תנ"ך - חזות
קשה
הגד־לי
הבוגד
׀
בוגד
והשודד
׀
שודד
עלי
עילם
צורי
מדי
כל־אנחתה
השבתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חָז֥וּת
קָשָׁ֖ה
הֻגַּד־לִ֑י
הַבּוֹגֵ֤ד
׀
בּוֹגֵד֙
וְהַשּׁוֹדֵ֣ד
׀
שׁוֹדֵ֔ד
עֲלִ֤י
עֵילָם֙
צוּרִ֣י
מָדַ֔י
כָּל־אַנְחָתָ֖ה
הִשְׁבַּֽתִּי:
(ישעיהו פרק כא פסוק ב)
חָזוּת
קָשָׁה
הֻגַּד־לִי
הַבּוֹגֵד
׀
בּוֹגֵד
וְהַשּׁוֹדֵד
׀
שׁוֹדֵד
עֲלִי
עֵילָם
צוּרִי
מָדַי
כָּל־אַנְחָתָה
הִשְׁבַּתִּי:
(ישעיהו פרק כא פסוק ב)
חזות
קשה
הגד־לי
הבוגד
׀
בוגד
והשודד
׀
שודד
עלי
עילם
צורי
מדי
כל־אנחתה
השבתי:
(ישעיהו פרק כא פסוק ב)
חזות
קשה
הגד־לי
הבוגד
׀
בוגד
והשודד
׀
שודד
עלי
עילם
צורי
מדי
כל־אנחתה
השבתי:
(ישעיהו פרק כא פסוק ב)
אֲמַר
נְבִיָא
נְבוּאָה
קַשׁיָא
אִתחַוָה
לִי
אָנוֹסַיָא
מִתאַנסִין
וּבָזוֹזַיָא
מִתבָּזְזִין
סַקוּ
עֵילוֹמָאֵי
תַּקִיפֵי
מָדָאֵי
כָּל
דַּהֲווֹ
מִתאָנְחִין
מִן
קֳדָם
מַלכָּא
דְבָבֶל
אֲנַחִית
לְהוֹן
:
והשודד
-
ז'
מלא
(בלישנא):
ראה
יש'
טז
,
ד.
והשודד
-
ז'
מל';
אנחתה
-
ל'.
חזות
קשה
-
אמר
הנביא:
נבואה
קשה
על
בבל
הוגד
לי;
הבוגד
בוגד
-
תירגם
יונתן:
"אנסיא
מתאנסין
ובוזזיא
מתבזזין".
ולשון
העברית
לפי
התרגום
כך
פירושו:
את
הבוגד
בא
אַחֵר
ובוגד
אותו
,
ואת
השודד
בא
אחר
ושודד
אותו;
אֵילוּ
פרס
ומדי
שבוזזין
ושודדין
את
בבל
,
ששדדה
ובזזה
עד
עתה
את
כל
המדינות.
עלי
עילם
ובאי
עליה;
צורי
מדי
על
בבל
במצור.
"אלהי
צורי"
(ש"ב
כב
,
ג)
-
הטעם
למטה
,
וזה
טעמו
למעלה
,
כמו
'קומי'
,
'שובי'.
כל
אנחתה
-
לא
מפיק
ה"י
,
לפי
שהוא
כל
אנחות
שבעולם
,
והוא
לשון
אנחה
מרובה
של
אנשים
מרובים;
'שושפירדיץ'
בלעז.
כל
האנחות
השבתי
,
שהיה
העולם
נאנח
מפני
עולה
של
מלכות
בבל
,
עתה
השבתי
אותה.
חזות
קשה
הוגד
לי
על
בבל
בבא
עת
פקודתו
גם
הוא.
הבוגד
בוגד
והשודד
שודד
-
אותו
רשע
נבוכד
נצר
,
שניתן
לו
לבגוד
בבריות
והוא
בוגד
,
סוף
שיבא
עליו
בוגד
ויבגוד
בו
,
וסוף
ככלותו
לשדוד
יבא
שודד
וישדוד
אותו
,
הוא
כורש
מלך
פרס.
עלי
-
אַתְּ
עילם
,
עלי
על
בבל.
צורי
מדי
-
ואַתְּ
מלכות
מדי
,
תצורי
גם
את
על
בבל.
כל
אנחתה
השבתי
-
אנחתה
לא
מפיק
ה"י
,
לפיכך
הוא
שם
דבר.
ופתרונו:
כשאקח
נקמתי
בבבל
,
מן
היום
ההוא
והלאה
השבתי
כל
אנחה
שבעולם;
שכל
ימיו
היו
כל
הבריות
נאנחים
ונאנקים
מיראתם
אותו.
חזות
-
נבואה
קשה
על
בבל.
הוגד
לי
-
דברי
הנביא:
מי
שירצה
למרוד
ולבגוד
יוכל
,
והרוצה
להיות
שודד
,
יוכל
לשוד.
עלי
עילם
-
היא
מדינת
פרס.
צורי
-
כמו
"וצרת
עליה"
(דב'
כ
,
יב);
ובאה
המלה
מלרע
,
כמו
"שובי
נפשי"
(תה'
קטז
,
ז).
כל
אנחתה
השבתי
-
יש
אומרים:
אנחת
ישראל;
ויש
אומרים:
אין
מי
שיאנח
על
בבל;
ויש
אומרים:
נשבתה
כל
אנחתה
שעשתה.
ולפי
דעתי
,
כי
מתחלת
כל
אנחתה
עד
סוף
הפרשה
הם
דברי
הנביא
על
לשון
בלשצר
המלך
,
כי
הכל
ידע
,
שהנביא
ישמח
במפלת
בבל
,
ואיך
יאמר
"על
כן
מלאו"
(להלן
,
ג)?
והנה
ככה
ידבק
הטעם:
אמר
המלך:
כאשר
שמעתי
קול:
עלי
עילם
-
כמנהג
אנשי
המלחמה
להזכיר
שם
ארצם
-
כל
אנחתה
של
בבל
השבתיה
במיני
השיר;
שהובאו
כלי
בית
השם
ושתה
בהם
,
ובבל
במצור
ובמצוק.
מדבר
ים
-
הוא
המדבר
הגדול
והנורא
שאצל
ים
סוף
,
כענין
"המדברה
דרך
ים
סוף"
(דב'
א
,
מ);
והמדבר
ההוא
מביא
"רוח
גדולה
וחזק"
(מ"א
יט
,
יא)
,
כענין
"והנה
רוח
גדולה
באה
מעבר
המדבר"
(איוב
א
,
יט);
"רוח
צח
שפיים
במדבר"
(יר'
ד
,
יא);
"ואפיצם
כקש
עובר
לרוח
מדבר"
(שם
יג
,
כד)
,
ולפי
שפנוי
הוא
,
בא
הרוח
משם
בכל
חזקו
ואיתנו
בלי
הפסק.
ומשל
הוא
מדבר
ים
,
ולא
ממש.
ומפרש
והולך:
כסופות
בנגב
לחלף
,
שממדבר
בא
,
מארץ
נוראה
,
כענין
"המדבר
הגדול
והנורא"
(דב'
א
,
יט)
,
שבא
בכל
כחו
ובלי
הפסק
,
כן
חזות
קשה
הוגד
לי
על
עמי;
וכך
היו
אומרים:
הבוגד
בוגד
עתה
,
והשולל
שולל
עתה
,
הם
מלכי
בבל.
ואחרי
כן
,
ככלות
בגידותו
ושדידותו
של
זה
,
עלי
עילם
עליו
,
צורי
מדי
אותו!
שכל
אנחות
שהיו
העולם
מתאנחים
ונאנקים
על
רעתו
ושדידותו
ובגידותו
,
הכל
השבתי
,
ו"שבת
נגש
שבתה
מדהבה"
(יש'
יד
,
ד).
חזות
קשה
-
אמר
הנביא:
נבואה
קשה
לבבל
נאמרה
לי
מאת
השם
,
ומה
היא
הנבואה?
הבוגד
בוגד
-
מי
שהיה
בוגד
,
יבוא
בוגד
שיבגוד
בו
,
ומי
שהיה
שודד
,
יבא
שודד
,
עליו
שישודדנו.
ומי
הוא
הבוגד
והשודד?
זה
מלך
בבל
,
שהיה
בוגד
באומות
שהיו
בשלום
עמו
ושודדם
,
כן
יבוא
לו
בוגד
שיבגוד
בו
וישודדנו
,
והוא
כורש.
עלי
עילם
צורי
מדי
-
ואמר
קול
הנבואה
כנגד
עילם
ומדי
,
שיעלו
לבבל
ויצורו
עליה.
צורי
-
טעמו
מלרע.
כל
אנחתה
השבתי
-
פירוש:
אנחת
בבל
,
רוצה
לומר:
מה
שהיו
נאנחים
מפחדה;
כי
הכנויים
בשמות
יפלו
על
הפועֵל
ועל
הפעול
,
כמו
"מנגד
נגעי
יעמודו"
(תה'
לח
,
יב)
-
"הסר
מעלי
נגעך"
(תה'
לט
,
יא);
"בבית
תפילתי"
(יש'
נו
,
ז)
-
"שמעתי
את
תפילתך"
(יש'
לח
,
ה);
"נסכתי
מלכי"
(תה'
ב
,
ו)
-
"ואלהי
מלכי
מקדם"
(תה'
עד
,
יב).
וה"א
אנחתה
רפה
,
ומשפטה
במפיק;
וכמוהו
רבים
,
כמו
"ושערה
לא
הפך
לבן"
(וי'
יג
,
ד);
"ורחמה
הרת
עולם"
(יר'
כ
,
יז);
"כאמה
בתה"
(יח'
טז
,
מד)
"עונה
בה"
(במ'
טו
,
לא)
"ויאמר
לה
בועז"
(רות
ב
,
יד);
והדומים
להם.
צורי
מדי
-
פֹעַל
,
מטעם
"כי
תצור"
(דב'
כ
,
יט).
והטעם
,
שעילם
ומדי
יתנשאו
ויתגברו
להשחית
מלכות
בבל
,
כי
נבוכד
נצר
השחיתם
מאד
,
כמו
שמפורש
בירמיה
במשל
הכוס
(כה
,
כה)
,
הבוגד
בוגד
-
כי
כל
המלחמות
יעשו
ברוב
דרך
ערמות
ובגידות
,
כל
שכן
זאת
,
שבני
ביתו
של
בלשאצר
התיזו
ראשו
ושלחוהו
למלך
מדי
,
כמו
שכתוב
ביוסיפון
(ע' 23
).
אם
כן
נשחת
זה
המלכות
בשתי
סבות
,
והאחת:
הבוגד
בוגד
,
והשנית
,
כמו
שאמרנו:
והשודד
שודד
-
והוא
מלך
מדי.
ואולם
זה
הלשון
,
רוצה
לומר:
אמרו
הבוגד
בוגד
,
וכן
השודד
שודד
,
הוא
נכון
בכאן
משני
צדדים
יחד
,
לפי
העברי
וההגיון
,
כי
הצד
האחד
-
השם
הראשון
מונח
ממה
שהוא
בטבע
או
במנהג
,
כענין
"הולכי"
(שו'
ה
,
ו);
"בריאי"
(דנ'
א
,
טו)
,
שהוא
מסוג
כח
טבעי
,
והשם
השני
מצד
הפעל
עתה
,
שהוא
קנין
או
ענין;
והצד
האחר
-
שיהיה
כפל
השם
השני
לחזוק
,
כמו
שהמשילו
החכמים
,
שאמרנו:
'הלבן
לבן';
וכן
"הנער
נער"
(ש"א
א
,
כד).
אנחתה
השבתי
-
כנוי
למדי
,
כי
היתה
נאנחה
על
תגבֹּרת
החיה
הראשונה
,
שהיתה
מזיקה
גם
לבני
מדי
,
כמו
שכתבתי.
אומר
הנביא:
נבואה
קשה
הוגד
לי
מאת
השם
על
בבל.
הבוגד
עתיד
להיות
בוגד
אותה
,
והשודד
עתיד
להיות
שודד
אתה;
עלי
עילם
על
בבל
,
צורי
מדי
על
בבל.
כמו
שתאמר
'קומי'
מן
'קם'
,
כך
תאמר
'צורי'
מן
'צר'
,
כי
שרשו
'צר'
,
כמו
"כי
תצור
אל
עיר"
(דב'
כ
,
יט).
כל
אנחתה
שלבבל
,
שהיו
כל
המלכיות
נאנחים
ממנה
,
השבתי
אותה
,
וסרה
כל
אותה
האנחה.