תנ"ך - לקראת
צמא
התיו
מים
ישבי
ארץ
תימא
בלחמו
קדמו
נדד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לִקְרַ֥את
צָמֵ֖א
הֵתָ֣יוּ
מָ֑יִם
יֹֽשְׁבֵי֙
אֶ֣רֶץ
תֵּימָ֔א
בְּלַחְמ֖וֹ
קִדְּמ֥וּ
נֹדֵֽד:
(ישעיהו פרק כא פסוק יד)
לִקְרַאת
צָמֵא
הֵתָיוּ
מָיִם
יֹשְׁבֵי
אֶרֶץ
תֵּימָא
בְּלַחְמוֹ
קִדְּמוּ
נֹדֵד:
(ישעיהו פרק כא פסוק יד)
לקראת
צמא
התיו
מים
ישבי
ארץ
תימא
בלחמו
קדמו
נדד:
(ישעיהו פרק כא פסוק יד)
לקראת
צמא
התיו
מים
ישבי
ארץ
תימא
בלחמו
קדמו
נדד:
(ישעיהו פרק כא פסוק יד)
לְאַפֵּי
צָהֲיָא
פּוּקוּ
גִידוּנִין
לְמַיָא
דְּיָתְבִין
בַּאֲרַע
דָּרוֹמָא
מִמָא
דְאַתּוּן
אָכְלִין
זָמִינוּ
לִמעָרְקַיָא
:
התיו
-
ג':
יש'
כא
,
יד;
יר'
יב
,
ט;
דנ'
ג
,
יג.
תימא
-
ה'
(בלישנא):
בר'
כה
,
טו;
יש'
כא
,
יד;
יר'
כה
,
כג;
איוב
ו
,
יט;
דה"א
א
,
ל.
בלחמו
-
ג':
*וי'
כב
,
יא;
יש'
כא
,
יד;
יר'
יא
,
יט.
התיו
-
ג';
תימא
-
ה';
בלחמו
-
ג'.
לקראת
צמא
-
דרך
להביא
מים
,
ואתם
,
יושבי
ארץ
תימא
,
לא
עשיתם
כן
,
אלא
בלחמו
קדמו
נודד
-
הביאו
להם
מיני
מאכל
מלוחים
ונודות
נפוחים
מליאי
רוח
,
והיה
אוכל
ומבקש
לשתות
,
ונותן
פי
הנוד
לתוך
פיו
,
והרוח
נכנס
במעיו
והוא
מת.
דבר
אחר:
לקראת
צמא
התיו
מים
לא
כן
עשיתי
לאביכם:
כשהיה
צמא
,
גיליתי
לאמו
באר
מים
(ראה
בר'
כא
,
יט).
משא
בערב
ביער
בערב
תלינו
ארחת
(בנוסחנו:
ארחות)
דדנים
-
חזר
הנביא
להנבא
על
בני
ישמעאל:
אתם
בני
ישמעאל
הדרים
ביער
בערב
,
שיירות
דדנים
,
לקראת
צמא
התיו
מים
-
אמר
רבי
יוחנן
(איכ"ר
ב
,
ב):
שמונים
אלף
פרחי
כהונה
ובידם
שמונים
אלף
מגיני
זהב
בקעו
בתוך
חיילותיו
של
נבוכד
נצר
והלכו
להם
אצל
בני
ישמעאל;
אמרו
להם:
השקונו
מים.
אמרו
להם:
אכלו
תחלה
,
ואחר
כך
אתם
שותים
מים.
מה
עשו?
הוציאו
להם
מיני
מלוחים
ואחר
כך
הוציאו
להם
נודות
נפוחים;
והיה
מתירה
ונותנה
לתוך
פיו
,
והיה
הרוח
נכנס
לתוך
מעיו
והיה
מפרפר
ומת.
הוא
שהנביא
מתנבא
עליהן
ואומר:
משא
בערב
-
"מטול
רב
בערביא"
(ת"י).
ולמה
ביער?
מה
לכם
ביער
הלבנון.
ארחות
דדנים
-
מנהג
דדנים
הייתם
מנהגים
בבניי;
שמעתי
כי
מנהג
דדנים:
אנשי
מקנה
המה
ודרים
ביערות
,
וטורח
להם
לגדל
רוב
בנים
,
אלא
כשהנשים
מניקות
את
בניהם
,
עד
שהדד
לתוך
פיו
עוקרה
מתוך
פיו
ומעצמו
הוא
מתחנק.
לקראת
צמא
התיו
מים
-
שצמאו
,
היה
לכם
להביא
מים.
יושבי
ארץ
תימא
בלחמו
קדמו
נודד
-
אתם
יושבי
ארץ
תימא
,
היה
לכם
לקדם
את
ישראל
שהיו
נודדים
אצליכם
,
איש
בלחמו.
לקראת
צמא
-
ה"א
התיו
תחת
האל"ף.
תימא
-
כמו
"חדד
ותימא"
(בר'
כה
,
טו).
בלחמו
-
שב
אל
הצמא
,
והטעם:
עשו
חסד
עמו
,
כי
מנהגו
היה
להאכיל
לכל
נודד
אליו.
וטעם
קדמו
-
הוא
ואנשיו
או
חביריו.
לקראת
קדר
הצמא
ועיף
,
הבורח
ונס
על
נפשו
מפני
אויב
,
התיו
מים;
כלומר:
אתם
,
שכני
קדר
ואהביו
,
קדמו
אותו
בלחם
ומים.
וכן
יושבי
ארץ
תימא
,
שהיו
רוכליו
,
בלחמו
קדמו
קדר
הנודד
ממקומו.
לקראת
צמא
התיו
מים
-
התיו
-
כמו
"אתיו"
(לעיל
,
יב).
אומר
דרך
משל
למים
,
שיבואו
לקראת
הצמא
,
כי
בני
קדר
יהיו
גולים
ונודדים
במדבר
ולא
ימצאו
מים
לשתות
,
ויושבי
ארץ
תימא
,
כשימצאום
גולים
ונודדים
,
צריך
שיקדמום
בלחמם.
לקראת
צמא
התיו
מים
-
שיהיו
הגולים
צמאים
,
והביאו
להם
מים
שישתו;
ובא
הה"א
בהתיו
תמורת
האל"ף.
יושבי
ארץ
תימא
,
כל
אחד
בלחמו
קדמו
להאכיל
הנודד.