תנ"ך - והיה ביום ההוא יחבט ה' משבלת הנהר עד־נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יַחְבֹּ֧ט יְהוָ֛ה מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט יְהוָה מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד־נַחַל מִצְרָיִם וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יב)

טקסט בלבד:

והיה ביום ההוא יחבט ה' משבלת הנהר עד־נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יב)

תיקון קוראים:

והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד־נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יב)
וִיהֵי בְּעִדָּנָא הַהוּא יִתרְמוֹן קְטִילִין קֳדָם יְיָ מִכֵּיף נַהרָא פְרָת עַד נַחלָא דְמִצרָיִם וְאַתּוּן תִּתקָרְבוּן חַד לִסטַר חַד בְּנֵי יִשׂרָאֵל :

לאחד - ז' (בפתח , בלישנא): דב' כח , נה; ש"ב א , טו; מ"ב ט , א; יש' כז , יב; יח' מו , יז; זכ' יא , ז (פעמיים).

לאחד - ז'.

יחבט יי' - תירגם יונתן: "יתרמון קטילין". [ואני אומר: שתי לשונות הללו 'חיבוט ולקיטה' , נופלין זה על זה: החובט את זיתיו וחוזר ומלקטן , או אחרים מלקטין אותם מן הארץ , כך הקדוש ברוך הוא יתחיל האסיפה , כמו שהוא אומר: יתקע בשופר גדול. משבולת הנהר - הם האובדים בארץ אשור. עד נחל מצרים - הם הנדחים בארץ מצרים.] הנהר - פרת , הם בני אשור היושבים על פרת. עד נחל מצרים - הם יושבי מצרים , יחבט אותם כחובט זתים. ואתם תלוקטו - מן הגליות. לאחד אחד - המוצא אחד מכם יביאהו מנחה. האובדים בארץ אשור - לפי שנפוצו בארץ רחוקה , לפנים מן נהר סנבטיון קראם 'אובדים' (ראה ב"ר עג , ה).

והיה ביום ההוא יחבט יי' משבולת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלוקטו לאחד אחד - כלפי שדימה פורענותם של ישראל לכרם , ש"תותש בחימה לארץ הושלכה ורוח קדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עוזה" (יח' יט , יב) , חזר ודימה בצדו פורענותן של אומות לזה שהוא חובט את זיתיו; והכרם שנבצר , ותשברנה פאורותיו , וישחיתוהו גוים רבים , הם בני ישראל , וחוזר ומלקטם לאחד אחד מן המקומות אשר נפוצו שם; הדא הוא דכתיב: ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל.

והיה - באותם הימים. יחבט - כמו "כי תחבט" (דב' כד , כ); "חובט חטים" (שו' ו , יא); על כן תלוקטו - והטעם , כי ישאר מעט מרוב.

והיה ביום ההוא ש"לא ירחמנו" (לעיל , יא) , ויפקד עליו אכזריות חמתו: יחבט הגוים שמשבלת הנהר , נהר פרת , עד נחל מצרים , להשיר ולהוציא מהן ישראל , כזה שחובט ענפי הזיתים להוציא ולהשיר הפרי. ודימה הגוים לענפים וישראל לפרי הזית , שכן הן ישראל מעורבין בין האומות בגלותם כפרי הזית בין הענפים; ולפי שה'חבטה' ב'ענפים' , הן הגוים , אומר: ואתם תלקטו - כזה שמקלט הזיתים תחת האילן בנושרם. לאחד אחד - מביניהם , ולא יישאר אחד מכם ביניהם.

והיה ביום ההוא - בזמן הישועה. יחבוט - כמו שהוא חובט חטים מן הקש וכמו שהוא חובט זתים מן האילן , כן יחבוט האל ישראל מהאומות; כי הם בתוך העמים כחטים בתוך הקש וכזתים בתוך אילן הזית , שילקוט אדם ממנו הטוב , שהוא הפרי , ויניח הקש והעצים. משבולת הנהר - 'שבולת' הוא חוזק מרוצת הנהר , כמו "ושבלת שטפתני" (תה' סט , ג). ופירוש הנהר - הוא נהר סבטיון , כמו שאמר על השבטים "וזרם מעבר הנהר" (מ"א יד , טו). ואמר עד נחל מצרים - עד מצרים יבאו ושם יתקבצו עם אחיהם , יצאו מהגלות הזה ויעלו לירושלם. ואמר ואתם תלקטו - כנגד הגלות הזה , שהם יהודה ובנימן , שהם מפוזרים בכל פיאה , לפיכך אמר ואתם תלקטו , כאלו אמר: ואתם , בני ישראל אשר מעבר הלז , תלקטו לאחד , כמו שאמר בנבואת ירמיהו "ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון" (יר' ג , יד). ופירוש לאחד אחד - אחד לחבירו , כלומר: אלה מזה ואלה מזה יתקבצו יחד. ומה שאמר עד נחל מצרים - כי במצרים יסוף מלכות העמים בהלחם מלך הצפון עם מלך הנגב , ויבוא מלך הצפון עד מצרים "ומשל במכמני הכסף והזהב וכל חמודות מצרים" וגו' , כמו שכתוב בחזיון דניאל (דנ' יד , מג); ואמר "ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך" (דנ' יב , א).

יחבוט - כטעם "חובט חטים" (שו' ו , יא); וכן אמר משבלת הנהר - כטעם "ושבלת מים" (תה' סט , טז); וכן כתב על "מים": "תשטף ספיחיה" (איוב יד , יט) , כטעם "ספיח קצירך" (וי' כה , ה) בתבואות; והכל נכון בשתוף השמות בעברי גם בהגיון. והכונה בזה , כי ביום הִוָשע יהודה וירושלם מיד סנחריב , אחר הצרות שעברו עליהם , יתעוררו היהודים שברחו למצרים ויבאו לירושלם. וכן מפורש בכתובים , ויעוינו , וכן יפרש אחר כן (להלן , יג).

והיה ביום ההוא - כשתהיה הגאולה. יחבט יי' משבולת הנהר פרת עד נחל מצרים. שבולת - היא מרוצת הנהר , כמו "אל תשטפני שבלת מים" (תה' סט , טז).
ריכוז קישורים