תנ"ך - כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ: (ישעיהו פרק כז פסוק י)

טקסט וניקוד:

כִּי עִיר בְּצוּרָה בָּדָד נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ: (ישעיהו פרק כז פסוק י)

טקסט בלבד:

כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה: (ישעיהו פרק כז פסוק י)

תיקון קוראים:

כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה: (ישעיהו פרק כז פסוק י)
אֲרֵי קַרתָּא דַהֲוָת כְּרִיכָא בִּלחוֹדַהּ תִּיתֵּיב תְּהֵי רַטִישָׁא וּשׁבִיקָא כְּמַדבְּרָא בַּהּ יְגִיחוּן צַדִּיקַיָא וְיִבְּזוּן יָת נִכסַהָא וִיסוּפָן מַשׁרְיָתַהָא מִלְמִפַּק :

בדד - ח': וי' יג , מו; דב' לב , יב; לג , כח; יש' כז , י; יר' טו , יז; מט , לא; *איכה א , א; ג , כח. משלח - ג': יש' טז , ב; כז , י; מש' כט , טו. כמדבר - ו': ראה יש' יד , יז. וכלה - ו': בר' מא , ל; וי' טז , כ; במ' ד , טו; יהו' כד , כ; יש' כז , י; יח' מב , טו.

בדד - ח'; משלח - ג'; כמדבר - ו'; וכלה - ו'.

כי עיר בצורה בדד - כי בעשותם זאת , עיר בצורה של עשו תהיה בדד , והנוה יהיה משולח מיושביו ונעזב כמדבר. שם ירעה עגל - אפרים יירשנו , שקרוי 'עגל' שנאמר "כעגל לא לומד" (יר' לא , יח). וכלה סעיפיה - ענפיה.

כי עיר בצורה היא ירושלם בעון יושביה; גורמים בעונם שתשב בדד. נוה - הוא בית המקדש , משולח ונעזב כמדבר. שם ירעה עגל - הוא "עגלה יפיפיה (בנוסחנו: יפה - פיה) מצרים" (יר' מו , כ). וכלה סעיפיה - של כרם הנזכרת למעלה (לעיל , ב). סעיפיה - ענפיה , כמו "בסעיפותיו קיננו כל עוף השמים" (יח' לא , ו).

כי... בדד היא , והיא שומרון. סעיפיה - כמו "על שתי הסעיפים" (מ"א יח , כא); והטעם , על ערי הפרזות.

כי עיר בצורה בדד תושיבנה מיושביה , להגלותם. נוה תשים משלח ונעזב מיושביו כמדבר , שהוא מקום מרעה ששם ירעה עגל ובהמות נוחות ושם ירבץ. וכלה סעיפיה , בשלחה ששילחה (ראה לעיל , ח) , וענפיה ודליותיה , ויאכל עשרה וכבודה ויכלהו , אבל הגוף יהא קיים , ורק אליו אל תשלח ידך. והוא לא עגלים הרביץ שם , כמו שצויתיו , אלא כשהיו קציריה (בנוסחנו: קצירה) , ענפי גידולי הפירות , מתיבשים ממעל כדרך שמתיבשים בחורף , היה משבר סעיפיה ומשליך , כסבור אין להן עוד תקוה; והרי יש להם עוד תקוה בעבוֹר החרף; אף זה , כשראה הקדוש ברוך הוא כועס על ישראל , אמר: אין להם עוד תקוה , והתחיל להשמיד ולהכרית; והרי יש להן תקוה בעבוֹר זעם. נשים באות - ואף הנשים היו באות ושורפות ומדליקות אוּר בגוף הנטיעה עצמה , ששתי קצותיה אכלה אש ותוכה נחר (ע"פ יח' טו , ד) , שלא תגדיל עוד ולא תעשה עוד ענף ופרי , לאבד תקותה. אתה (בנוסחנו: אותה) - גוף הנטיעה , כמו סעיפיה. כי לא עם בינות הוא הגוי ההוא , המכהו מכה גדולה , להבין אחריתו של ישראל , "איכה ירדף אחד אלף... אם לא כי צורם מכרם ויי' הסגירם" (דב' לב , ל) , והוא אומר "ידינו רמה ולא יי' פעל כל זאת" (שם , כז); ועל כן לא ירחמנו עשהו ומגדלו להוכיח גוים , אלא כשם שהוא ייסר עמו בכליה , כן הקדוש ברוך הוא ישמידהו ויכלהו; כמו שמוכיח בענין "הוי אשור שבט אפי" (יש' י , ה). ויוצרו - להיות שבט אפו ומטה זעמו.

כי עיר - כי עתה שיעבדו עבודה זרה , העיר שהיתה בצורה , בדד - היא בעונותם בדד מאין יושב בה; ואותו נוה שהיה נוה ומשכן האדם , הוא עתה חרב ומשולח ונעזב כמדבר - והוא מקום מרעה הבהמות. או פירוש עיר בצורה בדד - עתידה , כלומר: בעונותיהם , עיר שהיא בצורה עתה תהיה בדד. ויאמר זה על ירושלם או על שומרון , כי כשנאמרה נבואה זו לא גלו עדין עשרת השבטים , כמו שאומר "הוי עטרת גאות שכורי אפרים" (יש' כח , א). ונוה אמר על בית המלכות; או על בית המקדש אמר , שיחרב בעונותם ויהיה משלח ונעזב כמדבר , שם ירעה עגל ושם ירבץ עגל ושאר בהמות. והוא כמשמעו או על דרך משל. וכלה סעיפיה - אמר סעיפיה , לפי שהמשיל כנסת ישראל לכרם , אמר כי העגל ירעה אותה וכלה סעיפיה , כמו שאמר בנבואה הראשונה "הסר משוכתו והיה לבער" (יש' ה , ה). ואדוני אבי ז"ל פירש: עגל - משל על פרעה מלך מצרים , כמו שנקרא "עגלה יפיפיה מצרים" (יר' מו , כ) , וזהו כשלקח יהואחז (ראה מ"ב כג , לג); ופירש החכם רבי אברהם אבן עזרא: סעיפיה - משל על ערי הפרזות; ואם עגל משל על פרעה , יהיה סעיפיה משל על הכסף והזהב שענש פרעה את הארץ (שם).

כי עיר בצורה בדד וגו' - הטעם: כן הוא עתה בעונותינו. וכלה - הרמז לעגל , והשֵם הוא המכלה הרחוק.

כי עיר בצורה שלאדום עתידה להיות בדד. ונוה משולח - כמו 'מנוטש'. ונעזב כמדבר - שאין בו יישוב בני אדם , אלא מרעה לבהמות. שם ירעה עגל ושם ירבץ , וכלה העגל סעיפיה - הענפים שעליה , כמו "בסעיפיה פוריה" (יש' יז , ו).
ריכוז קישורים