תנ"ך - כי־הנה
ה'
יצא
ממקומו
לפקד
עון
ישב־הארץ
עליו
וגלתה
הארץ
את־דמיה
ולא־תכסה
עוד
על־הרוגיה:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־הִנֵּ֤ה
יְהוָה֙
יֹצֵ֣א
מִמְּקוֹמ֔וֹ
לִפְקֹ֛ד
עֲוֺ֥ן
יֹֽשֵׁב־הָאָ֖רֶץ
עָלָ֑יו
וְגִלְּתָ֤ה
הָאָ֙רֶץ֙
אֶת־דָּמֶ֔יהָ
וְלֹא־תְכַסֶּ֥ה
ע֖וֹד
עַל־הֲרוּגֶֽיהָ:
פ
(ישעיהו פרק כו פסוק כא)
כִּי־הִנֵּה
יְהוָה
יֹצֵא
מִמְּקוֹמוֹ
לִפְקֹד
עֲוֺן
יֹשֵׁב־הָאָרֶץ
עָלָיו
וְגִלְּתָה
הָאָרֶץ
אֶת־דָּמֶיהָ
וְלֹא־תְכַסֶּה
עוֹד
עַל־הֲרוּגֶיהָ:
פ
(ישעיהו פרק כו פסוק כא)
כי־הנה
ה'
יצא
ממקומו
לפקד
עון
ישב־הארץ
עליו
וגלתה
הארץ
את־דמיה
ולא־תכסה
עוד
על־הרוגיה:
פ
(ישעיהו פרק כו פסוק כא)
כי־הנה
יהוה
יצא
ממקומו
לפקד
עון
ישב־הארץ
עליו
וגלתה
הארץ
את־דמיה
ולא־תכסה
עוד
על־הרוגיה:
פ
(ישעיהו פרק כו פסוק כא)
אֲרֵי
הָא
יְיָ
מִתגְּלֵי
מֵאֲתַר
בֵּית
שְׁכִינְתֵיהּ
לְאַסעָרָא
חוֹב
יָתֵיב
אַרעָא
עֲלוֹהִי
וּתגַלֵי
אַרעָא
עַל
דַּם
זַכַּי
דְּאִתאֲשַׁד
בַּהּ
וְלָא
תְכַסֵי
עוֹד
עַל
קְטִילַהָא
:
ישב
-
ה'
חסר
בסיפרא:
ראה
יש'
ו
,
א.
ישב
-
הארץ
-
י"ב:
ראה
יש'
כד
,
יז.
דמיה
-
ג'
ומלא:
וי'
יב
,
ז;
כ
,
יח;
יש'
כו
,
כא.
ולא
-
תכסה
-
ב':
דב'
יג
,
ט;
יש'
כו
,
כא.
הרוגיה
-
ב'
(אחד
מלא
ואחד
חסר):
יש'
כו
,
כא;
מש'
ז
,
כו.
דמיה
ג'
ומל'
ממקר
גלתה
וגלתה
.
ולא
תכסה
ב'
ולא
תכסה
עוד
ולא
תחמל
.
ישב
-
ה'
חס'
בסיפ';
וגלתה
-
ל';
דמיה
-
ג';
ולא
-
תכסה
-
ב';
הרוגיה
-
ב'.
כי
הנה
יי'
יוצא
ממקומו
-
[ממדת
הרחמים
למדת
הדין
(ראה
ירוש'
תענית
ב
,
א
[סה
,
ב])].
יושב
הארץ
-
הוא
עשו
והר
שעיר.
על
הרוגיה
שהרגו
בישראל.
לך
עמי
בא
בחדריך
וסגור
דלתיך
בעדך
חבי
כמעט
רגע
עד
יעבר
(בנוסחנו:
יעבור)
זעם.
כי
הנה
יי'
יוצא
ממקומו
לפקוד
עון
יושב
הארץ
עליו
-
הוא
עשו
הרשע
שהוא
יושב
הארץ.
וגלתה
הארץ
את
דמיה
-
דמם
של
ישראל
ששפכו.
כי...
יוצא
ממקומו
-
הגזירות
היוצאות
מלפני
השם.
את
דמיה
-
הם
החללים
הנקברים
בקרבה.
כי
הנה
יי'
יוצא
ממקומו
-
דמיון
"ועבר
יי'
לנגוף
את
מצרים"
(שמ'
יב
,
כג).
לפקד
עון
ישב
הארץ
-
לבער
הפושעים
והמורדים
בו
,
וכענין
"לא
שפכתהו
על
הארץ
לכסות
עליו
עפר"
,
כי
"על
צחיח
סלע
שמתהו...
להעלות
חמה
לנקום
נקם"
(יח'
כד
,
ז
-
ח);
וזה
בחורבן
בית
ראשון.
כי
הנה
יי'
יוצא
ממקומו
-
על
דרך
משל
,
כמו
שאמר
גם
כן
"ויצא
יי'
ונלחם
בגוים
ההם"
(זכ'
יד
,
ג).
וכל
עוונם
שקדם
יפקד
עליהם
בעת
ההיא
,
וכל
דם
נקי
ששפכו
יפקד
עליהם.
וכאשר
לא
ינקם
הדם
,
יראה
כאלו
הוא
מכוסה
בארץ
,
וכשינקם
-
כאלו
הוא
מגולה;
וכן
אמר
איוב
"ארץ
אל
תכסי
דמי"
(טז
,
יח)
,
לפיכך
אמר:
ולא
תכסה
עוד
על
הרוגיה.
וזכר
הדם
ולא
זכר
החמסים
האחרים
שעשו
,
כי
הדם
הוא
החמס
הגדול
,
וכן
אמר
בנבואת
יואל
"ונקיתי
דמם
לא
נקיתי"
(ד
,
כא).
כי
הנה
יי'
יוצא
ממקומו
בימי
הישועה
לפקוד
עון
כל
הגוים
יושבי
הארץ.