תנ"ך - המה ישאו קולם ירנו בגאון ה' צהלו מים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֵ֛מָּה יִשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם יָרֹ֑נּוּ בִּגְא֣וֹן יְהוָ֔ה צָהֲל֖וּ מִיָּֽם: (ישעיהו פרק כד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן יְהוָה צָהֲלוּ מִיָּם: (ישעיהו פרק כד פסוק יד)

טקסט בלבד:

המה ישאו קולם ירנו בגאון ה' צהלו מים: (ישעיהו פרק כד פסוק יד)

תיקון קוראים:

המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים: (ישעיהו פרק כד פסוק יד)
אִנוּן יְרִימוּן קָלְהוֹן יְשַׁבְּחוּן בִּשׁמָא דַייָ יְבוּעוּן כְּמָא דְבָעוּ עַל גְּבוּרָן דְּאִתעֲבִידָא לְהוֹן עַל יַמָא :

המה - י"ט ראשי פסוקים: בר' ז , יד; במ' כ , יג; שו' יח , ג , כב; יט , כב; ש"א ט , ה , יא , כז; יש' כד , יד; יח' כג , י; כז , כד; מד , טז; תה' כ , ט; מח , ו; נט , טז; קב , כז; קז , כד; איוב כד , יג; דה"א ד , כג. ישאו קולם - ד' (בלישנא): שו' כא , ב; ש"ב יג , לו; יש' כד , יד; איוב ב , יב.

ישאו קולם - ד'; צהלו - ל'.

המה ישאו קולם - לאותו מעט הנשאר , תבא הטובה שנבאתי למעלה (יש' כג , יח; ראה רש"י כד , א). צהלו - יותר ממה שצהלו על הים , בגלות מצרים.

המה ישאו קולם ירונו - לאותם שישארו בתוך העמים במתי מעט שלפי החורבן והשמד , כנוקף זית כעוללות בציר , להם אעשה ניסים וגבורות , והמה ישאו קולם ירונו בגאון יי' - בניסים וגבורות שיעשה להם הקדוש ברוך הוא. וכן מנהג כל הנביאים: כל מקום שאתה מוצא מכה , שם אתה מוצא רפואתה בצדה; כלפי שאמר למעלה "נאנחו כל שמחי לב. שבת משוש תופים חדל שאון עליזים" (לעיל , ז - ח) , "ערבה כל שמחה" (לעיל , יא) , חזר ואמר: והנשארים בכם המה יחזרו לשמחתם וישאו קולם וירונו בגאון יי' - פתרון: בתשועת יי' , כמדתימר "כי גאות עשה" (יש' יב , ה). צהלו מים - צהלו יותר מיורדי הים שאמרו שירה על הים.

המה - כל המפרשים הסכימה דעתם , כי מפרשת "הנה יי' בוקק הארץ" (לעיל , א) הוא לעתיד , על מלחמת גוג ומגוג. ולדעת רבי משה הכהן , שידבר על מלך אשור , ו"משתה שמנים" (יש' כה , ו) - על מות מחנה סנחריב; ועֵדָיו: "הוי עטרת גאות" (יש' כח , א). המה - הנמלטים. ירונו - הרמת קול , ומגזרת "ותעבר הרנה" (מ"א כב , לו); מים - ההולכים בים; וכן מלת צהלו , והעד: 'צהלת הסוס'.

ובאחרית , המה - הנותרים בעמים בכנפות הארץ , ישאו קולם בסוף שבעים שנה , שישובו; ירנו על שובם. בגאון יי' - אשר גאות עשה (ע"פ יש' יב , ה) , שהגדיל לעשות עמם , לקבצם ולהשיבם לארצם. צהלו מים - מאייהם , ביישבם אותם.

המה ישאו קולם בשבח האל וירונו בגאון יי' - שראו שגאה על כל העמים , בהפילו אותם בבואם על ירושלם. צהלו מים - כמו 'יצהלו' , עבר במקום עתיד; וכמוהו רבים , ובנבואות ברוב. ופירוש מים - ממערב , כלומר: אותם שהם רחוקים מירושלם בארץ המערב , יראו ויצהלו בגאון יי'. ויונתן , שהבין הפרשה על ישראל , תרגם מים כמשמעו: "יבועון כמא דיבעי על גבורן דאיתעבידא להון על ימא".

המה - אבל המה; כלומר: העוללות הנשארים , ואלה הם פליטי ירושלם בימי סנחריב.

המה ישאו קולם ירונו - מתנבא הנביא על אֵילו המעטים שישארו: עתיד הבורא לעשות הישועה. צהלו מים - ממה שצהלו בים סוף , שגדולה תהיה זאת הישועה מישועת מצרים.
ריכוז קישורים