תנ"ך - ביום ההוא נאם ה' צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר־עליה כי ה' דבר: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת תָּמוּשׁ֙ הַיָּתֵ֔ד הַתְּקוּעָ֖ה בְּמָק֣וֹם נֶאֱמָ֑ן וְנִגְדְּעָ֣ה וְנָפְלָ֗ה וְנִכְרַת֙ הַמַּשָּׂ֣א אֲשֶׁר־עָלֶ֔יהָ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר: פ (ישעיהו פרק כב פסוק כה)

טקסט וניקוד:

בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר־עָלֶיהָ כִּי יְהוָה דִּבֵּר: פ (ישעיהו פרק כב פסוק כה)

טקסט בלבד:

ביום ההוא נאם ה' צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר־עליה כי ה' דבר: פ (ישעיהו פרק כב פסוק כה)

תיקון קוראים:

ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר־עליה כי יהוה דבר: פ (ישעיהו פרק כב פסוק כה)
בְּעִידָּנָא הַהוּא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת יִעדֵּי אַמַרכַּל מְהֵימָן מְשַׁמֵישׁ בַּאֲתַר קַיָים וְיִתקְטֵיף וְיִפּוֹל וְתִבטַל מַטַל נְבוּאֲתָא דַעֲלוֹהִי אֲרֵי בְמֵימְרָא דַייָ גְּזִיר כֵּין :

נאם יי' צבאות - כ"ו: ראה יש' יד , כב. תמוש - ג' (בכתיבים שונים): שו' ו , יח; יש' כב , כה; מש' יז , יג. ונכרת - ה': שמ' ל , לג , לח; וי' יז , ד , ט; יש' כב , כה.

תמוש - ג'; התקועה - ל'; ונכרת - ה'.

תמוש היתד - גדולתו של שבנא. ונכרת המשא אשר עליה - בני משפחתו וסיעתו הנסמכים עליו והתולים בו כלי תפארתם. ולפי שדימהו ליתד , דימה המתפארים בו ונשענים עליו למשא שמטעינים על היתד. ויש פותרים אותו: ותתקיים הנבואה שנתנבאת עליו.

ביום ההוא נאם יי' צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן - ביום ההוא כשאקח אליקים בן חלקיה ותקעתיו יתד במקום נאמן , ימוש שבנא הסוכן שהיה עד עכשיו תקוע במקום נאמן. ואם המקום נאמן שהיתד תקוע בו , היאך ימוש היתד , והלא היא תקועה במקום חזק , שהארץ קשה וחזקה להחזיק את היתד? כלומר: אם לא תנתן ביד מלך אשור , איך ימוש שבנא שהוא ממונה על הבית מתוכה? ומודיעך בצדו איך תמוש היתד: שתהא היתד גדועה מלמעלה , אבל המקום יעמוד בחזקתו; הדא הוא דכתיב: ונגדעה ונפלה , כלומר: ירושלם תעמד בשלותה , אבל שבנא יבקש לצאת מתוכה ולהשלים עם סנחריב , ומניח ירושלם והולך לו. ואמרו רבותינו (סנה' כו , א - ב): כשבקש שבנא לצאת מירושלם עם תלמידיו והוא עבר לפניהם , כיון שיצא לו מירושלם , אתא מלאכא ואחד דשא אבתריה. אמר ליה סנחריב: משירייתיך היכא? אמר ליה: בירושלם. אמר ליה: חיוכי קמחייכת בי! צוה וגררוהו על הקוצים ועל הברקנים , וקשרוהו בזנבות סוסים ואחר כך גררוהו ומת בידם; והוא שאומר הנביא: תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה - שכיון שימות שבנא יפלו כל הסמוכין עליו: אחיו ואחיותיו וכל יודעיו לפנים. עד כאן פירשתי המקרא אחר הלוך המקראות וחיבורן ופשוטן , עתה נחזור למדרש רבותינו (ויק"ר ה , ה): "לך בא אל הסוכן הזה" (לעיל , טו) - היה רבי אליעזר אומר: כהן גדול היה; רבי יהודה ברבי אמר: אמרכל היה. על דעתיה דרבי אלעזר - "והלבשתיו כתנתך" (לעיל , כא) , על דעתיה דרבי יהודה - "וממשלתך אתן בידו" (שם). תני רבי חייא: מפני מה קורין אותו אמרכל? שהוא מר לכל. אמר רבי ברכיה: מן הדא בסכנין הוה , עלה ונתמנה קוזמוקרטורין בבית המקדש; הוא שהנביא מקנתרו ואומר לו "מה לך פה" (לעיל , טז) - איזה כותל בנית כאן? איזה עמוד העמדת כאן? איזה מסמר קבעת כאן? אמר רבי אלעזר: צריך אדם שיהא לו מסמר או יתד קבוע בבית הכנסת , כדי שיזכה ויקבר באותו מקום. "כי חצבת לך פה קבר" (שם) - עשה כמין שובך ונתן קברו עליו , שנאמר "חצבי מרום קברו" (שם). רבי שמעון בשם מר עוקבא אמר: ממרום נחצב עליו שלא יקבר בארץ ישראל , שנאמר "חקקי בסלע משכן לו" (שם). "כדור אל ארץ רחבת ידים" (לעיל , יח) - כדור הזה שמקלעין אותו בידים ואין מגיע לארץ; על דעתיה דרבי אלעזר - שהיה מבזה את הקרבנות , על דעתיה דרבי יהודה - שהיה מבזה לשני אדוניו: חזקיה וישעיה. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא: מה עשו שבנא ויואח? נטלו איגרות וכתבו: שבנא וסיעתו וכל בני המדינות מבקשים להשלים לך , ישעיה וחזקיה אין מבקשים להשלים לך; ותחבום בחלון בחץ; הוא שצפה דוד ברוח הקודש "כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר לירות במו אופל לישרי לב" (תה' יא , ב) - לשני ישרי לב: חזקיה וישעיה.

ביום. תמוש היתד - רמז לשבנא , שהיה חושב שהוא כיתד תקועה במקום נאמן. ונכרת המשא אשר עליה - הם אנשי ממשלתו.

אבל ביום ההוא - שתפול ירושלם , תמוש היתד התקועה לאליקים , ונכרת המשא שהיא נושאה עליה בתליית כבוד בית אביו; כלומר: עד יום גלות הארץ תהא ממשלתו קיימת.

ביום ההוא... היתד התקועה במקום נאמן - זה משל על שבנא , שהיה סבור שיהיה כבודו קיים עד יום מותו , כמו שאמר "חצבי מרום קברו" (לעיל , טז). ונכרת המשא אשר עליה - כמו היתד כשתשבר ותפול , יכרתו וישברו הכלים התלויים והנשואים עליה , שיפלו עמה; כן כשישבר שבנא , תשבר עמו משפחתו וסיעתו.

היתד התקועה - הוא שבנא. ואמר במקום נאמן - שטעמו: קיים , כי כן היה באותה שעה , גם היה לנצח כפי מחשבתו; והקש על זה , ובאור זה הכלל ימצא ב'גביע'. המשא - שֵם דמיון ראשון תמורת שֵם נגזר , כלומר: הכלים המורמים על היתד ההוא.

תמוש היתד שהיתה תקועה במקדש נאמן - הוא שבנא. ונכרת המשא אשר עליה - כל כבוד משפחתו , שהיו נתלים עליו ומתכבדין בו , יתבטל.
ריכוז קישורים