תנ"ך - והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֤ה כָעָם֙ כַּכֹּהֵ֔ן כַּעֶ֙בֶד֙ כַּֽאדֹנָ֔יו כַּשִּׁפְחָ֖ה כַּגְּבִרְתָּ֑הּ כַּקּוֹנֶה֙ כַּמּוֹכֵ֔ר כַּמַּלְוֶה֙ כַּלֹּוֶ֔ה כַּנֹּשֶׁ֕ה כַּאֲשֶׁ֖ר נֹשֶׁ֥א בֽוֹ: (ישעיהו פרק כד פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ: (ישעיהו פרק כד פסוק ב)

טקסט בלבד:

והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו: (ישעיהו פרק כד פסוק ב)

תיקון קוראים:

והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו: (ישעיהו פרק כד פסוק ב)
וִיהֵי חִילוֹנָאָה כְּכָהֲנָא עַבדָּא כְּרִיבּוֹנֵיהּ אַמתָּא כְּמָרְתַהּ זָבְנָא כִּמזַבְּנָא יָזְפָא כְּמוֹזְפָא רָשׁיָא כְּמַן דְּרָשֵׁי בֵיהּ :

כעם - ב': יש' כד , ב; הו' ד , ט. ככהן - ב': יש' כד , ב; הו' ד , ט. כקונה - ד' מלא (בלישנא): יש' כד , ב; יח' ז , יב; מש' טו , לב; כ , יד. כמוכר - ב' מלא בלישנא: יש' כד , ב; נחמ' יג , טז. ואחד: למכור - נחמ' י , לב. נשא - ב' כתיב אל"ף: ש"א כב , ב; יש' כד , ב.

ב' מל' בלשנ' כקונה כמוכר ומוכרים בשבת . וחד ביום השבת למכור .

כעם - ב'; ככהן - ב'; כעבד - ל'; כאדניו - ל'; כשפחה - ל'; כגברתה - ל'; כקונה - ל'; כמוכר - ל'; כמלוה - ל'; כלוה - ל'; כנשה - ל'; נשא - ב' כת' א'.

כעם ככהן - לא כשאר הולכי דרכים , שהאדון מוליך עבדו והגבירה מוליכה שפחתה , האדון נכבד והעבד נקלה , הגבירה נכבדת והשפחה נקלית , אבל כשהשבאי מוליך השבויים , הכל שוין לפניו. כקונה כמוכר - בזמן שהעם יושב על נחלתו לבטח הקונה שמח והמוכר עצב שלא ישוב מִמְכָּרוֹ; אבל כשהשבאי מוליכם , הקונה אל ישמח , והמוכר אל יתאבל; וכן כמלוה כלוה - שניהם שוים , שהלוה אין לו לפרוע , והמלוה , אם לא הלוה לזה השבאי נוטלו כמו כן; כנושה כאשר נושה (בנוסחנו: נשא) בו - 'לוה' נופל בכסף , ו'נושה' נופל בכל דברים , כגון: יין ושמן ותבואה ודבש , כדכתיב "כי תשה ברעך משאת מאומה" (דב' כד , י).

הנה יי' בוקק הארץ - מריק הארץ מטובה ומפריה , ומשים "ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה" (תה' קז , לד). ובולקה - אף הוא לשון 'ומריק'; וכה פתרונו: הנה יי' בוקק הארץ מן העבד וחוזר ובולקה מן האדון; בוקקה מן השפחה ובולקה מן הגבירה; בוקקה מן הקונה ובולקה מן המוכר; בוקקה מן המלוה ובולקה מן הלוה. ועיוה פניה - והגלה עשיריה שעושים פנים לאדמה. ועיוה - פתרון: והגלה , כמו "הנע ועיוה" (יש' לז , יג). והיה כעם ככהן כעבד כאדוניו כשפחה כגברתה - שכשישבום שוביהם אל ארץ האויב יעשו כל הפנים שוות: כעם ככהן , כעבד כאדוניו וגו'; כאשר יגלה זה כן יגלה זה.

והיה - כל האדם יהיו שוים ברעה הזאת; וכאשר יתחברו שנים כפי"ן , היא דרך קצרה , וכן הוא: האדון כעבד והעבד כאדוניו. כמלוה - הוא הנותן משלו חנם. כנושה - הוא בעל ההמון , ואשר נושה בו - הוא הלוקח ממון על משכונו.

והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה - עד כאן , שיטת 'מרים שפלים' , מיכן ואילך , שיטת 'משפיל גבוהים'; ואומר שישפיל את הגבוהים ויגביה את השפלים , ולפי שגבהה צור מאד , והוא עֲוֹנָה , וכמו שמוכיח הבוז תבוז - בוז תחת גאוה , וכמו שמוכיח אומללו מרום עם הארץ - נשפלו גבוהי העם.

והיה כעם - אלה הם כ"פי הדמיון; וכל אחד נושא ונשוא , לפיכך תבוא הכ"ף עם שניהם , רוצה לומר: זה כזה וזה כזה; וכן "כמוך כמוהם" (שו' ח , יח); "כמוך כפרעה" (בר' מד , יח). ובאמרו כעם ככהן כעבד כאדוניו , וכן כולם , רוצה לומר , כי בהשחתת הארץ לא יכירו בה המשחיתים הנכבד , ולא ישאו פני גדול (ע"פ וי' יט , טו) , אלא כולם יהיו בגזירה , ויהיה הגדול כקטון והקטון כגדול. וכל אלה שזכר הם זה למעלה מזה , כי הכהן אדון לעם , כמו "יתרו כהן מדין" (שמ' יח , א); והקונה למעלה מן המוכר , כי המוכר נחלתו , מפני ענייו מוכר , והקונה עשיר; והעשיר כאדון לעני , וכן אמר הכתוב "עשיר ברשים ימשול" (מש' כב , ז); וכן המלוה כאדון ללוה , וכן אמר הכתוב "עבד לוה לאיש מלוה" (שם). ומה שאמר כנושה כאשר נושה בו אחר שאמר כמלוה כלוה , לפי שהאחד משאת כסף והאחד משאת אוכל. ופירוש כנושה - הוא הלוה , ונושה בו - הוא המלוה , וקשר הבי"ת מפריד ביניהם.

כנושה - כמו כמלוה , כטעם "והנושא (בנוסחנו: והנשה) בא לקחת" (מ"ב ד , א). ואמרו כאשר נושא בו - הוא הלוה , כי בו - כנוי לאשר , שהוא רומז לאיש , כלומר: כמו האיש אשר המלוה נושא בו; אם כן זה האיש הלוה; וכן כתוב "לא נשיתי ולא נשו בי" (יר' טו , י) , רוצה לומר: לא הלויתי מהם ולא הלוו לי. ואמנם נקרא ענין ההלואה 'נשי' , מטעם "תשי" (דב' לב , יח) ו"תנשני" (יש' מד , כא) , רוצה לומר: שִכְחָה , כטעם "נשכחתי כמת מלב" (תה' לא , יג) , כי כן הוא ענין הלוה מכמה פנים , והמלוה פועל ומניע לו בזאת השכחה; אם כן אין בזה השרש , רק ענין אחד , והקש על זה. והפליג ישעיה , כי זכר תחלה שלשה זוגות , ושָם הפחוּת ראשון בסדר , ואחר הפך הענין בשלשה זוגות אחרים.

והיה כעם ככהן - כולם יהיו שוין , ולא ניכר בין נכבד לנקלה , שילכו בגולה.
ריכוז קישורים