תנ"ך - משא מדבר־ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה: (ישעיהו פרק כא פסוק א)

טקסט וניקוד:

מַשָּׂא מִדְבַּר־יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה: (ישעיהו פרק כא פסוק א)

טקסט בלבד:

משא מדבר־ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה: (ישעיהו פרק כא פסוק א)

תיקון קוראים:

משא מדבר־ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה: (ישעיהו פרק כא פסוק א)
מַטְלָן מַשׁרְיָן דְּאָתיָן מִמַדבְּרָא כְּמֵי יַמָא דְּנָגְדִין כְּעַלעוּלִין אָתַן בְּאוֹרַח דָּרוֹמָא מִידַּבְּרִין וְאָתַן מִמַדבְּרָא מֵאַרעָא דְּאִתעֲבִידָא בַהּ חַסִינָן :

כסופות - ל'; לחלף - ל'; נוראה - ל'.

משא מדבר ים - הנבואה הזו על בבל , כמו שמפורש בה. ואם תאמר: הרי כבר נבא עליה "על הר נשפה" (יש' יג , ב) וכל הפרשה? פעמים שהנבואה באה בפיו היום בסגנון אחד ולאחר זמן בסגנון אחר. משא מדבר ים - תירגם יונתן: "מטול משריין דאתיין ממדברא , כמי ימא". כסופות בנגב לחלוף - כרוח סופה המתהפך בארץ יבשה , שהוא מעלה אבק רב , לחלוף - כן יחלופו צבא מחנות רבות על בבל. [מעין סגנון שנבא יחזקאל "משפעת סוסיו יכסך אבקם" (כו , י).] ממדבר - יבאו לה. מארץ נוראה - תירגם יונתן: "ממדברא דאיתעבידו ביה חסינן". [ויש לפרש , שהוא מקום נחש שרף ועקרב , כמו שנאמר "המדבר הגדול והנורא" (דב' א , יט)].

משא מדבר ים כסופות בנגב לחלוף - משא על ארץ הנגב , היא ירושלם היושבת בדרום ארץ ישראל , שיבאו עליה עמים דרך המדבר ודרך הים. ממדבר בא הגוי המציק לה , מארץ נוראה - ממדבר הגדול והנורא יבא על ירושלם.

משא מדבר ים - הוא בבל , כי זה המשא עליה , והוא מערב כנגד פרס ומדי. או פירושו: ים - כמשמעו. לחלוף - כמו 'לעבור'. ממדבר בא האויב ולא מהים , ומארץ נוראה - ארץ מדי ופרס.

מדבר ים - הוא המדבר הגדול והנורא שאצל ים סוף , כענין "המדברה דרך ים סוף" (דב' א , מ); והמדבר ההוא מביא "רוח גדולה וחזק" (מ"א יט , יא) , כענין "והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר" (איוב א , יט); "רוח צח שפיים במדבר" (יר' ד , יא); "ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר" (שם יג , כד) , ולפי שפנוי הוא , בא הרוח משם בכל חזקו ואיתנו בלי הפסק. ומשל הוא מדבר ים , ולא ממש. ומפרש והולך: כסופות בנגב לחלף , שממדבר בא , מארץ נוראה , כענין "המדבר הגדול והנורא" (דב' א , יט) , שבא בכל כחו ובלי הפסק , כן חזות קשה הוגד לי על עמי; וכך היו אומרים: הבוגד בוגד עתה , והשולל שולל עתה , הם מלכי בבל. ואחרי כן , ככלות בגידותו ושדידותו של זה , עלי עילם עליו , צורי מדי אותו! שכל אנחות שהיו העולם מתאנחים ונאנקים על רעתו ושדידותו ובגידותו , הכל השבתי , ו"שבת נגש שבתה מדהבה" (יש' יד , ד).

משא מדבר ים - נבואה זו נאמרה על בבל; ואע"פ שכבר נתנבא עליה באמרו "משא בבל" (יש' יג , א) , שנה ושלש עליה , לפי שהרעו לישראל יותר מדאי; וכן נתנבא על מפלת מלך אשור כמה פעמים. וקרא בבל מדבר ים , לפי שמדי ופרס היו למזרחית צפונית שלבבל , כמו שאמר "העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש" (יש' מא , כה) , והנה בבל מערב למדי ופרס , והמערב יקרא 'ים'. ואמר מדבר , כי מדבר יש בין בבל למדי ופרס. ויונתן תרגם: "מטלן משריין דאתו ממדברא כמי ימא". כסופות בנגב - כמו רוח סערה בנגב , במדבר , במקום יבש שהרוח תמיד שם , כן יצאו מדי ופרס להלוך אל בבל. ויונתן תרגם בנגב - 'דרום': "ואתון באורח דרומא מדברן ואתן ממדברא". [והוא מה שפירשנו שארץ מדי ופרס מזרחית צפונית לבבל , אם כן בבל לה מערבית דרומית , לפיכך קראה 'ים' ו'נגב'.] מארץ נוראה - מארץ רחוקה , והוא מדי ופרס שהיא רחוקה מבבל; והרחוק יקרא 'נורא' לפי שהאדם ירא הרחוק שלא ידע גבורתו ומנהגו , יותר מן הקרוב שידע גבורתו ומנהגו. ויונתן תרגם: "מארע דאתעבידא בה חסינן".

משא מדבר ים - מכאן עד "משא בערב" וגו' (להלן , יג) ישוב ליעד חרבן בבל , כמו שיבאר אחרי כן "נפלה בבל" וגו' (להלן , ט) , וזה כענין מה שקדם "משא בבל" וגו' (יש' יג , א). וכבר נתתי טעם לסמיכות הפרשה ההיא עם הקודמת לה , וכן נתתי טעם לסמיכת פרשת "הוי המון עמים רבים" וגו' (יש' יז , יב) , שהיא גם כן על נפילת מלכות אשור; וכן הענין בכאן , וזה כי בעבור שזכר הצלחת מלכות אשור , היה זה כאלו יאמר: עתה אל תחשוב שזה יהיה לעולם , אבל גם הוא יפל באחרית; כמו שאמר ירמיה "ומלך ששך ישתה אחריהם" (יר' כה , כו). ובכלל , כי זאת הנפילה לבבל , ולכלל החיה הראשונה (ראה הקדמתו לישעיה) , היה בימי מלוך בלשאצר בן בנו של נבוכדנצר. ומדבר - הארץ ההיא מאשור נקרא אצלם מדבר ים , לפי דברי ישעיה , וכְדַי הוא לסמוך עליו. לחלוף - כטעם "חלף רוח" (חב' א , יא) , כי הוא מתנועע , הולך חולף , וכל שכן הרוח המיוחד בסופה. ממדבר בא - מדבר ארץ מדי , וכן מארץ נוראה , כמו שיאמר אחר כן.

משא מדבר ים - חוזר עכשיו ומתנבא על בבל , שיבוא עליהם האויב דרך ים העומד במערבה שלבבל. כרוחות סופות המתנשבות ברוח דרום לחלוף , כך יבואו החיילות עליהם; וממדבר בא החיל הזה , מארץ נוראה - זו היא ארץ פרס ומדי.
ריכוז קישורים