תנ"ך - חזות קשה הגד־לי הבוגד ׀ בוגד והשודד ׀ שודד עלי עילם צורי מדי כל־אנחתה השבתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חָז֥וּת קָשָׁ֖ה הֻגַּד־לִ֑י הַבּוֹגֵ֤ד ׀ בּוֹגֵד֙ וְהַשּׁוֹדֵ֣ד ׀ שׁוֹדֵ֔ד עֲלִ֤י עֵילָם֙ צוּרִ֣י מָדַ֔י כָּל־אַנְחָתָ֖ה הִשְׁבַּֽתִּי: (ישעיהו פרק כא פסוק ב)

טקסט וניקוד:

חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד־לִי הַבּוֹגֵד ׀ בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד ׀ שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל־אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי: (ישעיהו פרק כא פסוק ב)

טקסט בלבד:

חזות קשה הגד־לי הבוגד ׀ בוגד והשודד ׀ שודד עלי עילם צורי מדי כל־אנחתה השבתי: (ישעיהו פרק כא פסוק ב)

תיקון קוראים:

חזות קשה הגד־לי הבוגד ׀ בוגד והשודד ׀ שודד עלי עילם צורי מדי כל־אנחתה השבתי: (ישעיהו פרק כא פסוק ב)
אֲמַר נְבִיָא נְבוּאָה קַשׁיָא אִתחַוָה לִי אָנוֹסַיָא מִתאַנסִין וּבָזוֹזַיָא מִתבָּזְזִין סַקוּ עֵילוֹמָאֵי תַּקִיפֵי מָדָאֵי כָּל דַּהֲווֹ מִתאָנְחִין מִן קֳדָם מַלכָּא דְבָבֶל אֲנַחִית לְהוֹן :

והשודד - ז' מלא (בלישנא): ראה יש' טז , ד.

והשודד - ז' מל'; אנחתה - ל'.

חזות קשה - אמר הנביא: נבואה קשה על בבל הוגד לי; הבוגד בוגד - תירגם יונתן: "אנסיא מתאנסין ובוזזיא מתבזזין". ולשון העברית לפי התרגום כך פירושו: את הבוגד בא אַחֵר ובוגד אותו , ואת השודד בא אחר ושודד אותו; אֵילוּ פרס ומדי שבוזזין ושודדין את בבל , ששדדה ובזזה עד עתה את כל המדינות. עלי עילם ובאי עליה; צורי מדי על בבל במצור. "אלהי צורי" (ש"ב כב , ג) - הטעם למטה , וזה טעמו למעלה , כמו 'קומי' , 'שובי'. כל אנחתה - לא מפיק ה"י , לפי שהוא כל אנחות שבעולם , והוא לשון אנחה מרובה של אנשים מרובים; 'שושפירדיץ' בלעז. כל האנחות השבתי , שהיה העולם נאנח מפני עולה של מלכות בבל , עתה השבתי אותה.

חזות קשה הוגד לי על בבל בבא עת פקודתו גם הוא. הבוגד בוגד והשודד שודד - אותו רשע נבוכד נצר , שניתן לו לבגוד בבריות והוא בוגד , סוף שיבא עליו בוגד ויבגוד בו , וסוף ככלותו לשדוד יבא שודד וישדוד אותו , הוא כורש מלך פרס. עלי - אַתְּ עילם , עלי על בבל. צורי מדי - ואַתְּ מלכות מדי , תצורי גם את על בבל. כל אנחתה השבתי - אנחתה לא מפיק ה"י , לפיכך הוא שם דבר. ופתרונו: כשאקח נקמתי בבבל , מן היום ההוא והלאה השבתי כל אנחה שבעולם; שכל ימיו היו כל הבריות נאנחים ונאנקים מיראתם אותו.

חזות - נבואה קשה על בבל. הוגד לי - דברי הנביא: מי שירצה למרוד ולבגוד יוכל , והרוצה להיות שודד , יוכל לשוד. עלי עילם - היא מדינת פרס. צורי - כמו "וצרת עליה" (דב' כ , יב); ובאה המלה מלרע , כמו "שובי נפשי" (תה' קטז , ז). כל אנחתה השבתי - יש אומרים: אנחת ישראל; ויש אומרים: אין מי שיאנח על בבל; ויש אומרים: נשבתה כל אנחתה שעשתה. ולפי דעתי , כי מתחלת כל אנחתה עד סוף הפרשה הם דברי הנביא על לשון בלשצר המלך , כי הכל ידע , שהנביא ישמח במפלת בבל , ואיך יאמר "על כן מלאו" (להלן , ג)? והנה ככה ידבק הטעם: אמר המלך: כאשר שמעתי קול: עלי עילם - כמנהג אנשי המלחמה להזכיר שם ארצם - כל אנחתה של בבל השבתיה במיני השיר; שהובאו כלי בית השם ושתה בהם , ובבל במצור ובמצוק.

מדבר ים - הוא המדבר הגדול והנורא שאצל ים סוף , כענין "המדברה דרך ים סוף" (דב' א , מ); והמדבר ההוא מביא "רוח גדולה וחזק" (מ"א יט , יא) , כענין "והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר" (איוב א , יט); "רוח צח שפיים במדבר" (יר' ד , יא); "ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר" (שם יג , כד) , ולפי שפנוי הוא , בא הרוח משם בכל חזקו ואיתנו בלי הפסק. ומשל הוא מדבר ים , ולא ממש. ומפרש והולך: כסופות בנגב לחלף , שממדבר בא , מארץ נוראה , כענין "המדבר הגדול והנורא" (דב' א , יט) , שבא בכל כחו ובלי הפסק , כן חזות קשה הוגד לי על עמי; וכך היו אומרים: הבוגד בוגד עתה , והשולל שולל עתה , הם מלכי בבל. ואחרי כן , ככלות בגידותו ושדידותו של זה , עלי עילם עליו , צורי מדי אותו! שכל אנחות שהיו העולם מתאנחים ונאנקים על רעתו ושדידותו ובגידותו , הכל השבתי , ו"שבת נגש שבתה מדהבה" (יש' יד , ד).

חזות קשה - אמר הנביא: נבואה קשה לבבל נאמרה לי מאת השם , ומה היא הנבואה? הבוגד בוגד - מי שהיה בוגד , יבוא בוגד שיבגוד בו , ומי שהיה שודד , יבא שודד , עליו שישודדנו. ומי הוא הבוגד והשודד? זה מלך בבל , שהיה בוגד באומות שהיו בשלום עמו ושודדם , כן יבוא לו בוגד שיבגוד בו וישודדנו , והוא כורש. עלי עילם צורי מדי - ואמר קול הנבואה כנגד עילם ומדי , שיעלו לבבל ויצורו עליה. צורי - טעמו מלרע. כל אנחתה השבתי - פירוש: אנחת בבל , רוצה לומר: מה שהיו נאנחים מפחדה; כי הכנויים בשמות יפלו על הפועֵל ועל הפעול , כמו "מנגד נגעי יעמודו" (תה' לח , יב) - "הסר מעלי נגעך" (תה' לט , יא); "בבית תפילתי" (יש' נו , ז) - "שמעתי את תפילתך" (יש' לח , ה); "נסכתי מלכי" (תה' ב , ו) - "ואלהי מלכי מקדם" (תה' עד , יב). וה"א אנחתה רפה , ומשפטה במפיק; וכמוהו רבים , כמו "ושערה לא הפך לבן" (וי' יג , ד); "ורחמה הרת עולם" (יר' כ , יז); "כאמה בתה" (יח' טז , מד) "עונה בה" (במ' טו , לא) "ויאמר לה בועז" (רות ב , יד); והדומים להם.

צורי מדי - פֹעַל , מטעם "כי תצור" (דב' כ , יט). והטעם , שעילם ומדי יתנשאו ויתגברו להשחית מלכות בבל , כי נבוכד נצר השחיתם מאד , כמו שמפורש בירמיה במשל הכוס (כה , כה) , הבוגד בוגד - כי כל המלחמות יעשו ברוב דרך ערמות ובגידות , כל שכן זאת , שבני ביתו של בלשאצר התיזו ראשו ושלחוהו למלך מדי , כמו שכתוב ביוסיפון (ע' 23 ). אם כן נשחת זה המלכות בשתי סבות , והאחת: הבוגד בוגד , והשנית , כמו שאמרנו: והשודד שודד - והוא מלך מדי. ואולם זה הלשון , רוצה לומר: אמרו הבוגד בוגד , וכן השודד שודד , הוא נכון בכאן משני צדדים יחד , לפי העברי וההגיון , כי הצד האחד - השם הראשון מונח ממה שהוא בטבע או במנהג , כענין "הולכי" (שו' ה , ו); "בריאי" (דנ' א , טו) , שהוא מסוג כח טבעי , והשם השני מצד הפעל עתה , שהוא קנין או ענין; והצד האחר - שיהיה כפל השם השני לחזוק , כמו שהמשילו החכמים , שאמרנו: 'הלבן לבן'; וכן "הנער נער" (ש"א א , כד). אנחתה השבתי - כנוי למדי , כי היתה נאנחה על תגבֹּרת החיה הראשונה , שהיתה מזיקה גם לבני מדי , כמו שכתבתי.

אומר הנביא: נבואה קשה הוגד לי מאת השם על בבל. הבוגד עתיד להיות בוגד אותה , והשודד עתיד להיות שודד אתה; עלי עילם על בבל , צורי מדי על בבל. כמו שתאמר 'קומי' מן 'קם' , כך תאמר 'צורי' מן 'צר' , כי שרשו 'צר' , כמו "כי תצור אל עיר" (דב' כ , יט). כל אנחתה שלבבל , שהיו כל המלכיות נאנחים ממנה , השבתי אותה , וסרה כל אותה האנחה.
ריכוז קישורים