תנ"ך - בשיר
לא
ישתו־יין
ימר
שכר
לשתיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּשִּׁ֖יר
לֹ֣א
יִשְׁתּוּ־יָ֑יִן
יֵמַ֥ר
שֵׁכָ֖ר
לְשֹׁתָֽיו:
(ישעיהו פרק כד פסוק ט)
בַּשִּׁיר
לֹא
יִשְׁתּוּ־יָיִן
יֵמַר
שֵׁכָר
לְשֹׁתָיו:
(ישעיהו פרק כד פסוק ט)
בשיר
לא
ישתו־יין
ימר
שכר
לשתיו:
(ישעיהו פרק כד פסוק ט)
בשיר
לא
ישתו־יין
ימר
שכר
לשתיו:
(ישעיהו פרק כד פסוק ט)
עַל
יְדֵי
זְמָר
לָא
יִשׁתּוֹן
חֲמַר
יֵמַר
עַתִּיקָא
לְשָׁתוֹהִי
:
בשיר
-
ג':
יש'
כד
,
ט;
דה"א
ו
,
יז;
כה
,
ו.
בשיר
ג'
לא
ישתו
יין
ויהיו
משרתים
כל
אלה
על
ידי
אביהם
.
בשיר
לא
ישתו
יין
ימר
שכר
לשותיו
-
ימר
-
לשון
'תמורה'
,
שבמקום
שהיו
שותין
יין
ישתו
מימיהם
בשממון.
שכר
-
חמר
עתיק
שהוא
משכר
יותר.
בשיר
לא
ישתו
יין
-
בניגון
,
כי
אם
לצורך
,
כי
ימר
השכר.
ולפי
דעתי
שמלת
ימר
מפעלי
הכפל
,
כמו
'יקל'
,
והוא
מבניין
'נפעל'.
בשיר
ובשמחה
לא
ישתו
יין
,
אלא
בכובד
ראש.
ימר
-
יהא
מר;
כלומר:
למרורת
פתנים
יהיה
להם
(ע"פ
איוב
כ
,
יד)
,
כמו
"חמת
תנינם
יינם"
(דב'
לב
,
לג).
בשיר
-
כמו
שהוא
דרך
השמחים
,
ששותים
על
השיר
והזמירות
,
והם
יהיו
נאנחים
ואין
בפיהם
שיר.
וגם
אותו
מעט
השכר
שישתו
ימר
להם
-
יהיה
כמו
מר
בפיהם
מרוב
הצרות.
ימר
שכר
לשותיו
-
בניין
'נפעל'
הוא
,
והיה
ראוי
המ"ם
להדגש
,
כמו
"לא
יסבו
בלכתם"
(יח'
א
,
ט)
,
ונפל
כדי
להקל
המלה
,
כמו
שמצינו
בהרבה
מקומות.