תנ"ך - ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם־בינות הוא על־כן לא־ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יא)

טקסט וניקוד:

בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ כִּי לֹא עַם־בִּינוֹת הוּא עַל־כֵּן לֹא־יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יא)

טקסט בלבד:

ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם־בינות הוא על־כן לא־ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יא)

תיקון קוראים:

ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם־בינות הוא על־כן לא־ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יא)
יִתקְצַר חֵילְהוֹן יִבַּהתּוּן בְּעוּבָדֵיהוֹן יִתַּברוּן נְשַׁיָא עָלִין לְבֵית דַּחלַתהוֹן וּמַלְפָן יָתְהוֹן אֲרֵי לָא עַם סֻכלְתָן אִנוּן עַל כֵּין לָא יְרַחֵים עֲלֵיהוֹן דַּעֲבַדִינוּן וְדִי בְרָנוּן לָא יְחוּס עֲלֵיהוֹן :

קצירה - ב': וי' כג , י; יש' כז , יא. אותה - ג' מלא בסיפרא: יש' כז , יא; כח , ד; לז , כו. אותה - י"ב מלא (בלישנא): *במ' כב , לג; ל , ט; ש"א יד , כז; ש"ב יג , יח; יש' כז , יא; כח , ד; לז , כו; יר' לב , לא; לג , ב; הו' ד , יט; מל' א , יג; תה' כז , ד. וכל יהושע ושופטים ויחזקאל דכותהון בר מן ג' חסר: יהו' ח , כד; יח , ה; יח' כא , טז. אותה - י"ג מלא (בלישנא): מנין זה כולל גם את יהושע , שופטים ויחזקאל המנויים במנין זה כאחד.

קצירה - ב' וקצרתם; מאירות - ל'; אותה - ג' מל' בסיפ'; יחננו - ל'.

ביבש קצירה - קצירי שרשיה , כמו "תשלח קציריה" (תה' פ , יב); "ועשה קציר" (איוב יד , ט); כלומר: כשיכלה זכות מעט שבידה של אדום , שכיבד את אביו , אז תשברנה סעיפיה. נשים באות מאירות אותה - עם חלש כנשים ידליקום; כך תירגמו יונתן באומות; וכן רבותינו , שאסרו לקבל מהם צדקה מפני הטעם הזה , שאמרו בבבא בתרא (י , ב): לית ליה ביבש קצירה תשברנה. [מאירות - כמו "ולא תאירו מזבחי חנם" (מל' א , י). וכן פתח דונש (דונש ע' * 67 ): מחמת שהעצים יהיו יבשים יהיו נוחים להדליק; אבל מנחם (מחברת: 'אר') פתר: מלקטות , כמו "אריתי מורי" (שה"ש ה , א); "וארוה כל עוברי דרך" (תה' פ , יג); השיב לו דונש (שם): והלא כתיב ביבש קצירה , ובענפים יבשים אין מלקטין פרי.]

ביבוש קצירה תשברנה - קצירה אף הוא לשון 'ענף' , כמו "תשלח קציריה עד ים" (תה' פ , יב). ופתרונו: כשנשלם עונם יגיע שעת פקודתם וישברו ענפיה. נשים באות מאירות אותה - פתר בו מנחם בן סרוק (מחברת: 'אר'): מלקטות אותה , כלומר: מלקטות פרות שעליה , כמו "אריתי מורי" (שה"ש ה , א) , וכן "וארוה כל עוברי דרך" (תה' פ , יג). ועוד הביא ראיה מן המשנה (שביעית א , ב): כמלא אורה וסלו. השיבו דונש בן לברט ('מאירות'): והלא הוא אומר ביבוש קצירה תשברנה? למדנו שדיבר הכתוב בענפים יבישים; ובענף יבש מתי ימצא פרי , ומה אדם יכול ללקט לו? אלא מהו נשים מאירות אותה? מבערות בהם את האור , כמו "לא תאירו מזבחי חנם" (מל' א , י); כלומר: כשהענפים יבישים נשים באות ונוטלות אותן להדליק מהן. כלומר , שיהו כל האומות שובין את ישראל ומפזרים אותן בארצות.

ביבש קצירה - כמו "וטל ילין בקצירי" (איוב כט , יט). תשברנה - הפארות , שהם קטנים מהקציר. מאירות - יש אומרים (מחברת: 'אר') , מגזרת "אריתי מורי" (שה"ש ה , א); והטעם: לוקטות; והטעם: אפילו הנשים שאין להם כח. ויש אומרים (שלשה ס"ד ע' 42 : 'אור') שמאירות - כמו 'מבעירות'; והטעם , כי יהיו לעצים; וזהו הנכון , וכמוהו "ולא תאירו מזבחי חנם" (מל' א , י).

כי עיר בצורה בדד תושיבנה מיושביה , להגלותם. נוה תשים משלח ונעזב מיושביו כמדבר , שהוא מקום מרעה ששם ירעה עגל ובהמות נוחות ושם ירבץ. וכלה סעיפיה , בשלחה ששילחה (ראה לעיל , ח) , וענפיה ודליותיה , ויאכל עשרה וכבודה ויכלהו , אבל הגוף יהא קיים , ורק אליו אל תשלח ידך. והוא לא עגלים הרביץ שם , כמו שצויתיו , אלא כשהיו קציריה (בנוסחנו: קצירה) , ענפי גידולי הפירות , מתיבשים ממעל כדרך שמתיבשים בחורף , היה משבר סעיפיה ומשליך , כסבור אין להן עוד תקוה; והרי יש להם עוד תקוה בעבוֹר החרף; אף זה , כשראה הקדוש ברוך הוא כועס על ישראל , אמר: אין להם עוד תקוה , והתחיל להשמיד ולהכרית; והרי יש להן תקוה בעבוֹר זעם. נשים באות - ואף הנשים היו באות ושורפות ומדליקות אוּר בגוף הנטיעה עצמה , ששתי קצותיה אכלה אש ותוכה נחר (ע"פ יח' טו , ד) , שלא תגדיל עוד ולא תעשה עוד ענף ופרי , לאבד תקותה. אתה (בנוסחנו: אותה) - גוף הנטיעה , כמו סעיפיה. כי לא עם בינות הוא הגוי ההוא , המכהו מכה גדולה , להבין אחריתו של ישראל , "איכה ירדף אחד אלף... אם לא כי צורם מכרם ויי' הסגירם" (דב' לב , ל) , והוא אומר "ידינו רמה ולא יי' פעל כל זאת" (שם , כז); ועל כן לא ירחמנו עשהו ומגדלו להוכיח גוים , אלא כשם שהוא ייסר עמו בכליה , כן הקדוש ברוך הוא ישמידהו ויכלהו; כמו שמוכיח בענין "הוי אשור שבט אפי" (יש' י , ה). ויוצרו - להיות שבט אפו ומטה זעמו.

ביבש קצירה - 'קציר' הוא ענף העץ , וכן הוא אומר "וטל ילין בקצירי" (איוב כט , יט); "תשלח קציריה עד ים" (תה' פ , יב). וקצירה הוא לשון יחיד דרך כלל , ואמר על הפרט לשון ריבוי תשברנה , רוצה לומר: הסעיפים והפארות. ואמר דרך משל: כמו בעץ כשיבש בו ענף , ישבר מאליו , כן ישראל בהגיע עת פורענותם ישברו מאליהם; ואפילו נשים באות מאירות אותה - פירוש: מבעירות אותה ומדליקות , כי כיון שיבש הענף אינו ראוי כי אם לשריפה. ופירוש אותה - כנסת ישראל , ורוצה לומר , כי כל אומה , אפילו יהיו חלשים כנשים , ירעו לה וישחיתו אותה. כי לא עם בינות הוא - ישראל אינו עם בינות , שאילו היה עם בינות , היה מתבונן בעצמו ורואה כי כל הרע בא לו על שעזב את יי'. על כן לא ירחמנו - לפי שאינו מתבונן על מעשיו ואינו שב לאל בבא אליו הרעה , לא ירחמנו מי שעשה אותו וגדלהו על כל עם , ויוצרו להיות לו לעבד , והוא לא עשה כן; על כן לא ירחם עליו ולא יחננו , והסתיר פניו מהם והיה לאכול , ומצאוהו צרות רבות ורעות (ע"פ דב' לא , יז) , אולי אז ישוב. ויונתן תרגם אלה שני הפסוקים על אומות העולם , כלומר: אם יעשה ישראל , שיסיר החמנים והאשרים , תהיה עיר בצורה שלאומות העולם בדד; וכן תרגמם: "ארי קרתא דהות כריכה בלחודה תיתיב , תהא מטלטלא ושביקא כמדברא , בה יגיחון צדיקיא ויבזון נכסהא ויסופון משרייתהא מלמיפק". ביבוש - "יתקצר חיליהון ויבהתון בעובדיהון בישיא , יתברון נשיא עלן לבית דחלתהון ומלפן יתהון , ארי לא עם סוכלתן הוא , על כן לא ירחם עליהון דעבדינון ודברינון לא יחוס עליהון".

קצירה - כטעם "ועשה קציר כמו נטע" (איוב יד , ט); וענין שרש 'קצר' - אחד בעברי. תשברנה - הסעיפים מאיליהן. מאירות - כמו שהודעתיך (ראה יש' כו , יט) , כי 'אור' ו'אורה' הכל ענין אחד , ולכן נאמר "ולא תאירו מזבחי" (מל' א , י) על הדלקת האוּר והנר , וכן הענין בכאן. והפליג מליצה , כי בעבור שהכל יבש עד שהסעפים יפלו לארץ מעצמם והם כלים מאיליהם , אין צרך לאנשים שיעלו באילן לכרות הסעפים במזמרות , אבל הנשים והטף ילקטו אותם בארץ. והעולה מזה: היותם כרמשים וכדגים שנאחזים , ולא היה מהם נודד כנף , וזה לרב סכלותם , כאשר נתן הסבה: כי לא עם בינות הוא וגו'; כמו שהעיר משה בהפך זה , באמרו "ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה" (דב' לג , ז) , וזולת זה לאין מספר. ובאור זה 'אוצר יי'' יבא.

ביבוש קצירה - 'יבוש' הוא שם המקור. קצירה הוא כמו "ועשה קציר כמו נטע" (איוב יד , ט). תשברנה פארותיה , ונשים באות ושורפות אותם בתנור. מאירות - כמו "ולא תאירו מזבחי חנם" (מל' א , י).
ריכוז קישורים