תנ"ך - נוע
תנוע
ארץ
כשכור
והתנודדה
כמלונה
וכבד
עליה
פשעה
ונפלה
ולא־תסיף
קום:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
נ֣וֹעַ
תָּנ֤וּעַ
אֶ֙רֶץ֙
כַּשִּׁכּ֔וֹר
וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה
כַּמְּלוּנָ֑ה
וְכָבַ֤ד
עָלֶ֙יהָ֙
פִּשְׁעָ֔הּ
וְנָפְלָ֖ה
וְלֹא־תֹסִ֥יף
קֽוּם:
ס
(ישעיהו פרק כד פסוק כ)
נוֹעַ
תָּנוּעַ
אֶרֶץ
כַּשִּׁכּוֹר
וְהִתְנוֹדֲדָה
כַּמְּלוּנָה
וְכָבַד
עָלֶיהָ
פִּשְׁעָהּ
וְנָפְלָה
וְלֹא־תֹסִיף
קוּם:
ס
(ישעיהו פרק כד פסוק כ)
נוע
תנוע
ארץ
כשכור
והתנודדה
כמלונה
וכבד
עליה
פשעה
ונפלה
ולא־תסיף
קום:
ס
(ישעיהו פרק כד פסוק כ)
נוע
תנוע
ארץ
כשכור
והתנודדה
כמלונה
וכבד
עליה
פשעה
ונפלה
ולא־תסיף
קום:
ס
(ישעיהו פרק כד פסוק כ)
אִשׁתְּדָאָה
תִשׁתְּדֵי
אַרעָא
כְּרָויָא
וּתהֵי
אָזְלָא
וְאָתיָא
כְּעַרזְלָא
וְיִתקְפוּן
עֲלַהּ
חוֹבַהּ
וְתִיפּוֹל
וְלָא
תוֹסִיף
לִמקָם
:
והתנודדה
-
ד'
מלא
(בלישנא):
יש'
טז
,
ב;
כד
,
כ;
מש'
כז
,
ח
(פעמיים).
פשעה
-
ו'
זוגין
מן
ב'
מיחדין
,
חד
מיעוט
וחד
ריבוי
(זוגות
של
מלים
יחידאיות
בנות
שורש
אחד
,
שאחת
באה
בכינוי
היחיד
ואחת
באה
בכינוי
הריבוי):
במ'
ה
,
טז;
יח'
כד
,
יא.
-
יש'
כד
,
כ;
איכה
א
,
ה.
-
יש'
ל
,
יד;
תה'
ס
,
ד.
-
יר'
ט
,
יא;
יש'
מד
,
ז.
-
זכ'
ג
,
ט;
תה'
עד
,
ו.
-
מש'
כו
,
יד;
ש"א
ד
,
יט.
ולא
-
תסיף
-
ד'
(בכתיבים
שונים):
יש'
כד
,
כ;
יח'
לו
,
יב;
איוב
כ
,
ט;
לח
,
יא.
תסיף
-
ג'
כתיב
כן:
דב'
כח
,
סח;
יש'
כד
,
כ;
איוב
לח
,
יא.
ו'
זוגין
מן
ב'
מיחדין
חד
מיעוט
וחד
ריבוי
והעמדה
והעמידה
ושברה
שבריה
פתוחה
פתוחיה
צירה
צריה
פשעה
פשעיה
ויגדה
ויגידה
.
ולא
תסיף
ד'
נוע
תנוע
ארץ
והולכתי
עליכם
עין
שזפתו
ואמר
עד
פה
תבוא
.
והתנודדה
-
ל';
כמלונה
-
ל';
פשעה
-
ל';
ולא
-
תסיף
-
ד';
תסיף
-
ג'
כת'
כן.
כמלונה
-
סוכת
נוצרים
שבראש
האילן.
והתנודדה
כמלונה
-
כמלון
אורחים
שאין
אורח
עובר
ולן
בו
,
אלא
לינה
אחת.
וכבד
עליה
פשעה
שפשעה
בישראל
,
ונפלה
אומה
זו
הרשעה
ולא
תוסיף
קום.
נוע
-
הטעם:
על
יושבי
הארץ
שינוסו
ממקום
למקום
,
ויתנודדו
כמלונה
-
כי
השומר
יחליף
מקום
מלונו.
וטעם
וכבד
-
כי
יבקשו
להתנועע
ולברוח
,
ויכבד
פשעם
עליהם
ויפלו.
קום
-
שם
הפועל
,
וככה
"ומלך
אל
קום
עמו"
(מש'
ל
,
לא).
נוע
תנוע
ארץ
כשכור
,
וכמלונה
שבראש
האילן
,
ברומי
,
על
ידי
ה"פח"
(שם);
שיהו
נבהלין
בבהלה
ותמהון
,
איך
יצאו
מן
הפח
האוחזם.
וכבד
עליה
פשעה
באחרונה
-
והאחרון
הכביד
עליה
(ע"פ
יש'
ח
,
כג)
,
ונפלה
באחוז
הפח
ברגלה
,
ולא
תוסיף
קום
לימים
רבים
,
עד
אחרית
הימים.
נוע
תנוע
ארץ...
כמלונה
-
סוכת
שומר
הכרמים
,
שעושה
סוכתו
בהר
ושומר
משם
כל
הכרמים;
ואותה
הסוכה
היא
עשויה
מעצים
קלים
,
כי
אין
לה
קבע
,
כי
אין
יושב
בה
השומר
אלא
כל
זמן
שהענבים
בכרמים
,
לשומרם;
ואותה
הסוכה
נקראת
מלונה
,
לפי
שגם
בלילה
לן
שם
השומר;
וכשהרוח
מכה
באותה
מלונה
,
היא
מתנודדת
אילך
ואילך
,
ומפני
קלותה
היא
עומדת
בהתנודדה
,
שלא
תפול
לארץ;
ואם
יש
בראשה
דבר
שיכבד
עליה
,
תפול.
כן
תהיה
הארץ:
ינודו
יושביה
אילך
ואילך
ולא
תהיה
להם
עמידה
,
כי
פשעיהם
יכבדו
עליהם
,
ויפלו
לארץ
לא
יוסיפו
לקום
עוד.
כמלונה
-
כי
תתנועע
במעט
רוח
,
גם
תעתק
ממקום
למקום;
ובצד
אחד
מן
הדמיון
"כמלונה
במקשה"
(יש'
א
,
ח).
ולא
תוסיף
קום
-
גם
זה
איני
מחייב
נִצְחוּת
,
ובאור
הכלל
הזה
'אוצר
יי''
יבא.