תנ"ך - מי
יעץ
זאת
על־צר
המעטירה
אשר
סחריה
שרים
כנעניה
נכבדי־ארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִ֚י
יָעַ֣ץ
זֹ֔את
עַל־צֹ֖ר
הַמַּעֲטִירָ֑ה
אֲשֶׁ֤ר
סֹחֲרֶ֙יהָ֙
שָׂרִ֔ים
כִּנְעָנֶ֖יהָ
נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ:
(ישעיהו פרק כג פסוק ח)
מִי
יָעַץ
זֹאת
עַל־צֹר
הַמַּעֲטִירָה
אֲשֶׁר
סֹחֲרֶיהָ
שָׂרִים
כִּנְעָנֶיהָ
נִכְבַּדֵּי־אָרֶץ:
(ישעיהו פרק כג פסוק ח)
מי
יעץ
זאת
על־צר
המעטירה
אשר
סחריה
שרים
כנעניה
נכבדי־ארץ:
(ישעיהו פרק כג פסוק ח)
מי
יעץ
זאת
על־צר
המעטירה
אשר
סחריה
שרים
כנעניה
נכבדי־ארץ:
(ישעיהו פרק כג פסוק ח)
מַן
מְלַך
דָּא
עַל
צוֹר
דַּהֲוָת
מַמלְכָא
מַלכִין
דְּתַגָּרַהָא
רַברְבִין
שִׁלטוֹנַהָא
יַקִירֵי
אַרעָא
:
על
-
צר
-
ב':
יש'
כג
,
ח;
יח'
כז
,
ב.
נכבדי
-
ג':
יש'
כג
,
ח
,
ט;
מש'
ח
,
כד.
על
צר
ב'
מי
יעץ
זאת
ואתה
בן
אדם
שא
על
צר
.
על
-
צר
-
ב';
המעטירה
-
ל';
כנעניה
-
ל';
נכבדי
-
ג'.
כנעניה
-
תגריה
,
כמו:
"כנען
בידו
מאזני
מרמה"
(הו'
יב
,
ח;
ראה
פסחים
נ
,
א);
"ולא
יהיה
כנעני
עוד"
(זכ'
יד
,
כא).
מי
יעץ
זאת
על
צר
המעטירה
-
הממלכת
מלכים;
שכל
כך
היתה
חשובה
,
שכל
מלך
שלא
נטל
עטרה
בצר
,
לא
היתה
מלכותו
חשובה
למאומה.
כנעניה
נכבדי
ארץ
-
כנעניה
הם
שריה.
מי.
המעטירה
-
שהייתה
עטרת
לאיים.
כנעניה
-
כמו
סוחריה;
כמו
"כנען
בידו"
(הו'
יב
,
ח).
מי
הוא
שיעץ
זאת
על
צור
המעטירה?
-
עטרת
תפארת
בראשה
וצניף
מלוכה
(ע"פ
יש'
סב
,
ג)
,
שאף
סחריה
היו
כמו
שרי
מלכיות
אחרות.
מי
יעץ
-
מי
היה
יועץ
להחריב
צור
,
שתקום
עצתו
,
לולי
כי
האל
יתברך
יעץ
ועצתו
תקום;
כי
צור
היתה
עיר
גדולה
ומעטירה
-
כלומר:
נותנת
עטרה
למלכה
ולעמה
מרוב
עשרה
וכבודה
,
ולמי
היה
עולה
על
לב
להחריבה
,
כי
סוחריה
היו
שרים
-
היו
נחשבים
כמו
שרים
,
וכנעניה
כמו
נכבדי
ארץ.
והענין
כפול
במלות
שונות.
כנעניה
-
פירוש:
סוחריה
,
וכן
"כנען
בידו
מאזני
מרמה"
(הו'
יב
,
ח)
,
אלא
שהוא
משקל
אחר.
ויונתן
תרגם:
"שלטונהא".
כנעניה
-
הכנענים
הם
היו
מורגלים
להיותם
משוטטים
רוכלים
בכל
הארצות
,
והיו
פחותים
,
ולכן
הפליג
,
שגם
אלה
הגרים
בצֹר
היו
נכבדים.
צר
המעטירה
-
אינו
יוצא
באחר.