תנ"ך - הרינו
חלנו
כמו
ילדנו
רוח
ישועת
בל־נעשה
ארץ
ובל־יפלו
ישבי
תבל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָרִ֣ינוּ
חַ֔לְנוּ
כְּמ֖וֹ
יָלַ֣דְנוּ
ר֑וּחַ
יְשׁוּעֹת֙
בַּל־נַ֣עֲשֶׂה
אֶ֔רֶץ
וּבַֽל־יִפְּל֖וּ
יֹשְׁבֵ֥י
תֵבֵֽל:
(ישעיהו פרק כו פסוק יח)
הָרִינוּ
חַלְנוּ
כְּמוֹ
יָלַדְנוּ
רוּחַ
יְשׁוּעֹת
בַּל־נַעֲשֶׂה
אֶרֶץ
וּבַל־יִפְּלוּ
יֹשְׁבֵי
תֵבֵל:
(ישעיהו פרק כו פסוק יח)
הרינו
חלנו
כמו
ילדנו
רוח
ישועת
בל־נעשה
ארץ
ובל־יפלו
ישבי
תבל:
(ישעיהו פרק כו פסוק יח)
הרינו
חלנו
כמו
ילדנו
רוח
ישועת
בל־נעשה
ארץ
ובל־יפלו
ישבי
תבל:
(ישעיהו פרק כו פסוק יח)
אוֹחִיתַנָא
עָקָא
דִמעַדְּיָא
דִּבעִידָּן
מֵילְדַהּ
קַלִיל
כְּרוּחָא
פּוּרקָן
לָא
אֵיתִיאוּ
אַרעָא
לָא
עֲבַדוּ
אַף
פְּרִישָׁן
לָא
יִכְּלוּן
לְמֶעֱבַד
דְּדָיְרִין
בְּתֵבֵל
:
נעשה
-
כל
לשון
עשייה
בגיעיה
ומקף
(בטעם
זקף
קטן)
בר
מן
ה':
שמ'
ז
,
י;
יש'
כו
,
יח;
יח'
א
,
טז;
יונה
א
,
יא;
ג
,
י.
הרינו
חלנו
-
חיל
יולדה
כאילו
ילדנו
,
[כאלו
קרובים
אנו
להגאל]
,
והוא
רוח
ואין
ישועה.
ישועות
בל
נעשה
בארץ
-
בכל
חבלינו
וצרותינו
אין
אנו
מכינים
לנו
ישועה.
ובל
יפלו
-
ואין
נופלין
בני
עשו
,
שהן
יושבי
תבל
,
שכבשו
ומלאו
את
הארץ.
ויונתן
תרגם
בל
יפלו:
לשון
"ונפלינו
אני
ועמך"
(שמ'
לג
,
טז)
-
ואין
ביושבי
תבל
יכולין
לעשות
פלא.
הרינו
חלנו
כמו
ילדנו
רוח
-
הגזירות
אנו
רואים
ממשמשות
ובאות
,
וכאשר
אנו
מצפים
לישועה
אחריהם
,
והנה
"הכל
הבל
ורעות
רוח"
(קה'
א
,
יד).
ישועות
בל
נעשה
ארץ
-
אין
אנו
עושים
מעשים
טובים
בארץ
שתבא
ישועה
על
ידינו
,
ודבר
זה
גורם
שלא
יפלו
יושבי
תבל
-
אומה
המכונה
'יושבת
תבל'
,
שאין
לך
אומה
בעולם
יושבת
בשלוותה
כמוה
,
היא
אדום
הרשעה
,
הנזכרת
למעלה
בעניין
"פחד
ופחת
ופח
עליך
יושב
הארץ"
(יש'
כד
,
יז).
הרינו
חלנו
,
ורוח
,
וכן
ילדנו
-
והטעם
,
כי
לא
היה
בנו
כח
להנצל
,
וזהו:
ישועות
לא
נוכל
לעשות
בארץ
-
חסר
בי"ת
,
כמו
"כי
ששת
ימים"
(שמ'
כ
,
יא).
ובל
יפלו
-
יש
אומרים
שהוא
חסר
אל"ף
'פלא'
,
ואמרו
"ויפלו
מאד
בעיניהם"
(נחמ'
ו
,
טז);
ואין
"ויפלו"
שם
,
כי
אם
כמשמעו
,
כאשר
אפרש.
ולפי
דעתי:
שלא
נוכל
שלא
יפלו.
שהרינו
,
חלנו
,
כעת
שילדנו
,
הבל
ורוח
הייתה
לנו
לידתנו
,
שעוד
אנו
כואבים
כבראשונה
ועוד
נהפכו
עלינו
צירינו
,
שאין
בנו
כח
לעשות
לנו
ישועה
ורוחה.
ובל
יפלו
ויפלאו
לעשות
ישבי
תבל
,
אם
אתה
לא
תושיע
ותפליא.
אם
כך
"פקדוך
בצר"
(לעיל
,
טז)
,
וכך
היו
מכירים
כחך
וגבורתך
,
אז
יחיו
מתיך
-
אותם
אשר
המתה
ברעה
ביד
אויביהם.
נבלתי
-
רִפְאֵי
עמי
אשר
רפו
ונבלו
ברעה.
'נבלה'
ו'רפאה'
-
משמע
אחד
,
שכל
רפה
נובל
ונופל.
יקומון
-
כי
בידך
כח
להמית
ולהחיות.
כי
טל
אורות
ובקרים
,
שכל
הדשאים
יציצו
ויחליפו
גזע
על
ידו
,
שמוליד
ומצמיח
מן
הארץ
דשא
ועשב
,
כן
היה
להם
טל
תחייתך
,
להוציא
שכני
עפר
מן
הארץ
להחיותם.
טל
אורות
-
'רושיאה
מטינבלא'
(בלעז).
וארץ
-
והארץ
,
שאין
אנו
עושים
ישועות
ופלא
על
רפאים
שיקומו
ויחיו
,
תפליא
ותושיע;
יפלו
-
כמו
"ויפלו
מאד
בעיניהם"
בעזרא
(ראה
נחמ'
ו
,
טז)
,
שהוא
כמו
'ויפלאו';
וכפל
הוא
על
ישועות
וארץ
,
ומוסב
על
ישועות
בל
נעשה
ארץ
ובל
יפלו
ישבי
תבל.
וגם
יש
לפותרו:
והארץ
,
אשר
לא
נעשה
בה
ישועה
ופלא
,
תחנה
מחנה
הרפאים
אשר
יקומו
,
כענין
"ויחיו
ויעמדו
על
רגליהם
חיל
גדול
מאד
מאד"
(יח'
לז
,
י).
תפיל
-
כמו
"על
פני
כל
אחיו
נפל"
(בר'
כה
,
יח);
ו"הנפלים
עליו
מבנימן"
(ראה
שו'
כ
,
מו);
ועכשיו
הוא
מענין
כי
טל
אורות
טלך;
ועכשיו
שלא
פקדוך
בצר
ענשת
אותם.
ואומר
לישראל:
אחרי
אשר
לא
פקדת
אלהיך
בצר
,
וגזר
עליך
עונש
על
שעמדת
במרדך
ולא
נכנעת
לפניו
,
זו
היא
תקנתך:
הרינו
חלנו
כמו
ילדנו
רוח
-
פירש
אדוני
אבי
ז"ל:
היולדת
,
כאשר
ילדה
,
ידעה
כי
כבר
נמלטה
,
אך
עניינינו
כמו
האשה
תקריב
ללדת
בלא
עתה
ולא
ילדה
,
זה
הוא
כמו
רוח
,
ואינה
שמחה
בהפסק
החבלים
,
כי
יודעת
כי
בקרוב
תעמוד
עוד
במשבר
בנים
(ע"פ
הו'
יג
,
יג);
כן
היינו
אנחנו
בגלות
,
כי
בעת
שהיינו
נמלטים
מצרה
לא
היינו
שמחים
,
כי
ידענו
כי
אחרת
תְכוּפָה
לבוא
עליה
,
כי
בעניין
זה
היינו
בכל
ימי
הגלות
,
כי
דבר
הישועות
אשר
הבטחתנו
לא
היה
נעשה
בארץ.
ובל
יפלו
יושבי
תבל
-
לא
היו
נופלים
ממלכות
אומות
העולם
,
כי
אותו
הוא
סימן
לישועתינו:
כשיפלו
הם
נקום
אנחנו;
ובכל
עת
שהיינו
נצלים
מצרה
,
לא
היינו
שמחים
בזה
,
כי
היינו
יודעים
כי
לא
הגיע
עת
הישועה
,
ולא
היינו
רואים
שהיו
נופלים
יושבי
תבל.
נעשה
-
'נפעל'
עומד.
כמו
ילדנו
-
כאלו
ילדנו
רוח
,
כי
כל
פעלותינו
ותחבולותינו
היו
רוח
והבל;
כי
כל
מעשינו
שנתחכם
להושע
מסנחריב
,
כמו
שכתוב
"ויועץ
חזקיה"
וגו'
(דה"ב
לב
,
ג)
,
הנה
לא
נעשה
ארץ
ישועות
לנו
,
ולא
יפלו
בני
אשור
,
אבל
אתה
עשית.
וזה
אמת
שאין
אחריו
כלום
,
גם
אמת
גמור
מה
שכתבנו
על
"והעם
לא
שב
עד
המכהו"
וגו'
(יש'
ט
,
יב);
והכל
כתוב
בתורת
משה
רבנו
(דב'
לג
,
ז)
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
כמו
הרה
תקריב
ללדת
,
שתתחיל
ותזעק
בחבליה
,
כך
היינו
מפניך
יי'
-
שאנו
מתייסרים
בגלות
,
וכשאנו
מתייסרים
,
אנו
סוברים
כי
הם
חבלי
משיח
ואנו
מצפים
לישועה;
אבל
הרינו
חלנו
,
ואנו
דומין
אחר
כן
כמו
ילדנו
רוח.
ישועות
בל
נעשה
ארץ
-
כמו
שאנו
מצפים.
ובל
יפלו
ישבי
תבל
-
והגוים
,
שהם
יושבי
תבל
,
אינם
נופלים
עדיין
,
ואנו
מתים
בתוך
גלותינו.