שהוא
מעלה
אבק
רב
,
לחלוף
-
כן
יחלופו
צבא
מחנות
רבות
על
בבל.
[מעין
סגנון
שנבא
יחזקאל
"משפעת
סוסיו
יכסך
אבקם"
(כו
,
י).]
ממדבר
-
יבאו
לה.
מארץ
נוראה
-
תירגם
יונתן:
"ממדברא
דאיתעבידו
ביה
חסינן".
[ויש
לפרש
,
שהוא
מקום
נחש
שרף
ועקרב
,
כמו
שנאמר
"המדבר
הגדול
והנורא"
(דב'
א
,
יט)].
משא
מדבר
ים
כסופות
בנגב
לחלוף
-
משא
על
ארץ
הנגב
,
היא
ירושלם
היושבת
בדרום
ארץ
ישראל
,
שיבאו
עליה
עמים
דרך
המדבר
ודרך
הים.
ממדבר
בא
הגוי
המציק
לה
,
מארץ
נוראה
-
ממדבר
הגדול
והנורא
יבא
על
ירושלם.
משא
מדבר
ים
-
הוא
בבל
,
כי
זה
המשא
עליה
,
והוא
מערב
כנגד
פרס
ומדי.
או
פירושו:
ים
-
כמשמעו.
לחלוף
-
כמו
'לעבור'.
ממדבר
בא
האויב
ולא
מהים
,
ומארץ
נוראה
-
ארץ
מדי
ופרס.
מדבר
ים
-
הוא
המדבר
הגדול
והנורא
שאצל
ים
סוף
,
כענין
"המדברה
דרך
ים
סוף"
(דב'
א
,
מ);
והמדבר
ההוא
מביא
"רוח
גדולה
וחזק"
(מ"א
יט
,
יא)
,
כענין
"והנה
רוח
גדולה
באה
מעבר
המדבר"
(איוב
א
,
יט);
"רוח
צח
שפיים
במדבר"
(יר'
ד
,
יא);
"ואפיצם
כקש
עובר
לרוח
מדבר"
(שם
יג
,
כד)
,
ולפי
שפנוי
הוא
,
בא
הרוח
משם
בכל
חזקו
ואיתנו
בלי
הפסק.
ומשל
הוא
מדבר
ים
,
ולא
ממש.
ומפרש
והולך:
כסופות
בנגב
לחלף
,
שממדבר
בא
,
מארץ
נוראה
,
כענין
"המדבר
הגדול
והנורא"
(דב'
א
,
יט)
,
שבא
בכל
כחו
ובלי
הפסק
,
כן
חזות
קשה
הוגד
לי
על
עמי;
וכך
היו
אומרים:
הבוגד
בוגד
עתה
,
והשולל
שולל
עתה
,
הם
מלכי
בבל.
ואחרי
כן
,
ככלות
בגידותו
ושדידותו
של
זה
,
עלי
עילם
עליו
,
צורי
מדי
אותו!
שכל
אנחות
שהיו
העולם
מתאנחים
ונאנקים
על
רעתו
ושדידותו
ובגידותו
,
הכל
השבתי
,
ו"שבת
נגש
שבתה
מדהבה"
(יש'
יד
,
ד).
משא
מדבר
ים
-
נבואה
זו
נאמרה
על
בבל;
ואע"פ
שכבר
נתנבא
עליה
באמרו
"משא
בבל"
(יש'
יג
,
א)
,
שנה
ושלש
עליה
,
לפי
שהרעו
לישראל
יותר
מדאי;
וכן
נתנבא
על
מפלת
מלך
אשור
כמה
פעמים.
וקרא
בבל
מדבר
ים
,
לפי
שמדי
ופרס
היו
למזרחית
צפונית
שלבבל
,
כמו
שאמר
"העירותי
מצפון
ויאת
ממזרח
שמש"
(יש'
מא
,
כה)
,
והנה
בבל
מערב
למדי
ופרס
,
והמערב
יקרא
'ים'.
ואמר
מדבר
,
כי
מדבר
יש
בין
בבל
למדי
ופרס.
ויונתן
תרגם:
"מטלן
משריין
דאתו
ממדברא
כמי
ימא".
כסופות
בנגב
-
כמו
רוח
סערה
בנגב
,
במדבר
,
במקום
יבש
שהרוח
תמיד
שם
,
כן
יצאו
מדי
ופרס
להלוך
אל
בבל.
ויונתן
תרגם
בנגב
-
'דרום':
"ואתון
באורח
דרומא
מדברן
ואתן
ממדברא".
[והוא
מה
שפירשנו
שארץ
מדי
ופרס
מזרחית
צפונית
לבבל
,
אם
כן
בבל
לה
מערבית
דרומית
,
לפיכך
קראה
'ים'
ו'נגב'.]
מארץ
נוראה
-
מארץ
רחוקה
,
והוא
מדי
ופרס
שהיא
רחוקה
מבבל;
והרחוק
יקרא
'נורא'
לפי
שהאדם
ירא
הרחוק
שלא
ידע
גבורתו
ומנהגו
,
יותר
מן
הקרוב
שידע
גבורתו
ומנהגו.
ויונתן
תרגם:
"מארע
דאתעבידא
בה
חסינן".
משא
מדבר
ים
-
מכאן
עד
"משא
בערב"
וגו'
(להלן
,
יג)
ישוב
ליעד
חרבן
בבל
,
כמו
שיבאר
אחרי
כן
"נפלה
בבל"
וגו'
(להלן
,
ט)
,
וזה
כענין
מה
שקדם
"משא
בבל"
וגו'
(יש'
יג
,
א).
וכבר
נתתי
טעם
לסמיכות
הפרשה
ההיא
עם
הקודמת
לה
,
וכן
נתתי
טעם
לסמיכת
פרשת
"הוי
המון
עמים
רבים"
וגו'
(יש'
יז
,
יב)
,
שהיא
גם
כן
על
נפילת
מלכות
אשור;
וכן
הענין
בכאן
,
וזה
כי
בעבור
שזכר
הצלחת
מלכות
אשור
,
היה
זה
כאלו
יאמר:
עתה
אל
תחשוב
שזה
יהיה
לעולם
,
אבל
גם
הוא
יפל
באחרית;
כמו
שאמר
ירמיה
"ומלך
ששך
ישתה
אחריהם"
(יר'
כה
,
כו).
ובכלל
,
כי
זאת
הנפילה
לבבל
,
ולכלל
החיה
הראשונה
(ראה
הקדמתו
לישעיה)
,
היה
בימי
מלוך
בלשאצר
בן
בנו
של
נבוכדנצר.
ומדבר
-
הארץ
ההיא
מאשור
נקרא
אצלם
מדבר
ים
,
לפי
דברי
ישעיה
,
וכְדַי
הוא
לסמוך
עליו.
לחלוף
-
כטעם
"חלף
רוח"
(חב'
א
,
יא)
,
כי
הוא
מתנועע
,
הולך
חולף
,
וכל
שכן
הרוח
המיוחד
בסופה.
ממדבר
בא
-
מדבר
ארץ
מדי
,
וכן
מארץ
נוראה
,
כמו
שיאמר
אחר
כן.
משא
מדבר
ים
-
חוזר
עכשיו
ומתנבא
על
בבל
,
שיבוא
עליהם
האויב
דרך
ים
העומד
במערבה
שלבבל.
כרוחות
סופות
המתנשבות
ברוח
דרום
לחלוף
,
כך
יבואו
החיילות
עליהם;
וממדבר
בא
החיל
הזה
,
מארץ
נוראה
-
זו
היא
ארץ
פרס
ומדי.