תנ"ך - והיה׀ ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֘ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיהוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה׀ בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יג)

טקסט בלבד:

והיה׀ ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יג)

תיקון קוראים:

והיה׀ ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם: פ (ישעיהו פרק כז פסוק יג)
וִיהֵי בְּעִדָּנָא הַהוּא יִתְּקַע בְּשׁוֹפָרָא רַבָּא וְיֵיתוֹן דִּגלוֹ לְאַרעָא דְאַתּוּר וּדאִטַלטַלוּ לְאַרעָא דְמִצרָיִם וְיִסגְּדוּן קֳדָם יְיָ בְּטוּרָא דְקוּדשָׁא בִּירוּשׁלֶם :

והיה - ח' בטעמא (מונח לגרמיה) בסיפרא: ראה יש' ב , ב. והשתחוו - ז': *שמ' יא , ח; לג , י; יש' כז , יג; ס , יד; יח' מו , ג; תה' צט , ה , ט.

והשתחוו - ז'; בהר הקדש - ל'.

יחבט יי' - תירגם יונתן: "יתרמון קטילין". [ואני אומר: שתי לשונות הללו 'חיבוט ולקיטה' , נופלין זה על זה: החובט את זיתיו וחוזר ומלקטן , או אחרים מלקטין אותם מן הארץ , כך הקדוש ברוך הוא יתחיל האסיפה , כמו שהוא אומר: יתקע בשופר גדול. משבולת הנהר - הם האובדים בארץ אשור. עד נחל מצרים - הם הנדחים בארץ מצרים.] הנהר - פרת , הם בני אשור היושבים על פרת. עד נחל מצרים - הם יושבי מצרים , יחבט אותם כחובט זתים. ואתם תלוקטו - מן הגליות. לאחד אחד - המוצא אחד מכם יביאהו מנחה. האובדים בארץ אשור - לפי שנפוצו בארץ רחוקה , לפנים מן נהר סנבטיון קראם 'אובדים' (ראה ב"ר עג , ה).

האובדים בארץ אשור - לאותם שגלו למרחוק , לאשור , קורא 'אובדים' , ולאותם שגלו קרוב , למצרים , קורא 'נדחים'.

והיה - הטעם: אז יבקשו כל בני אפרים הנדודים לשוב אל ירושלם , כי ראו כי מלכותם אבדה.

והיכן ילכו? תקיעת שופר תלמדם הדרך לירשלם , אף לאובדים ולנדחים שאבדו ונדחו ממקומם; כמו "צאן אובדות היו עמי" (יר' נ , ו); והשתחוו ליי' כלם בירושלם , ולא בביתאל ובדן. ועל כרחנו אין זאת בימי עזרא , כי במצרים ובאשור נשארו כלם , ואף שבבבל לא עלו כלם , אלא דבר זה מפורש , כענין "ויצא חטר מגזע ישי" (יש' יא , א).

והיה ביום ההוא - כפל עוד העניין לחזק. יתקע בשופר גדול - כן יתקבצו , כאלו נתקע בשופר גדול להשמיע הקול בכל העולם , כמו שאמר גם כן "ויי' אלהים בשופר יתקע" (זכ' ט , יד); כן יבאו מכל פיאה כאלו תקעו להם בשופר , שיבואו האובדים - הם השבטים שהגלו מעבר הנהר , שהגלם שם מלך אשור; זהו בארץ אשור - שהיו שם כאלו אובדים , שלא יצאו עוד משם; כי גלות בבל , שהיו יהודה ובנימן , שבו אחר כן לסוף שבעים שנה , ואחר כן גלו פעם שנייה , והם נדחים בכל פיאה ומפוזרים. ומה שאמר בארץ מצרים - כי שם יבאו , כמו שפירשנו (לעיל , יב) , ומשם יעלו והשתחוו ליי' בהר הקודש בירושלם - פירוש: בהר הקודש שהוא בירושלם. והר הקודש הוא הר המורייה , והוא מקום בית המקדש.

האובדים בארץ אשור - אילו עשרת השבטים. והנדחים שנתפזרו בארץ מצרים - כמו שמצאנו בגלות נבוכדנצר , שהלכו הרבה מהם למצרים.
ריכוז קישורים